השנה היא 2004. חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה, פרופ' שלמה אבינרי כותב כהאי לישנא:

"בימים אלו עסק, ויעסוק, בית המשפט העליון בסוגיות הבאות: תוואי גדר ההפרדה, עתיד ההיאחזויות, פיטורי השרים אלון וליברמן והחלטת היועץ המשפטי לממשלה לא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בפרשת האי היווני.

משברים חוקתיים אינם מוכרעים על בסיס החוק הכתוב. בסוגייה של מינוי ראש השב"כ, לשון החוק וכוונתו עומדים לצידה של ממשלת ישראל ולא לצידו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. חוק שירות הביטחון הכללי קובע באופן מפורש ושאינו משתמע לשני פנים כי "ראש שירות הביטחון הכללי... ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה".

אם המסקנה המשפטית שהגעת אליה מובילה לאבסורד, אז אתה צריך לבדוק אם יש לך טעות בניתוח המשפטי שעומד ביסודה. חזקה זו חוצה את כל תחומי המשפט לאורכם ולרוחבם מפרשנות חקיקה, דרך משפט פלילי ומשפט אזרחי ועד למשפט מנהלי.

25. גופי הביטחון בישראל, ובהם שירות הביטחון הכללי, מופקדים על שמירת ביטחונה של ישראל, על ביטחון אזרחיה, ועל מוסדות המדינה וסדרי המשטר הדמוקרטי. פעילותם, תפקידיהם וסמכויותיהם הופכים את גופי הביטחון לרכיב מרכזי ביסודות השלטוניים והחוקתיים במדינה. משהופקדו על קודש הקודשים של המדינה, כלל ראשי מערכות הביטחון – ובכלל זה ראש השב"כ – חבים חובת נאמנות כלפי הציבור. נאמנותם של ראשי מערכת הביטחון אינה נאמנות מפלגתית-פוליטית לממשלה מסוימת או נאמנות אישית לראש ממשלה כזה או אחר. היא נאמנות לציבור הישראלי כולו, שהפקיד בידיהם את היקר מכל: את חייו ואת ביטחונו. חובת נאמנות זו לא עומדת בסתירה לחובתו של ראש השב"כ להגשים ולקדם את מדיניות הממשלה; אלא, היא מבטאת את העיקרון היסודי בדבר המחויבות העקרונית של כלל רשויות המדינה לשלטון החוק.