דְּיוֹמָא
שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג, שמתה ב-19 בספטמבר השנה, זכתה לשורה ארוכה של הספדים שהללו את פועלה. המשבחים הדגישו במיוחד את המורשת של ביידר גינסבורג בכל הקשור לזכויות נשים ומיעוטים בפרט, ולערכים ליברליים בכלל.
אבל זו לא המורשת העיקרית של ביידר גינסבורג.
מינויה של איימי קוני בארט לבית המשפט העליון – מינוי המחזק את האגף הימני הריאקציונרי בפוליטיקה האמריקאית – הוא המורשת האמיתית של ביידר גינסבורג.
במאי 1999 התבקשו מספר היסטוריונים ואקדמאים אחרים להעריך בשביל כתבה למקומון "העיר" איך ייזכר המנהיג הכושל בנימין נתניהו בהיסטוריה: "שבוע וחצי אחרי התרסקותו בבחירות ושבוע וחצי פחות שעה אחרי שהודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים, אפשר להתחיל לברר אצל אנשי אקדמיה איך ייזכר ביבי נתניהו בראי ההיסטוריה".
בחודש ספטמבר 2020 פורסם ספרי מלחמות הבג"ץ: המהפכה החוקתית ומהפכת הנגד, העוסק בהסדרת היחסים בין הרשויות בישראל. גרסת "כתב היד" של הספר כללה גם פרק בדבר מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, שמסיבות שונות לא נכלל בגרסא הסופית של הספר. נעניתי ברצון להצעת מערכת דיומא לפרסם את הפרק באתר, בשינויים מחוייבים מסוימים, כחלק מהדיון אודות מעמד היועץ המשפטי לממשלה.
בתקשורת ובמדיה החברתית דנו לאחרונה בהרחבה בהתנהלות לא תקינה לכאורה של המשטרה במהלך הפגנות המחאה שנערכו בשלוש השבתות הראשונות של אוקטובר. הדיווחים הללו יצרו רושם שהמשטרה פעלה באופן לא תקין בהיקפים גדולים בשלוש השבתות האלו (בעיקר בשבת הראשונה והשנייה).
החל מראשית ימיה של מדינת ישראל – בעקבות סדרה ארוכה של מאבקים בין יועצים משפטיים לבין עובדי הציבור והדרג הפוליטי – התגבשה המוסכמה שלפיה יועציה המשפטיים של הרשות המבצעת אינם רק "יועצים" לממשלה אלא גם "מפקחים" על חוקיות פעולותיה.
1 תגובות
למקרא ההחלטה השערורייתית של בג"ץ משלשום נזכרתי בהפיכה המשטרית שחולל אהרן ברק נגד הדמוקרטיה הליברלית בפסק דין פנחסי משנת 1993.
1
2
3
4
שני קזז | 30 בספטמבר 2020
Read more
