הפגנה הקוראת להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר מלחמת לבנן השנייה, 2006

זמן קצר לאחר מתקפת שבעה באוקטובר החלו לעלות קריאות לחקור את האסון שאירע באמצעות הכלי החקירתי החזק ביותר הנהוג לאחר מחדלים כגון אלה – ועדת חקירה ממלכתית. למרות זאת, יותר משנה לאחר המתקפה הרצחנית טרם מונתה ועדת חקירה ממלכתית והקריאות להקמתה מתגברות והולכות.

על פי חוק ועדות חקירה, נשיא בית המשפט העליון הוא מי שבסמכותו למנות את יושב הראש של ועדת חקירה ואת חבריה ("החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה, תודיע על כך לנשיא בית המשפט העליון, והוא ימנה את יושב-ראש הועדה ואת שאר חבריה"). בעבר כשהחליטו על הקמת ועדת חקירה לא הייתה שום בעיה של אמון בבית המשפט העליון ובעומד בראשו (עד לפני 30 שנה נהנה בית המשפט העליון מאמון של 90-80 אחוז מהציבור. כיום האמון בו מגיע לפחות מ-40 אחוז). אבל מאז שבית המשפט העליון החל להתערב בכמעט כל סוגיה פוליטית, חלק גדול הציבור איבד את אמונו במוסד. מוסכם על רוב הציבור בישראל שהמחדל הנורא של שבעה באוקטובר מחייב הקמת ועדת חקירה, אבל מה עושים כאשר אין אמון בבית המשפט העליון מצד מחצית מהעם?

חמישה ראשי ממשלה – יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק ואהוד אולמרט – ניהלו משא ומתן עם סוריה על נסיגה מרמת הגולן. אנו, תושבי הגולן, הובלנו מאבק לאומי, עממי ודמוקרטי, תחת הכותרת "העם עם הגולן". מאבקנו, יחד עם נוקשותם של הסורים שסירבו להתגמש כמלוא הנימה, סיכלו את הנסיגה מרמת הגולן והצלנו את מדינת ישראל מאסון לאומי.

בשנתיים האחרונות, קידם השר בצלאל סמוטריץ את סיפוח יהודה ושומרון יותר מכל שר אחר בהיסטוריה של מדינת ישראל. כל מי שתומך בכינון מדינה דו-לאומית בארץ ישראל השלמה, צריך להעלות את סמוטריץ' על נס.