
אתמול נערך דיון בבית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגד חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (חוק יסוד הלאום). הדיון ששודר בשידור חי זכה לצפיות רבות וחולל שיח ער ברשתות החברתיות.
פרופ' יניב רוזנאי טען לאחרונה לא רק בעד הסמכות של בית המשפט העליון לפסול כל חוק, ואפילו חוק יסוד, אלא גם בעד התועלת שבעצם קיומה של האפשרות שיש לבית המשפט סמכות כזו.
ארצות הברית נמצאת כיום אחרי מערכת בחירות סוערת, בעוד בישראל מצפים ליריית הפתיחה למערכת הבחירות הבאה, וכולם – פה ושם – בפאניקה.
תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו משוכנעים שהחלפת השלטון תוביל לישראל מובסת מבחינה מנטלית, שתתמוך בחרם על עצמה, שלום רק על חשבונה שלה, וגבולות פתוחים שיהרסו את חזון מדינת היהודים.
תומכי הנשיא היוצא דונלד טראמפ בטוחים שהחלפת השלטון תביא להרס ארצות הברית על ידי סוציאליזם ופרוגרסיביות רדיקלית.
מטבע הלשון "מנהג חוקתי" (constitutional convention) נוצר בבריטניה לה, כידוע, אין חוקה כתובה. בהיעדר חוקה כתובה, המעצבת את יחסי הכוחות בין גורמי הממשל, התפתח בבריטניה עיסוק במנהגים החוקתיים. אולם המונח "מנהג חוקתי" עשוי להטעות: למנהגים ממין זה אין בבריטניה מעמד נורמטיבי עליון ואין הם דומים לחוקה (כלומר מנהג חוקתי אינו גובר על חקיקה ראשית או משנית). מינוח זה אינו אלא מבהיר כי מנהגים ממין זה עוסקים בכללים מוסדיים המתווים את יחסי הגומלין בין הרשויות ואת דרכי עבודתן – נושאים שמקובל להסדיר בחוקה.
היום, ה-11 בדצמבר, הוא יום השנה השבעים למותו של לוטננט קולונל ג'ון אָפּשוּר דניס פייג' מצבא ארצות הברית, קצין קבע אפרורי למדי במשך כל הקריירה הצבאית הממושכת שלו – מלבד תריסר ימים בסוף שנת 1950.
בתי המשפט יכולים לשחק תפקיד משמעותי בהגנה על הדמוקרטיה על ידי ביקורת שיפוטית על תיקונים חוקתיים וגם על ידי פסילת תיקונים חוקתיים המבקשים לפגוע קשות בעקרונות יסוד דמוקרטיים. אבל בתי המשפט יכולים להגן על הדמוקרטיה גם על ידי כך שיצהירו על טיבו "החשוד" של תיקון חוקתי, ויבקשו מהמחוקק לשקול את התיקון מחדש, ובכך "יעבירו את הכדור" לזירה הפוליטית.

יניב רוזנאי | 08 בדצמבר 2020
Read more
חיים רמון | 29 בנובמבר 2020
Read more