השב"כ כָּשַׁל כֶּשֶׁל נורא במחדל שבעה באוקטובר. מובן מאליו שהעומד בראש הארגון הוא האחראי לכישלון, קל וחומר כאשר מדובר בכישלון טוטאלי ולא נקודתי כגון זה, ולכן רונן בר הוא האחראי העיקרי למחדל השב"כ. בצדק הוא אמר פעמים רבות שהוא אחראי למחדל, שהוא כשל בתפקידו ושהוא יתפטר – והיה עליו להתפטר כבר ממזמן. כפי שהרמטכ"ל פרש מתפקידו, וכפי שראש אמ"ן, אלוף פיקוד הדרום, מפקד אוגדת עזה ולאחרונה גם מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה פרשו מתפקידם, משום שכל אחד מהם נושא באחריות על חלק מסוים במחדל, כך גם ראש השב"כ היה צריך לפרוש מתפקידו. גם שר הביטחון הקודם צריך היה להתפטר, אך לא עשה זאת ולבסוף הודח, קרוב לוודאי כדי לקדם את חוק ההשתמטות. מי שעומד בראש – הוא האחראי. כך זה צריך להיות בצה"ל, כך זה להיות בשב"כ ובוודאי ובוודאי שכך זה צריך להיות בממשלה.
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק שבאה היום בפניכם היא ניסיון לתקן בתיקון קוסמטי בעיה שמדינת ישראל ניצבת בפניה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם ששופטי בית-המשפט העליון, שהם גם אלה שמעבירים ביקורת על המוסד המחוקק ופוסלים חוקים, הם גם אלה שממנים את השופטים דה פקטו.
כשניהלתי את מתנ"ס הגולן, נהגתי לערוך כנס שנתי ביום השנה לרצח רבין, ובמרכזו רב שיח בסוגיות המצויות במחלוקת ציבורית. באחת השנים, יוחד הכנס לדיון במחלוקת אודות מערכת המשפט. עם החברים לפאנל נמנו גם שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר והעיתונאי בן-דרור ימיני, שהיה אחד המבקרים החריפים של האקטיביזם השיפוטי באותה העת.
בעקבות הוויכוח הציבורי הסוער אודות הפסקת כהונתו של רונן בר בראשות השב"כ נזכרתי שהייתי שותף לדיונים בוועדה של הכנסת שעסקה בחקיקת חוק השב"כ. פשפשתי בפרוטקולים של הכנסת ולא האמנתי למראה עיניי – מני מזוז, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ולימים היועץ המשפטי לממשלה בעצמו ושופט בבית המשפט העליון, מסביר באופן חד וברור כיצד משרד המשפטים שסייע בהכנת החוק, מציע לכתוב ביחס לסיום כהונתו של ראש השב"כ "רק הוראה כללית, שהממשלה – לא ראש הממשלה – רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום כהונתו. בלי להיכנס לעילות, אם זה מסיבה א', ב' או ג'".
יצאתי מהמעלית בצעד כושל ומילאתי את הריאות בלגימה אחר לגימה של אוויר בניסיון לשחרר את הלחץ בחזה. להרגיע את עצמי. לנשום.
הכול בסדר, הכול בסדר...
אני בסדר...
בשיעור הראשון שלמדתי בתואר ראשון לקולנוע, המרצה אמרה לנו שלא נוכל להמשיך ולצפות בסרטים באותו אופן שבו צפינו בהם עד תחילת הלימודים. "מהרגע הזה ואילך", היא אמרה "אתם תביטו בזוויות צילום, תסתכלו על קומפוזיציות, תנתחו כל מיזנסצנה לפרטי פרטים ותבינו את האומנות הזו". ככה זה גם לקרוא ספרים כאשר אתה עורך. אתה לא ממש יכול ליהנות מהספר כי אתה כל הזמן בודק שהסופר יודע מה הוא עושה ושהסיפור נבנה בצורה טובה.
בתחילת החודש חל יום הולדתו של מאיר אריאל (הוא נולד ב-2 במרץ 1942). אריאל היה אמן המילים ודווקא משום כך קשה לתאר את כתיבתו המופלאה.
עמית לוי | 20 בספטמבר 2024
Read moreדורון נחמיה | 19 בספטמבר 2024
Read moreחיים רמון | 17 בספטמבר 2024
Read more