"עזוב זה אבוד", אמר לי אחד מבכירי משרד המשפטים לפני מספר חודשים. אז עוד ניסיתי לבחון האם יש דרך לגשר על הקרע חסר התקדים בין הממשלה ליועצת המשפטית שלה. "היא החליטה ללכת עד הסוף", הוא הוסיף.
נזכרתי בדבריו אמש כשקראתי את "חוות הדעת" הקיצונית של היועצת המשפטית לממשלה (נכתבה על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון) שאסרה על כל מעורבות של ראש הממשלה בהליך בחירת ראש שירות הבטחון הכללי.
באופן לא מפתיע נעדר מ-"חוות הדעת" דיון בסעיפי חוק שירות הביטחון הכללי עצמו. למשל, סעיף 3(א) לחוק הקובע כי "ראש שירות הביטחון הכללי... ימונה בידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה". כך נפקד גם הדיון במשמעותה היסודית של הקביעה שבסעיף 4(ב) לחוק לפיה "ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה".
הטעם שהובא על ידי בהרב-מיארה ולימון הוא "ניגוד עניינים" שבו מצוי ראש הממשלה לטענתם עקב פרשת "קטארגייט". זאת, על אף שראש הממשלה אינו חשוד בפרשה. טענת ניגוד העניינים בשל חקירת אנשים המקורבים לראש הממשלה היא מרחיקת לכת, כשלעצמה. מכל מקום, כל משפטן מתחיל יודע כי ניתן "לנטרל" את ניגוד העניינים הנטען באמצעים מידתיים הרבה יותר מאשר פסילת מעורבות ראש הממשלה "בכל דרך שהיא" במינוי ראש הארגון הביטחוני החשאי עליו הוא ממונה לפי חוק. כך, למשל, היועצת המשפטית לממשלה הייתה יכולה לקבוע שראש השב"כ החדש לא יעסוק כלל בחקירה זו.
ההצעה להעברת סמכות המינוי לידי שר אחר שמה ללעג ולקלס את הוראותיו המפורשות של החוק שמהן בהרב-מיארה ולימון התעלמו. אבל לא רק אותן. באחת מישיבות הממשלה האחרונות אמר השר אבי דיכטר, ראש השב"כ בתקופת האינתיפאדה השנייה, כי מי שלא היה ראש ממשלה או ראש שב"כ אינו יכול להבין כלל את האינטימיות של מערכת היחסים המקצועית בין השנים. האם ראש הממשלה, הממונה על השב"כ והמופקד על המערכה הביטחונית ועל המלחמה בטרור, אינו יכול, למשל, להיפגש עם מועמדים לתפקיד טרם המינוי ולשאול אותם על תפיסת עולמם המקצועית? אגב, כך ניסתה לטעון בהרב-מיארה בשלב מוקדם יותר שבו ניתן צו ביניים ושבו לא נכלל איסור כזה. ואולם, בית המשפט הבהיר כי הצו לא כלל איסור זה.
זאת ועוד, בלי קשר לשאלה מי השר שיביא את ההצעה לממשלה, "חוות הדעת" כבר קובעת מראש כי "ספק אם ניתן יהיה למנות לתפקיד את האלוף זיני".
מה נותר אפוא מהוראות החוק ומהאחריות המוטלת על ראש הממשלה בתחום פעילות ביטחוני מרכזי כשסמכויות בסיסיות ניטלות ממנו כלאחר יד על ידי מי שאמור לתת לו ייעוץ משפטי ("ייעוץ מאפשר", לפי גירסת בהרב-מיארה טרם מינויה לתפקיד)?
היועצת המשפטית לממשלה אמרה שלשום בכנס פומבי כי בעת האחרונה "השינוי המשטרי הואץ מאוד" וכי יש "החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים". כמו שעון מקולקל המורה פעמיים ביום על השעה הנכונה, בקביעה זאת דווקא צדקה היועצת. פעולת הייעוץ המשפטי לממשלה להחלשת המוסדות הדמוקרטיים – הכנסת והממשלה – הואצה מאוד והיא חסרת תקדים.
הכנסת נבחרה על ידי העם. הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. המשך החלשת הממשלה והכנסת הופך את ישראל לקריקטורה של משטר דמוקרטי. יועצת משפטית לממשלה שפועלת בהתמדה ובגלוי לשיתוק יכולות ביצוע של הממשלה ולהפלתה אינה משמשת כיועצת משפטית. זה מכבר היא ראויה לתואר נכבד אחר לכהונתה בפועל – יושבת ראש האופוזיציה.
גדעון סער הוא שר החוץ
Report