בתחילת החודש, הייתה עדנה לניאו-בדלנים בארצות הברית לאחר שפורסם כי ממשל טראמפ שוקל למנוע מאוקראינה אספקת נשק חיוני, כולל סוללות פטריוט וטילי הלפייר, בטענה שמלאי התחמושת האמריקני מוגבל. מאחורי ההחלטה הזו עמד אלברידג' קולבי, תת-שר ההגנה ואחד מהניאו-בדלנים הבולטים בממשל. קולבי טען שמלאי הפטריוט של ארצות הברית נמוך מדי ושיש לשמר משאבים לקראת אפשרות של עימות עם סין. ההחלטה הזו התקבלה בשעה שאוקראינה נתונה למתקפה כבדה של טילים וכטמ"מים רוסיים שנועדו לשחוק עד דק את מערך ההגנה שלה.
במשך חודשים חיזרה רוסיה אחרי הנשיא טראמפ בהצעות לשיתוף פעולה כלכלי ובהצהרות רצון לשלום כחלק מתוכניתה האסטרטגית לפורר את התמיכה המערבית באוקראינה. ונראה היה שמאמצים אלה נשאו פרי. ארצות הברית קיימה שיחות בדרג גבוה עם רוסיה בערב הסעודית בפברואר השנה, ומוסקבה שלחה נציגים לוושינגטון לדון בשיתופי פעולה אפשריים.
לרגע נראה היה כי טראמפ עומד בתוקף על מדיניות "אמריקה תחילה" שלו ועל אסטרטגיית "אי-ההתערבות" ופועל לנתק את ארצות הברית ממלחמת רוסיה-אוקראינה ולהתרחק מקייב. אבל כשהתברר שהרוסים לא מוכנים להתקדם לשיחות שלום עם אוקראינה, הנשיא טראמפ כנראה הבין שנשיא ולדימיר פוטין פשוט מוליך אותו שולל.
בשיחה טלפונית בין השניים, טראמפ ניסה פעם נוספת לשכנע את פוטין להסכים להפסקת אש, אך יצא מאוכזב: "לא הייתה התקדמות", הודה בפני עיתונאים. "אני לא מרוצה מזה... לא נראה לי שהוא רוצה להפסיק את המלחמה, וחבל". באותו לילה עצמו, רוסיה פתחה במתקפת טילים וכטמ"מים מהגדולות מאז תחילת המלחמה נגד אוקראינה.
פוטין העריך שטראמפ לא יעשה כלום בתגובה וימשיך למנוע משלוחי נשק מאוקראינה. זו הייתה הערכה שגויה.
טראמפ שינה כיוון והחליט להתעלם מעמדתם של הניאו-בדלנים בפנטגון, שטענו שברגע שיושג מעין "תיקו" במלחמה על ארצות הברית להתנתק ממנה (מה שבפועל היה מאפשר לרוסיה למחוץ את אוקראינה). הנשיא האמריקאי שנעשה ביקורתי כלפי ההפצצות הרוסיות, הודיע שהוא ישלח סוללות פטריוט נוספות לאוקראינה.
טראמפ אף הודה בפומבי, בלשון המשתלחת, בהידרדרות היחסים מול פוטין: "אנחנו שומעים הרבה חרא מפוטין. כן, הוא 'נחמד', אבל הרבה ממה שהוא אומר הוא שטויות". "אנחנו נשלח עוד נשק," הוסיף טראמפ. "אנחנו חייבים. הם [האוקראינים] מסוגלים להגן על עצמם – אבל הם חוטפים קשה".
דובר הפנטגון אישר: "בהוראת הנשיא טראמפ, משרד ההגנה שולח נשק הגנתי נוסף לאוקראינה כדי לאפשר להם להגן על עצמם בזמן שאנו פועלים להשגת שלום בר-קיימא".
המהפך הזה התרחש זמן קצר לאחר שיחה בין הנשיא טראמפ לבין נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי, שבה דיברו השניים על ייצור משותף של נשק ומערכות הגנה אווירית.
במובנים מסוימים, השינוי הזה בגישתו של הנשיא טראמפ מבשרת על חזרה למדיניות קודמו בתפקיד – התנגדות לתוקפנות הרוסית. למעשה, לאחר שישה חודשי כהונה, טראמפ מצא את עצמו ממשיך את מדיניותו של הנשיא ביידן – אחרי שניסה כל דרך אחרת להתנתק ממלחמת רוסיה-אוקראינה, תוך שהוא מאכזב את תומכיו הניאו-בדלניים.
זו לא הייתה האכזבה היחידה של הניאו-בדלנים התומכים בטראמפ מהתקופה האחרונה. ביוני הם הוכו בתדהמה לאחר שהנשיא האמריקאי החליט להצטרף לישראל במלחמה נגד איראן ולתקוף את תכנית הגרעין האיראנית.
הן בזירה האוקראינית והן בזירה האיראנית, הנשיא טראמפ הוכיח גישה ריאליסטית ליחסים בינלאומיים ונכונות להמחיש את הכוח הצבאי של ארצות הברית למי שלא נענה לדרישותיה הדיפלומטיות, אך במקביל הוא שב ואכזב את תומכיו הניאו-בדלניים. ניכר שמדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ לא נשענת על יסודות אידיאולוגיים חזקים אלא בעיקר על כל מה שהוא מחליט ברגע נתון. עם זאת, נצטרך להמתין ולראות האם המהפך בנושא אוקראינה ונכונותו לתקוף באיראן מלמדים על כך שהנשיא האמריקאי גמר בדעתו להתנער לחלוטין מהמדיניות הניאו-בדלנית שהציג בתחילת כהונתו.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון, לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל
Report