דְּיוֹמָא

  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
דְּיוֹמָא
שישי, 01 ביולי 2022
  • פייסבוק
  • טוויטר
  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
ענייני דיומא:
  • מדד-דיומא
  • פרק מספר
  • ביקורת ספרים
  • ממשלת בנט-לפיד
  • נפתלי בנט

סיפורה של גדר ההפרדה – מבצע "חומת מגן"

במרץ 2002 יצאה ישראל למבצע "חומת מגן". במאמר השלישי בסדרה, חיים רמון מסביר כי הימשכות גל הפיגועים לאחר המבצע הצבאי המוצלח, הביאה לשחיקת ההתנגדות העיקשת של בכירי המערכת המדינית והביטחונית לגדר ההפרדה וסללה את הדרך להקמתה

חיים רמון
24 באפריל 2022
חיילי צה"ל ברחובות בית לחם, מבצע "חומת מגן", 3 באפריל 2002   מקור: דובר צה"ל (עופר יזהר)
 הדפסה 
בתמונה חיילי צה"ל ברחובות בית לחם במהלך מבצע "חומת מגן", 3 באפריל 2002

במרץ 2002, שנודע כ-"מרץ השחור", הגיע גל הטרור של האינתיפאדה השנייה לשיא חסר תקדים. 131 ישראלים – 105 אזרחים ו-26 חיילים – נרצחו בשורה של פיגועים. הזוועה הגיעה לשיאה בפיגוע ההתאבדות של חמאס במלון פארק בנתניה ב-27 במרץ, ליל סדר פסח: 30 ישראלים נרצחו ו-160 נפצעו במה שנחשב עד היום לפיגוע לקשה ביותר בתולדות המדינה.

הפיגוע במלון פארק היה האירוע שנתן את האות ליציאה למבצע "חומת מגן" – הפעולה הצבאית העוצמתית והמקיפה ביותר שננקטה עד אז נגד הפלסטינים. הוחלט שבמסגרת המבצע יכבוש צה"ל מחדש את כל ערי הגדה, במטרה לפגוע במרכז העצבים של הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים המתעצם. מחנות הפליטים של שכם וג'נין, שם שכנו חלקים מרכזיים של קיני הטרור, עמדו במוקד "חומת מגן".

תמכתי ללא סייג במבצע, אך ידעתי שהוא לא יוביל לחיסול מוחלט של הטרור, ולכן המשכתי להדגיש שאין מנוס מהקמת גדר ההפרדה. בנוסף, הדאיגה אותי המשמעות הרחבה של הכיבוש מחדש של ערי הגדה. בצעד זה הפרנו את הסכמי אוסלו מבחינה משפטית ומבחינה מעשית, וחזרנו למצב הביטחוני ששרר בגדה לפניהם. הייתה זו רגרסיה חמורה במישור המדיני. גם בשיא האינתיפאדה השנייה סברתי כי בסופו של דבר הכיבוש חייב להסתיים וכי הסכסוך צריך לבוא על פתרונו. ההווה היה עגום, אבל זה היה רק ההווה. בעתיד, ידעתי, יהיה עלינו להידבר שוב עם שכנינו.

חזרה לסטטוס-קוו הקודם הייתה תרחיש בלתי נסבל מבחינתי. הדרך המיטבית למנוע את המשך הפיגועים הרצחניים הייתה הקמת גדר שתמחיש את מקומו של הגבול הריאלי, שטושטש בעקבות "חומת מגן". בשיאם של האירועים הצבאיים, בחרתי לתת את הבמה לאג'נדה שלי. בנאום בכנסת, כמה ימים אחרי תחילת המבצע, תבעתי להקים את הגדר. לדעתי, זה היה אחד מנאומַי החשובים ביותר. להלן תמציתו:

"הטירוף והזוועה של מעשי הטרור בישראל, אשר מחו מעל פני האדמה משפחות שלמות, חייבו, עם כל הצער ועם כל הכאב, תגובה שהיתה בלתי נמנעת. היא בלתי נמנעת, לא כי אני מסכים עם כל פרט ופרט במבצע. היא בלתי נמנעת, כי עם שעומד בפני טרור רצחני... שיום-יום, לא אחד ולא שניים אלא עשרות מתאבדים באים למרכזי האוכלוסייה, פוגעים בחפים מפשע, בילדים, נשים, אבות ואמהות – התופעה הזאת מחייבת תגובה לא שגרתית, ואני מוכן לומר שגם לא לגמרי רציונלית...

אני יכול לומר שבמשך תקופה ארוכה, גם בדיוני ועדת חוץ וביטחון, גם בפומבי, הזהרתי, שמדיניות שאין לה אסטרטגיה מדינית תביא, בסופו של דבר, מדעת או שלא מדעת – ועכשיו אנחנו שלא מדעת – לכיבוש מחדש של השטחים, לכניסה אל השטחים, לשליטה מחדש על ‎3.5 מיליוני פלסטינים... הכיבוש הזה יביא עלינו אסון עוד יותר גדול...

לו היינו לפני שנה ושנה וחצי מתחילים לייצב איזו הפרדה בינינו לבינם, איזה גבול בינינו לבינם – זה לא היה מונע את כל הטרור, זה לא היה מביא אותנו אל השלווה ואל הנחלה, וזה לא היה הופך אותנו לאי מהאיים הקריביים, אבל לא מעט אנשים שהובלנו לקבורה בחודש האחרון היו נמצאים היום חיים בינינו. אומרים את זה. חוזרים ואומרים את זה, והדבר הזה לא נעשה.

אני חוזר ואומר, שהוא לא נעשה והוא לא נעשה עד היום אך ורק מסיבות אידיאולוגיות ופוליטיות, של המשך הרצון לשליטה בכל ארץ-ישראל, לא להוריד אף התנחלות, תהיה המבודדת ביותר, תהיה הרחוקה ביותר ותהיה זו שדורשת גדוד שלם של חיילים" (פרוטוקול הישיבה ה-295 של הכנסת ה-15, 4 באפריל 2002).

הופיעו דברים דומים לאלה במאמרי "הפרדה עכשיו" שהתפרסם באתר ynet שבוע אחרי הנאום.

• סיפורה של גדר ההפרדה – התחלות

• סיפורה של גדר ההפרדה – ההתנגדות לגדר

• סיפורה של גדר ההפרדה – הקמת הגדר

• סיפורה של גדר ההפרדה – הפסקת הבנייה

• סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו

• סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה

הייתי שמח לומר שנאומיי ומאמריי הם שחוללו את השינוי התודעתי בדרג הצבאי והפוליטי, אבל טענה כזאת לא תהיה נאמנה לאמת. אני מאמין כי לקמפיין העקבי והממושך שלי הייתה השפעה משמעותית בעיקר על ראש הממשלה אריק שרון, כפי שרובי ריבלין ודב ויסגלס מאשרים. אך בסופו של דבר יצאה היוזמה לדרך מהסיבות שצפיתי מראש – הכישלון בדיכוי האינתיפאדה והעלייה המתמדת במחיר הדמים. אחרי מבצע "חומת מגן" כבר לא היה אפשר לעצום עיניים לנוכח התסבוכת שהיינו שרויים בה.

המבצע כשלעצמו, בניצוחו של הרמטכ"ל שאול מופז, נחל הצלחה רבה. מספר הנפגעים היה נמוך מכפי שצפו מפקדי צה"ל. מרכזי הטרור הפלסטיניים ספגו מכה קשה, וכך גם האוכלוסייה האזרחית. בצד הפלסטיני גברה ההכרה שישראל לא תבחל באמצעים כדי להשיב את השקט. הדבר גרם להפחתה ניכרת במספר הפיגועים שיצאו מהגדה. בה בעת, כפי שהיה אפשר לצפות, ערכו האסטרטגי של המבצע היה מוגבל. הוא לא סיפק לפלסטינים סיבות טובות די הצורך לחדול ממאבקם האלים, ולבטח לא הפקיע מהם לגמרי את האפשרות לעשות זאת.

מבצע "חומת מגן" הסתיים ב-10 במאי 2002, ובתוך פחות מחודש לאחר סיומו אירעו חמישה פיגועים בשטח ישראל. החמישי היה פיגוע ההתאבדות בקו 830 של אגד בצומת מגידו. 17 ישראלים נרצחו. גל הירש שהיה קצין אג"ם של פיקוד המרכז בשיא האינתיפאדה ומאדריכלי מבצע "חומת מגן", סיפר לאחר שנים בריאיון ל-"מעריב" שכבר תוך כדי המבצע הבין כי המהלך הצבאי לבדו לא יוכל לספק לתושבי ישראל את מלוא ההגנה מפני הטרור וכי אין מנוס מהקמת גדר הפרדה. זה קרה בעקבות פיגוע התאבדות שביצע מחבל פלסטיני ממחנה הפליטים ג'נין בקו 960 של אגד, סמוך לצומת יגור. בפיגוע נהרגו עשרה ישראלים ונפצעו למעלה מעשרים. בריאיון אמר הירש: "התמלאתי תחושת כישלון. כבשנו את הקסבה בשכם, השתלטנו, בקשיים אמנם, על ג'נין, פירקנו את תשתית המחבלים בשטח, והם הצליחו לחולל פיגוע כזה. הגעתי למסקנה שצריך לבצע דבר מה שעמד במרכז ויכוח חריף: להתקין גדר הפרדה". הירש סיפר כי הורה לאנשיו להקים גדר "עם דחפורים, דרכי טשטוש וגדרות תיל" וכי איש לא מחה על כך. לדבריו, "מהר מאוד הבינו הכל את האפקטיביות של החציצה".

את מה שהבין הירש, על סמך תבונתו וניסיונו בשטח, התחילו להבין גם בכירי המערכת המדינית והביטחונית עם הימשכות גל הפיגועים גם לאחר "חומת מגן". ההתנגדות העיקשת לגדר ההפרדה נשחקה ונסללה הדרך להקמתה.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל

* סדרת מאמרים זו מבוססת על הדיון בגדר ההפרדה בספר נגד הרוח שהוצא לאור על ידי "ידיעות ספרים". מערכת "דיומא" רוצה להודות לחיים רמון על הסכמתו לפרסום עיבוד לדיון בספר

users: חיים רמון
  • גדר ההפרדה
הצג תגובות

Report

עוד בנושא

  • הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)

    אמיר מזור | 01 ביוני 2022
  • הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות

    אייל פינקו | 24 במאי 2022
  • תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות... תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין... תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים

    עדו הכט | 23 במאי 2022
  • סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה

    חיים רמון | 22 במאי 2022
  • סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו

    חיים רמון | 15 במאי 2022

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

  • 1

    הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי... הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור

    ניסים סופר | 22 ביוני 2022
  • 2

    ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות

    חיים רמון | 09 ביוני 2022
  • 3

    הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלו הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"... הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלו הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה... הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"...

    דניאלה ש. | 06 ביוני 2022
  • 4

    בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה

    אסף פרי | 19 ביוני 2022
  • 5

    האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל?

    חנן גרשוני | 13 ביוני 2022

המלצת העורכים

הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)

אמיר מזור | 01 ביוני 2022

Read more

"לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור?"לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט..."לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור?"לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור?"לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור?

ניסים סופר | 31 במאי 2022

Read more

יוסף רז – דברים לזכרויוסף רז – דברים לזכרויוסף רז – דברים לזכרויוסף רז – דברים לזכרויוסף רז – דברים לזכרו

אלון הראל | 26 במאי 2022

Read more

פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?

ניר מסיקה | 25 במאי 2022

Read more

תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריביםתובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין...תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריביםתובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריביםתובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים

עדו הכט | 23 במאי 2022

Read more

החדשים ביותר

שקרן שקרן שקרן שקרן שקרן

יובל טאוב | 30 ביוני 2022

מדד-דיומא – משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד העלייה והקליטה, 2021-2011

מערכת דיומא | 28 ביוני 2022

הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון... הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים... הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון...

ניסים סופר | 27 ביוני 2022

אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר

רותם אורג | 26 ביוני 2022

מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011

מערכת דיומא | 25 ביוני 2022

מידע שימושי

  • אודות דיומא
  • תנאי שימוש

כלים

  • RSS דיומא
  • Push דיומא
  • ניוזלטר דיומא

פרסום

  • מדיניות פרסום
  • מדיניות פרטיות

צרו קשר

  • פנייה למערכת
  • שלחו מאמר

© 2020 כל הזכויות שמורות להוצאת דְּיוֹמָא