המפלגות החרדיות ממשיכות להשלות את עצמן ואת ציבור בוחריהן ביחס לחוק הגיוס

אריה דרעי נתן אולטימטום לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא חוק הגיוס, ואיים כי אם הקואליציה לא תעביר את החוק תוך חודשיים, ש"ס תפיל את הממשלה. גורמים ביהדות התורה איימו כי לא יצביעו בעד התקציב בלי חוק הגיוס.

ניכר שהמפלגות החרדיות עדיין לא הפנימו את הפסיקה הברורה של בג"ץ בנושא הגיוס (בג"ץ 6198/23). אחרי פסק הדין המדובר, כל חוק שיפטור חרדים משירות צבאי, תוך מתן קצבאות לתלמידי ישיבות וכוללים, ייפסל בבג"ץ לאלתר – ובאופן מזורז. יתרה מכך, החוק יתואר כלא חוקתי על ידי היועצת המשפטית לממשלה כבר בשלב החקיקה, כדי לסייע למערכת המשפטית לפסול אותו במהירות או אפילו לסכל את חקיקתו. אך המפלגות החרדיות מצויות עדיין בשלב ההכחשה.

בעידן החדש שלאחר פסיקת בג"ץ, יש שתי דרכי פעולה שהמפלגות החרדיות יכולות להתקדם בהן.

הן יכולות לדרוש מהממשלה להורות לפוקד (הגורם ששר הביטחון ממנה כדי לטפל בסוגיית הגיוס) לתת פטור דה-פקטו לצעירים חרדים כבר בגיל 18, כפי שנעשה ביחס לערבים, ערביות, ארמנים, צ'רקסיות וכיוצא באלה. באופן הזה חרדים לא יזומנו ללשכת הגיוס לצו ראשון בלי שום צורך בחקיקה נוספת. אפילו שופטי בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה יתקשו להסביר מדוע ניתן לפטור ערבים ו משירות צבאי בדרך הזו, בעוד חרדים לא ניתן לפטור כך.

הדרך החלופית (והנכונה יותר) היא לתקן את חוק שירות בטחון שמאז 1949 ועד היום נותן פטור לצעירות (חרדיות, דתיות ואפילו חילוניות) שמצהירות על טעמים של "הכרה דתית", כך שכל צעיר או צעירה שיצהירו שאינם יכולים לשרת מטעמים דתיים, לאומיים או מגדריים יהיו זכאים לפטור. כלומר, צעירים חרדים יגיעו ללשכת הגיוס בצו ראשון, יצהירו שם על אי יכולתם לשרת מטעמים של "הכרה דתית", ויקבלו פטור חוקי, בדיוק כפי שצעירות בעלות הכרה דתית נוהגות מאז 1949 – ובג"ץ לא ערער על דרך זו מעולם.

כך או כך, הקצבאות לתלמידי ישיבות פטורים משירות, לא יינתנו יותר, והצבא יחדל להיות צג"ל (צבא גיוס לישיבות). מתן פטור לחרדים בני 18 יחסוך למדינה תשלום קצבאות לעשרות אלפי תלמידי ישיבות, ורובם המוחלט ייצאו לעבוד וללמוד. את הכסף שייחסך, תוכל הממשלה לחלק בקרב המשרתים בשנה שלישית בשירות סדיר (בנוסף לתגמולים בדיור ובהשכלה גבוהה לכל מי שמשלים את שירותו הצבאי).

הגיע הזמן שבמפלגות החרדיות יבינו כי העידן שבו צה"ל מגייס צעירים לישיבות והמדינה מממנת את הלימודים של לא-משרתים הגיע לתומו, ויפסיקו להשלות את עצמן ואת הציבור שלהן.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל