שיטת הסניוריטי שבה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון נבחר השופט הוותיק ביותר, היא התגלמות השמרנות. מה שמרני יותר מאשר התבססות על חכמת הזקנים, על הניסיון המצטבר של מי שראו הכל, למדו והשכילו?
היפוכה של שמרנות היא מהפכנות. הגישה של "עולם ישן עדי היסוד נחרימה", היא הדבר הרחוק ביותר משיטת הסניוריטי. "לא כלום אתמול, מחר – הכל", זו גישה שאינה מתיישבת עם הרעיון של התבססות על ניסיון העבר ועל חכמתו של זקן השבט.
שר המשפטים יריב לוין הוא מהפכן. הוא מציג את עצמו כשמרני, אבל אין דבר וחצי דבר בינו לבין שמרנות. הזיקה בין יריב לוין לשמרנות היא בערך כמו הזיקה של הליכוד היום לליכוד של מנחם בגין ויצחק שמיר. או במילים פשוטות, אין זיקה כזו.
הליכוד של בגין ושמיר היה נושא הדגל של עליונות המשפט. אז לא קראו לכך אקטיביזם שיפוטי, אך אהרן ברק, שהיה היועץ המשפטי לממשלה בתקופת ממשלת בגין הראשונה, הלך בעניין האקטיביזם השיפוטי רק חלק מהדרך שהתווה ראש הממשלה הראשון של מטעם הליכוד. תפיסתו של בגין, כליברל וכתלמידו של זאב ז'בוטינסקי, הייתה חירות הפרט והגנה על הפרט מפני השלטון. כל שלטון. הכלי לכך הוא הרשות השופטת בכלל ובית המשפט הגבוה לצדק בפרט, ולכן הוא היה קנאי לעצמאותו ולעליונותו. מפא"י, ודוד בן-גוריון בראשה, נשאה את הדגל של מה שהיום אנו מכנים בשם "משילות". תנועת החירות, ובגין בראשה, נשאה את דגל צמצום כוחו של השלטון ומה שאנו מכנים היום משפוט ואקטיביזם שיפוטי.
יתכן שהייתה זו גישה מובנת מאליה של מי שנמצא שנים רבות באופוזיציה ורצה להחליש את השלטון כיוון שחשש מעריצותו. אבל הליכוד דגל בעליונות המשפט גם בהיותו בשלטון. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואת חוק יסוד: חופש העיסוק נחקקו בזמן ממשלת הליכוד בראשות שמיר שראתה בכך הגשמת דרכה ההיסטורית של תנועת החירות. הרי כבר בשנות ה-60 הציגה גח"ל (גוש חירות ליברלים, הגלגול הקודם של הליכוד) את אמנת זכויות האדם והאזרח.
בוועידת הליכוד הראשונה אחרי בחירתו של נתניהו לראשות הליכוד, ב-1993, כאשר נתניהו עוד דבק באידיאולוגיה של תנועתו ובחינוך שקיבל בביתו, התקבלו ההחלטות הבאות:
"הליכוד יעשה להשלמת החוקה למדינת ישראל.
החוקה תבטיח את אופיה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, מדינה חופשית ודמוקרטית, המקיימת שוויון לכל אזרחיה ולכל תושביה ללא משוא פנים וללא אפליה.
בימי ממשלת הליכוד החלה מהפכה חוקתית בישראל ונחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. זכויות יסוד של האדם מוגנות עתה לא רק נגד עריצות השלטון אלא גם נגד פגיעה לא הוגנת על ידי המחוקק.
הליכוד יפעל להשלמת חקיקת חוק יסוד: זכויות היסוד של האדם, שהוא מיסודות השקפת העולם של הליכוד. כדי לעגן בחקיקת יסוד את השיוויון בפני החוק, חופש הביטוי, חופש ההפגנה, חופש האסיפה, חופש ההתאגדות, חופש הדת, הזכות למשפט הוגן ועוד.
הליכוד יפעל לחקיקת חוק יסוד: החקיקה.
עם השלמת שני חוקי יסוד אלה תושלם למעשה חוקה למדינת ישראל.
…הליכוד יעשה לחיזוק שלטון החוק בישראל.
יובטחו עליונות המשפט וכפיפותן של כל הרשויות למשפט המדינה.
ייעשה לחיזוקה של מערכת המשפט ולשיפור תפקודה…
הליכוד יעמוד על משמר עצמאותה של הרשות השופטת. יימשך תהליך חיזוק מערכת בתי המשפט…
…ייעשה לשמירת מעמדה העצמאי ואיכותה המקצועית של פרקליטות המדינה".
וכן הלאה וכן הלאה.
אני רוצה להתעכב על דגשים חשובים במסמך הזה ולהשוותו לנרטיב של המהפכה, שאותה מוביל יריב לוין. על פי הנרטיב המהפכני, נשיא בית המשפט העליון ברק, על דעת עצמו, הגדיר את שני חוקי היסוד שהתקבלו ב-1992 כחוקה והגדיר אותה כמהפכה חוקתית. והנה, שנתיים טרם מינויו של ברק לנשיא בית המשפט העליון, החלטה רשמית של ועידת הליכוד, המוסד העליון של הליכוד, בהנהגתו של נתניהו, תיארה את שני החוקים הללו כיסודות בחוקה, הגדירה את חקיקתם בתור "מהפכה חוקתית", והתגאתה, בצדק, בכך שממשלת הליכוד הובילה אותה. אגב, בניגוד למהפכה המשטרית – המהפכה החוקתית הובלה בתקופת ממשלת הליכוד, בהנהגת שמיר, בהסכמה רחבה עם האופוזיציה. הליכוד הוסיף והתחייב במסמך לחקיקת עוד שני חוקי יסוד שיבטיחו את חרויות האדם, כולל את השוויון בפני החוק, ובכך להביא חקיקת החוקה לידי השלמה.
במסמך הזה, הליכוד נשבע אמונים לעליונות המשפט, אותו עיקרון מבית מדרשו של בגין מאז הקמת תנועת החרות ב-1948. המפלגה הדגישה שכל הרשויות במדינה יהיו כפופות למשפט המדינה, והבהירה הבהר היטב שעם חקיקת חוקי היסוד הללו יוכל בית המשפט העליון להתערב לא רק בהחלטות הממשלה אלא גם בחוקי הכנסת: "זכויות יסוד של האדם מוגנות עתה לא רק נגד עריצות השלטון, אלא גם נגד פגיעה לא הוגנת על ידי המחוקק".
זו הייתה דרכו ההיסטורית של הליכוד. המהפכה המשטרית היא מהפכה נגד האידיאולוגיה הזאת ונגד יישומה (החלקי) בפועל. כלומר, המהפכה המשטרית היא קודם כל מהפכה נגד האידיאולוגיה של הליכוד ונגד מורשתו של בגין.
אורי הייטנר הוא איש חינוך, חקלאי ופובליציסט
Report