לפסוע במשעול הכבוש היטב – פתרון חקיקתי לסוגיית הפטור בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין גיוס בני ישיבות

בפסיקת בג"ץ שניתנה היום בעניין גיוס בני ישיבות נקבע כי לרשות המבצעת אין סמכות להורות שלא לאכוף את חוק שירות ביטחון בהיעדר מסגרת חקיקתית מתאימה. בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי "משלא מעוגן פטור במסגרת חקיקה, על המדינה לפעול לאכיפת החוק" (בג"ץ 6198/23).

בג"ץ קבע זאת בהקשר של תלמידי ישיבות, אולם הלכה זו תקפה גם ביחס לכל קבוצת אוכלוסייה פטורה אחרת, שהפטור הניתן לה אינו מעוגן במסגרת חקיקתית מתאימה.

מלבד גברים חרדים יש לפחות שש קבוצות נוספות שהפטור שניתן להם משירות חובה מבוסס על שיקול הדעת של גורם ברשות המבצעת (הפוקד) ואינו מעוגן במסגרת חקיקתית: ערבים, ערביות, דרוזיות, צ'רקסיות, ארמנים וארמניות.

מפסיקת בג"ץ עולה אפוא, שהרשות המבצעת אינה יכולה להמשיך ולפטור ערבים ושאר קבוצות פטור משירות חובה על בסיס החלטות של שר הביטחון או של הפוקד הממונה, והיא מחויבת לפעול לאכיפת חוק שירות בטחון עליהם, קרי לגייסם לצבא באופן מיידי.

אולם, ברור לכל שצה"ל לא יפצח עתה בגיוס בכפייה של ערבים ודרוזיות (וסביר להניח שגם ביחס לחרדים לא ינהג כך). לפיכך, צריך להסדיר את הפטור לחרדים ולכל קבוצות האוכלוסייה הפטורות האחרות בחקיקה של הכנסת. ויש לחוקק חקיקה זאת כדי שתעבור בג"ץ. למרבה השמחה, יש אפשרות חוקית מוכחת למתן פטור, עליה אפשר להתבסס כדי לפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד.

סעיף 40 בחוק שירות בטחון מאפשר לנשים יהודיות לקבל פטור "מטעמי הכרה דתית". סעיף זה קיים בחוק, בצורה זו או אחרת, מאז חקיקת החוק לראשונה בשנת 1949. למיטב ידיעתי, בג"ץ מעולם לא טען לקיומו של פגם בסעיף 40, אם מטעמי פגיעה עיקרון השוויון ואם מטעמים אחרים, בעשרות ההליכים שקיים לאורך השנים בבקשות לפטור מטעמי הכרה דתית. יתרה מכך, גם היום הכיר בג"ץ בזכותו ובחובתו של המחוקק להסדיר פטור מגיוס דרך חקיקה.

לפיכך, על הכנסת לפסוע במשעול הכבוש היטב של הפטור בסעיף 40, ולהסדיר פטור דה-יורה לכל הקבוצות הפטורות דה-פקטו מגיוס. בתיקון חקיקה זה ייקבע כי גבר או אישה שמטעמי הכרה דתית או מטעמים מצפוניים או נטעמים אחרים, מונעים אותם מלשרת בשירות ביטחון, הם יהיו פטורים מחובת שירות ביטחון לאחר מסירת תצהיר מתאים לרשויות הגיוס.

כמובן, מי שיקבל פטור משירות לא יהיה זכאי לקבל שום קצבת קיום, או כל קצבה אחרת מהמדינה, עבור מה שיבחר לעשות לאחר קבלת הפטור. וכך, צעיר חרדי שלא רוצה להתגייס לצבא יוכל לקבל פטור כבר בגיל 18, בדיוק כמו צעיר ערבי, ואם יחליט ללכת ללמוד בישיבה, המדינה לא תממן אותו – אפילו לא בשקל אחד. כל הכסף שייחסך בדרך זו יופנה לתגמול חיילים המשרתים בשנה שלישית לשירותם הסדיר, ששכרם יועלה לגובה המשכורת הממוצעת במשק בתריסר החודשים האחרונים לשירותם.

כך תפתור המדינה באופן חוקי את סוגיית הפטור לחרדים; תאפשר לצעירים חרדים לצאת לעבוד כבר בגיל 18 במקום בגיל 26 כמו היום; תסדיר לראשונה בחקיקה את הפטור מגיוס הניתן לצעירים ערבים ולכל קבוצות הפטור האחרות; תשים קץ לתופעה המבישה של תעשיית הפטורים על רקע נפשי, שרובן הן פיקציה, ושאחד מראשי אכ"א לשעבר הגדיר "כתורתו אומנותו של החילונים" (כיום מקבלי פטור נפשי מהווים כבר 10 אחוזים ממחזור הגיוס); ותתגמל את המשרתים עבור שירותם.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל