בסדרת מאמרים זו נבחנו, ממעוף הציפור, המדדים לטיבו של משטר בכלל ושל המשטר הדמוקרטי בפרט. עמדנו על כך שמשטר נדרש מלכתחילה כיוון שהוא מגדיל את החירות האפשרית של הפרטים ביחס למצב הטבע האנרכי. בהתאם, משטר טוב חייב להיות יציב ובר קיימא לאורך זמן. זהו תנאי הכרחי. אולם, תנאי זה אינו מספיק מבחינה מוסרית.
דמוקרטיה טובה באה למקסם את מידת החירות הזמינה בחברה. ככל שיש לפרטים שליטה גדולה יותר בגורלם, כך יש להם יותר חירות, והמשטר בו הם חיים מוסרי יותר. השיטה הדמוקרטית מוסרית יותר מכל שיטת משטר אחרת, כיוון שהיא היחידה שאינה מפקיעה מהפרטים הכפופים לה חירות מבלי לקבל את הסכמתם לכך. כאשר הפרטים הם חלק אינטגרלי מתהליך קבלת ההחלטות, נותרת בידיהם מידה רבה יותר של שליטה בגורלם מאשר בכל שיטת משטר אחרת.
כדי למקסם את חירות הפרטים, מערכת דמוקרטית טובה תפעל לצמצם את ההגבלות החיצוניות על רצון הציבור למינימום שדורשת המציאות בה פועלת המדינה. הגבלות חיצוניות שאינן אילוץ הנסיבות, מצמצמות את מידת החירות שמאפשר המשטר וכפועל יוצא מפחיתים גם את מוסריותו.
החלטות דמוקרטיות מתקבלות על פי הכרעת הרוב כיוון שזהו מנגנון קבלת החלטות הפוגע בחירות של מספר האזרחים הקטן ביותר האפשרי במידת הפגיעה הקטנה ביותר האפשרית. עצם ביסוס הליך קבלת ההחלטות הציבוריות על הכרעת רוב מצמצם את הצורך בכפייה וסמכויות השלטון מוכפפות בדרך זו לרצונו של העם שאף יכול לשנותם מתוקף היותו הריבון.
התהליך הדמוקרטי, הפרוצדורה, הוא החלק המהותי ביותר של השיטה הדמוקרטית. הפרוצדורה הדמוקרטית משמרת את הדמוקרטיה בלבבות האזרחים. עקיפת הפרוצדורה במטרה לשפר את תוצאות התהליך הדמוקרטי, פוגמת במחויבות הפרטים לדמוקרטיה ומאיימת על עצם קיומה. ככל שישנם יותר מעקפים לתהליך הדמוקרטי, גדל ריכוז הכוח בידי הגורמים העוקפים, נפגמים האיזונים והבלמים שנועדו למנוע את השחתתם של הגורמים העוקפים על ידי הכוח, ומופרות הסכמות השיטה הדמוקרטית.
כמו בכל שיטת משטר, גם בדמוקרטיה קיים חשש מובנה מעריצות. חשש זה מוגבל יותר ככל שהמדינה מעורבת פחות בבחירות האזרחים שכן מנגנוני הבקרה בדמוקרטיה לא נועדו להגביל את הבחירות הזמינות לאזרחים אלא את ריכוז הכוח בידי רשויות השלטון באופן שעלול להגביל את הבחירות הללו. כלומר, חשיבות תפקידן של ההגבלות על השלטון הדמוקרטי נובעת מהמטרה שהן באות להשיג – הגנה על הפרטים מפני שרירות השלטון. אולם, לא ניתן לכפות הגבלות כאלו בדרך שעוקפת את הפרוצדורה הדמוקרטית שכן המחיר שהן גובות ממוסריות השלטון גבוה יותר מכל תרומה שלהן למוסריות זו.
חשוב לציין כי בתקופה המודרנית המאוחרת, החשש מהתדרדרות לעריצות הוא נמוך מהחשש שהיה בדמוקרטיות של יוון העתיקה או בדמוקרטיות המודרניות המוקדמות. ההמון במאה ה-21 אינו נבדל לחלוטין מקודמיו, אבל הוא בהחלט שונה מהם. האזרחים במדינות דמוקרטיות נהנים מרמת רווחה חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית ומאוריינות דמוקרטית העושה שימוש באמצעי תקשורת והעברת מידע משוכללים שמאפשרים אינטראקציה משמעותית בין אזרחים לבין עצמם ובינם לבין נציגיהם בהיקף שלא נראה בעבר ביישויות פוליטיות גדולות.
אמנם, דמוקרטיה היא שיטת ממשל מורכבת וסבוכה ולפרקים היא עלולה להוביל לתוצאות תת-אופטימליות. אולם, זה אינו פגם בשיטה הדמוקרטית כי אם חלק מהותי מהפרוצדורה הדמוקרטית המאפשרת לעם הריבון לבחור באופן מחזורי את נציגיו, מה שמקנה גמישות רבה לשיטה ומאפשר לחבר האזרחים ללמוד מהניסיון ולתקן טעויות בהסכמת הרוב. הפרוצדורה הדמוקרטית הופכת את "האמנה החברתית" לאמנה חיה ומתעדכנת תדיר.
בשונה ממשטרים אחרים, דמוקרטיה ממקסמת את החירות באמצעות השתתפות האזרחים בתהליך קבלת ההחלטות ותחולה אוניברסלית ושוויונית של החוק על כל האזרחים ועל כל הרשויות. רשויות השלטון מוכפפות לציבור וכוחן מוגבל בחוקים מוסכמים, כתובים וברורים. החוקים נקבעים בהסכמה, והאפשרות לנצל שררה לרעה מוגבלת על ידי הפרדה בין קובעי הכללים, מבצעיהם, ושופטיהם. ומעל הכל, המחויבות והאחריות האישית של האזרחים-הריבונים להצלחת הפרויקט הדמוקרטי היא המגן הגדול על שרידות הדמוקרטיה.
ככל שהמשטר הנוהג בישראל ממקסם את החירות של מירב אזרחי המדינה, הרי הוא מוצדק ומוסרי וחוסה בצל ההגדרה המשטרית של "דמוקרטיה". מגבלות על רצון העם וחירותו שלא נוסחו על ידי העם הריבון ושלא התקבלו על דעתו, אינן עולות בקנה אחד עם הדרישה המוסרית משיטת משטר למקסם את חירות הפרטים. שכן רצויות ככל שתהיינה כוונותיו של שלטון מסוים, הרי אם קידום הכוונות האלו דורש הגבלה על שליטת הפרט על גורלו, אז השלטון הוא מוסרי פחות (וגם יציב פחות, שכן מחויבות הפרטים לשלטון נשחקת). השליטה של האזרחים בגורלם חשובה אפוא יותר מאשר הבטחות של שלטון הפועל (לטענתו מכוונות טובות) לעקוף את העיקרון המכונן של דמוקרטיה – שלטון בהסכמת הנשלטים.
נגה ארבל היא חוקרת מדיניות, בעלת תואר ראשון בממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת תל אביב
Report