עקרונות השיטה הדמוקרטית המודרנית – הפרדת הרשויות וחשיבות הפרוצדורה הדמוקרטית

בתמונה השופט לרנד הנד

כוח שלטוני נוטה להתרכז ולהשחית אדם או קבוצה העושים בו שימוש. כיוון שהריבון הדמוקרטי הוא יצור אמורפי וקשה להבנה ולניהול, ריכוז הכוח עלול להגיע לכדי התעלמות מהריבון האמיתי – כלומר להגיע לכדי עריצות. בשל כך, הדמוקרטיה מפרידה את פונקציות השלטון השונות זו מזו במטרה להפריע ככל האפשר להתממשות ריכוז הכוח.

הפרדת רשויות

המונח "הפרדת רשויות" הוא תרגום קלוקל של הדרישה ל-Separation of Powers, שתרגום מדויק יותר שלה אמור להיות "הפרדת כוחות שלטוניים". ההפרדה נועדה להגביל את יכולתן של הרשויות המחזיקות בכוחות השלטוניים לפגוע בחירות האזרחים.

המשמעות בפועל של "הפרדת הרשויות" היא הפרדה בין מקבלי ההחלטות ומבצעיהן. כך, למשל, מי שמנסחים חוקים, לא יכולים להורות על יישומם כלפי אזרחים ספציפיים. מי שקובעים אם אכיפה עומדת בכללים שנקבעו, לא קובעים את הכללים. ההפרדה הזו בין קביעת הכלל, לבין אכיפתו לבין בחינת יישומו מגדילה מאד את הסיכוי שכל אחת משלוש ההחלטות תתקבל בענייניות. הנתק ביניהן "מפריע" לניצול לרעה של כל אחת מההחלטות באופן שיביא לצמצום החירות.

חשיבות הפרוצדורה הדמוקרטית

במאמר הקודם עסקנו בכך שהוודאות החוקית חיונית לשימור החירות (נגה ארבל, "עקרונות השיטה הדמוקרטית המודרנית – אזרח-ריבון, רשות-נתינה ושלטון החוק הדמוקרטי"). כדי לאפשר לריבון להבהיר את רצונו בבהירות באמצעות החוק, לרשויות לאכוף את החוק בצורה נאותה ולאזרח לציית לו, החוק חייב להיות כתוב, ברור ונגיש לכל. חוקים וכללים שאינם מעוגנים באופן זה מייצרים חוסר וודאות שמביאה, תוך זמן קצר, לעריצות שרירותית. הכללים שיכולה מערכת האכיפה לאכוף עבור הריבון הדמוקרטי, הם רק אלו שהריבון עצמו הסכים עליהם וקבע אותם בכתב. כל חוק ממקור אחר, צודק והגיוני ככל שיהיה, פוגע בחירות השמורה לאזרחים לעצב את חייהם בעצמם. אכיפה מבוססת על חוקים ממקורות חיצוניים פוגעת במוסריותו של השלטון הדמוקרטי ובהצדקה לקיומו, ולאורך זמן היא שוחקת את יכולתו של המשטר לשרוד לא רק כמשטר דמוקרטי אלא כמשטר בכלל.

הציות לחוקים שנקבעו באופן דמוקרטי, חיוני לבריאות התהליך הדמוקרטי. חוק לא דמוקרטי שהציבור חש על בשרו את השלכותיו הרעות – יתוקן בחלוף הזמן תוך חיזוק מערכת ההיזון החוזר בין הריבון ונציגיו הנבחרים. התעלמות מהחוק או הימנעות מאכיפתו או שימוש בפתרונות לא דמוקרטיים לתיקון בעיות שהוא יוצר, פוגע במנגנון התיקונים הדמוקרטי.

חשוב לזכור, השחקן החשוב ביותר בשמירה על המערכת הזו הוא העם הריבון שכן מהות הדמוקרטיה היא שלטון עצמי של העם.

כל אזרח ואזרח חייב לראות עצמו אחראי באופן אישי להצלחת הפרויקט הדמוקרטי. חבר אזרחים חופשי, אחראי ומעורב הוא תנאי הכרחי לשימור המאפיינים הדמוקרטיים של מערכת שלטון. נורמות חברתיות חזקות שמתנות את חבר האזרחים – שמתוכו נבחרים או ממונים בעלי שררה בפועל – לקבלה של עקרונות השיטה והסיבות שעומדות ביסודם, הן האמצעי היעיל ביותר לצמצום של מרחב החריגה מגבולות השיטה הדמוקרטית. דמוקרטיה, בכל מבנה שלטוני בו תעוצב, לא תחזיק אם הציבור חדל מלהאמין בה. השופט לרנד הנד אבחן נכונה כי "החירות שוכנת בליבותיהם של גברים ונשים; כשהיא מתה שם, שום חוקה, שום חוק, שום בית משפט לא יכולים להציל אותה; שום חוקה, שום חוק, שום בית משפט אף לא יכולים לעשות הרבה כדי לסייע בידה".

הגבלה של קבלת ההחלטות הציבורית לסוגיות הנוגעות לרשות הציבור, תוך הותרת מרחבי החלטה אוטונומיים לתתי הקבוצות בציבור ושימור רשות פרט עצמאית רחבה ככל האפשר אינן תנאי הכרחי לדמוקרטיה מתפקדת, אך הן תורמת רבות לשימורם של סולידריות ציבורית ושל שיח דמוקרטי עשיר וער. זאת מכיוון שהן מצמצמות למינימום ההכרחי את המרחבים שבהם יש צורך בהסכמת הרוב או בהכרעת הרוב במקום בפשרה בין כל חלקי הציבור.

למרות התרומה העצומה שהגבלות כאלו תורמות לבריאותה של דמוקרטיה, הניסיון לכפות אותן על תהליך קבלת ההחלטות בצורה חיצונית חורגת מכללי מיקסום החירות בהם דנו בסדרת מאמרים זו. החלטות שלא אומצו דרך התהליך הדמוקרטי, פוגעות במוסריות הבסיסית של השלטון הדמוקרטי וכפועל יוצא בהצדקות לקיומו. המחויבות האזרחית לכללים חיצוניים היא מטבעה נמוכה יותר וההתנגדות שמייצר תהליך הכפייה של כללים שלא נקבעו על ידי העם הריבון, חותרת תחת מחויבות האזרחים לשלטון, דבר הפוגע ביציבותו.

חינוך להבנה עמוקה של מוסריות השיטה הדמוקרטית ושכנוע בטיבן של החלטות המתקבלות באופן דמוקרטי הם אמצעים טובים בהרבה לקידום הדמוקרטיה מאשר כפייה של הגבלות על תהליך קבלות ההחלטות באמצעים שהם חיצוניים לתהליך קבלת ההחלטות הדמוקרטי. שכן שימור הפרוצדורה הדמוקרטית משמר גם את מהותה.

נגה ארבל היא חוקרת מדיניות, בעלת תואר ראשון בממשל מהמרכז הבינתחומי הרצליה ותואר שני בלימודי ביטחון מאוניברסיטת תל אביב