יאיר לפיד והטעויות – על השגיאות הפוליטיות שעשה ראש מחנה השינוי בסבב הבחירות הנוכחי

ההצבעה בבחירות עודנה בעיצומה ועל אף שהתוצאות, כמובן, עדיין לא ידועות, אפשר לומר בוודאות שהאסטרטגיה הפוליטית שנקט ראש הממשלה יאיר לפיד הפעם הייתה רצופה טעויות.

הטעות העיקרית של לפיד הייתה שהוא לא השקיע מספיק מאמצים בניהול הגוש הפוליטי שבראשו הוא עומד. אמנם, לפיד ניסה לתווך בין העבודה לבין מרצ בניסיון לשכנע את מרב מיכאלי לריצה משותפת של שתי המפלגות אולם הניסיון היה רופס למדי ולא הניב את התוצאה המקווה. לעומת זאת, הוא הפגין אדישות לתהפוכות ברשימה המשותפת – למרות שברי שאין לו גוש חוסם בלעדיה. למזלו, התוצאה הסופית של איחוד בין חד"ש לתע"ל וריצה של בל"ד בנפרד אולי תביא לאובדן שניים-שלושה מנדטים אבל במידה שיהיה לו גוש חוסם, שיתוף הפעולה שלו עם חד"ש-תע"ל יהיה קל יותר מאשר עם חד"ש-תע"ל-בל"ד.

טעות אחרת של לפיד היה שלא הפעיל מספיק לחץ כדי להסדיר את הסכמי העודפים בגוש החוסם נגד נתניהו. ישראל ביתנו, רע"ם וחד"ש-תע"ל נותרו בלי הסכם עודפים, וכך גם בל"ד. כלומר, שתי מפלגות מגוש לפיד ועוד שתי מפלגות שיכולות לתמוך בגוש חוסם בראשותו נותרו בלי הסכם עודפים – וזה בבחירות שיכולות להיות מוכרעות על חודו של מנדט ואפילו על חודו של קול. לפיד היה חייב להטיל את כל כובד משקלו כדי להבטיח הסכמי עודפים ולו לחלק ממפלגות אלו. המצב האופטימלי מבחינתו היה הסכם עודפים בין ישראל ביתנו לבין רע"ם והסכם עודפים בין חד"ש-תע"ל לבין בל"ד. ברם, היות ששתי הראשונות יתקשו לשווק הסכם עודפים ביניהן לציבור הבוחרים שלהן והיות שבל"ד סירבה להצעה של חד"ש-תע"ל להסכם עודפים ביניהן, לפיד היה חייב להתערב ולתווך הסכם עודפים בין חד"ש-תע"ל לבין רע"ם. הוא לא עשה זאת.

טעות נוספת של לפיד – וזו טעות שיכולה לעלות לו בבחירות כולן – מצויה בהחלטתו שלא לסייע למפלגות הקטנות בגוש שלו. בעוד שבגוש הימין-חרדים אין מפלגה שצפויה להוציא פחות משבעה מנדטים, בגוש השינוי יש ארבע מפלגות שמשיגות ארבעה עד שישה מנדטים ברוב הסקרים: רע"ם, מרצ, העבודה וישראל ביתנו. אם נוסיף לכך את חד"ש-תע"ל שלא רחוקה מאחוז החסימה ואת בל"ד שמצויה מתחת לאחוז החסימה, ישנן שש מפלגות בגוש החוסם של לפיד שנמצאות בסכנה ליפול מתחת לאחוז החסימה ביום הבחירות – ושיעור ההצבעה הגבוה עד עתה מגדיל את הסיכוי לנפילת מפלגה קטנה מתחת לאחוז החסימה). ומה לפיד עשה כדי לסייע למפלגות אלו להגדיל את כוחן? כמעט שום דבר. זו חובבנות פוליטית מצידו. נדמה שלפיד לא למד דבר מהשיעור שלמדנו בבחירות לכנסת ה-21 שם היו חסרים רק כ-1,400 קולות לימין החדש כדי לעבור את אחוז החסימה ולהעניק את השלטון לגוש הימין.

וישנה עוד טעות אחת של לפיד – התנהלותו הדורסנית כראש ממשלה. ייתכן שהוא סבור שחתימה על הסכם שנוי במחלוקת ימים ספורים לפני הבחירות, ניסיון למנות את מני מזוז לכהונה של שמונה שנים לראשות הוועדה המייעצת למינוי בכירים, העברת מיליארדים לפני הבחירות בלי אישור של האופוזיציה בוועדת ההסכמות ויציאה לסבב צבאי ללא אישור קבינט מחזקים את התמיכה של מצביעי גוש השינוי. ברם, פעולות אלו גם מלבות את התחושה (המוצדקת) בקרב מצביעי גוש הימין-חרדים שלפיד רומס את שלטון החוק ואת הנורמות הדמוקרטיות (תוך שהוא מקבל תמיכה לכך מהמערכת המשפטית ומהתקשורת). אפילו העובדה שבג"ץ אפשר ללפיד לאשר בממשלה הסכם שרומס את חוק יסוד: משאל עם, שעוקף את הכנסת ושדורס את הכללים שבית המשפט העליון עצמו קבע ביחס לאישור כזה בזמן "ממשלת מעבר" רק מחזקים את התחושה בימין שגוש השינוי והמערכת המשפטית משתפים פעולה כנגד חצי מהעם. והיות שגוש הימין הפסיד בארבעת מערכות הבחירות האחרונות בעיקר בגין שיעור הצבעה נמוך בקרב תומכיו, ייתכן שההתנהלות העריצה של לפיד תהיה בדיוק מה שנחוץ כדי להוציא ימנים אל הקלפיות.

ומילה אחרונה ביחס לבנימין נתניהו. נדמה שגוש השינוי והמפלגות הערביות גמרו אומר לתת לנתניהו כל מתנה אלקטורלית שרק אפשר: הסירוב של מיכאלי לריצה משותפת של העבודה ומרצ, ההתפרקות של הרשימה המשותפת, אי חתימה על הסכמי עודפים בגוש רקלאביבי והעריצות המופגנת של לפיד כולם משרתים את גוש הימין. לפיד עשה טעויות פוליטיות של טירון אבל אם גוש הימין-חרדים לא ישיג 61, הכישלון יהיה כולו של נתניהו.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא