השילוב המסוכן בין ראש ממשלה חסר מעצורים לבין משפטנים חסרי יושרה

ראש הממשלה יאיר לפיד נחוש להעביר את הסכם הגבול הימי מול לבנון גם במחיר רמיסה של שלטון החוק ושל נורמות דמוקרטיות. כאשר מדובר בהסכם שכולל העברת שטח של מדינת ישראל ושמצוי במחלוקת ציבורית עזה, מקובל שהממשלה מאשרת אותו דרך הכנסת. אבל עכשיו אנחנו אפילו לא בתקופה רגילה, אלא כשלושה שבועות לפני בחירות ועדיין ראש הממשלה מתעקש על הליך אישור מפוקפק, ספק כשר, ובטוח מסריח.

הכשרת אישור ההסכם

אין ספק שבתקופת הממשלות הקודמות, עמדת המדינה הייתה שבשטח השנוי במחלוקת בין קו 1 לקו 23 יש לקיים חלוקה של 45 אחוזים לישראל ו-55 אחוזים ללבנון. ראש הממשלה לפיד החליט לוותר על 100 אחוז מהמים הכלכליים ועל חלק מהמים הטריטוריאליים באזור השנוי במחלוקת (כאשר אזור המים הטריטוריאליים שנשאר בידי ישראל לעת עתה נותר שטח שנוי במחלוקת שהריבונות עליו תיקבע בעתיד). לפיד שינה באופן דרמטי את עמדת ממשלת ישראל והסכים על ויתורים בהיקף שממשלות נתניהו מעולם לא הסכימו לו (ראו עדותו של יובל שטייניץ בנידון).

יחד עם זאת, ולמען הסר ספק, אם הייתי חבר כנסת וההסכם היה מובא לאישור הכנסת, הייתי מצביע בעד. אולם במשטר דמוקרטי הפרוצדורה היא מהותית והליך האישור של ההסכם צריך לכבד את שלטון החוק ולעמוד בהוראות הדין ובכללי הנוהג החוקתי. על פניו, לפיד רוצה לאשר את ההסכם תוך עקיפת חוק יסוד ודריסת כללי המשחק המקובלים ביחס לצורך באישור הכנסת ולאיפוק הנדרש מממשלת מעבר. כדי לסייע בידו, התגייסו היועצת המשפטית לממשלה ומשניה והמציאו שלל המצאות שיאפשרו לו להסתפק באישור הממשלה ותו לא.

באשר לחובה לאשר את ההסכם לפי מתווה חוק יסוד: משאל עם, טענו המשנים ליועצת המשפטית לממשלה בחוות דעת מטעמם כי על אף שבהחלטה 3452 קבעה הממשלה את קו התיחום הימי הצפוני של מימי החופין והאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בקו 1 הרי השטח השנוי במחלוקת בין קו 1 לקו 23 אינו שטח בו חל החוק הישראלי.

ביחס למניעה המשפטית לאשר את ההסכם בממשלת מעבר הסבירו המשנים כי למרות שאנו זמן קצר לפני בחירות ולמרות שאישור ההסכם יכבול את הממשלות הבאות, ולמרות שההסכם עצמו שנוי במחלוקת חריפה, ולמרות שחתימה אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון האיפוק והריסון המוטל על ממשלת מעבר, הרי הנימוקים הביטחוניים והמדיניים לגבי הדחיפות והחיוניות בניצול חלון ההזדמנויות לחתימה "מכריעים את הכף לטובת היעדר מניעה משפטית לחתימה על ההסכם בעת הזאת".

באשר לצורך להביא את ההסכם בפני הכנסת קבעו המשנים כי אין חובה בדין לעשות זאת, אולם לאור האופי המיוחד של ההסכם והקרבה המשמעותית לתאריך הבחירות, "הבאת ההסכם לאישור הכנסת היא האפשרות העדיפה והראויה בראי דיני הבחירות". ברם, המשנים קבעו שאין מניעה משפטית אם הממשלה תחליט רק להניח את ההסכם לידיעת הכנסת בלי להביא אותו לאישורה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אימצה את חוות הדעת של משניה ובחוות הדעת שהציגה בפני הממשלה היא קבעה כי "על ההסכם המתגבש, לא חלות הוראות חוק יסוד: משאל עם" וכי על אף הקשיים שמעורר קידום ההסכם בתקופת בחירות, ובסמוך ליום הבחירות "ממשלת ישראל אינה מנועה לקדמו". בהרב-מיארה ציינה כי הבאת ההסכם לאישור הכנסת היא האפשרות "העדיפה והראויה" אבל הוסיפה כי אין מניעה משפטית לנקוט בחלופה של ההסכם לידיעת הכנסת בלי להידרש לאישורה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה

ממש מחמם את הלב לראות כיצד היועצת המשפטית לממשלה ומשניה נרתמו בלב שלם ובנפש חפצה כדי לסייע בידו של ראש הממשלה. לפתע פתאום השטח שהיה חלק ממדינת ישראל באופן רשמי מאז 2011 הפך לאקסטריטוריאלי, הנוהג החוקתי של הבאת הסכם מדיני הכולל העברת שטחים לאישור הכנסת הפך להמלצה בלבד, וכל פירמידת השקרים של יועצים משפטיים לממשלה אודות האיפוק והריסון הנדרשים מממשלת מעבר קרסה כמו מגדל קלפים כשזו ממשלה מהצד הנכון.

הסכם על קביעת גבול ימי הכולל העברת שטח עצום של כ-850 קילומטרים רבועים, בתוכו שטח מים טריטוריאליים, יאושר על ידי הממשלה בשבוע לפני הבחירות. אין אלא להיזכר בערגה בתקופה בה שר לא יכול היה למנות את איש אמונו למשרת מנכ"ל משרד המשפטים בזמן ממשלת מעבר, וראש ממשלה לא יכול היה להעביר כמה אלפי חיסונים למדינות ידידותיות בלי אישור החשב של משרד הבריאות. והנה עתה אפשר להעביר שטח של מדינת ישראל למדינת אויב בזמן ממשלת מעבר, תוך עקיפת חוק יסוד וללא חובה לאשר זאת מול הכנסת – והכל כשר למהדרין מבחינה משפטית.

מים טריטוריאליים

אין מחלוקת שהמדף היבשתי הוא שטח מדינת ישראל מבחינת הדין הפנימי הישראלי על פי חוק השטחים התת-מימיים מ-1953. כלומר, לפיד מתכוון להעביר ללבנון שטח של מדינת ישראל במים הכלכליים. אבל מבחינה משפטית חשוב אף יותר שישראל מוותרת גם על שטח של מים טריטוריאליים.

בקרב תומכי ההסכם יש הטוענים שלא ויתרנו על מים טריטוריאליים, אז כדי להסיר ספק נציין שראש המל"ל ד"ר איל חולתא כבר אישר כי ישראל ויתרה על קרוב ל-10 קילומטרים רבועים מהמים הטריטוריאליים שלה במסגרת ההסכם עם לבנון.

אין חולק שמים טריטוריאליים הם שטח מדינת ישראל ושהמשפט, השיפוט והמנהל חלים בהם. המשנים ליועצת המשפטית לממשלה העלו בחוות דעתם את הטענה התמוהה שהמים הטריטוריאליים בשטח השנוי במחלוקת הם בכלל מים אקסטריטוריאליים ולכן העברתם אינה כפופה לאישור על פי הוראות חוק יסוד: משאל עם. מהלך זה הוא חלק מההתגייסות הכוללת של המשפטנים הבכירים באגף ייעוץ וחקיקה לסייע ללפיד לעקוף את החוק ואת הכנסת, כאשר היועצת המשפטית לממשלה מסתפקת באמירה הרופסת שאישור ההסכם דרך הכנסת הוא האפשרות העדיפה והראויה (ובכלל ממתי יועצת משפטית לממשלה ממליצה לממשלה על מה ראוי? תפקידה לומר לממשלה מה חוקי ומה לא חוקי, ותו לא).

ההסכם מעביר ללבנון שטח מים טריטוריאליים. המשנים ליועצת המשפטית לממשלה טוענים כי המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל לא חלים שם. בחוות הדעת שלהם מוסבר שהיות וסעיף 11ב בפקודת סדרי השלטון והמשפט קובע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ-ישראל שהממשלה קבעה בצו" והיות שהממשלה לא קבעה בצו שהמשפט, השיפוט והמנהל חלים בשטח המדובר אז הם לא חלים שם. לראיה מביאים המשנים את מזרח ירושלים שם הוחלו המשפט, השיפוט והמנהל בצו ממשלה ואת רמת הגולן שם הוחלו המשפט, השיפוט ומנהל בחוק של הכנסת.

אין אלא להתפלא על הקביעה המשונה של המשנים ליועצת המשפטית לממשלה. ראשית, היה עליהם לדעת שבכל שטח של מדינת ישראל חזקה שהמשפט, השיפוט והמנהל חלים בו גם ללא צו. כך, למשל, החוק הישראלי מעולם לא הוחל באופן פורמלי על אזורים מסוימים שנכבשו במלחמת העצמאות אבל המשפט, השיפוט והמנהל חלים שם בהחלט. ופה אין מדובר בכיבוש צבאי של שטח מדינה אחרת אלא בקביעת קו גבול, וגם אם הוא שנוי במחלוקת מול המדינה האחרת, לא הייתה ריבונות קודמת של לבנון באזור המדובר.

הטענה של המשנים ליועצת המשפטית לממשלה מובילה לאבסורד הואיל והמשפט, השיפוט והמנהל לא הוחלו בצו על מים טריטוריאליים בשום חלק של מימי החופין של המדינה. האם משתמע מכך שאם נעביר את כל המים הטריטוריאליים של ישראל ללבנון, גם אז יטענו המשנים שהעברה זו אינה כפופה להוראות חוק יסוד: משאל עם? והאבסורד חל גם מהכיוון ההפוך. אם אדם ייכנס למים הטריטוריאליים בשטח השנוי במחלוקת ויינזק, האם דיני הנזיקין אינם חלים עליו? והאם מקרים משפטיים המתרחשים בשטח המדובר אינם כפופים לבתי המשפט בישראל? הרי זה מופרך לטעון זאת.

נדמה כי היועצת המשפטית לממשלה ומשניה המציאו פה כזב משוכלל במיוחד כדי לאפשר את עקיפת חוק היסוד. הכזב המשפטי תמוה במיוחד היות ששטח של מים טריטוריאליים באורך חמישה קילומטרים נשאר תחת שליטה ישראלית בלי שיש בהסכם הכרעה לאיזו מדינה הוא שייך. כלומר, גם אחרי ההסכם יישאר בחזקת ישראל שטח שלפי אגף ייעוץ וחקיקה המשפט, השיפוט והמנהל של המדינה לא חלים בו. ברי כי היועצת המשפטית לממשלה ומשניה באו להכשיר רמיסה של חוק יסוד באמצעות סיפורי אלף לילה ולילה משפטיים רק כדי לאפשר לראש הממשלה להעביר את השטח ללבנון ללא אישור הכנסת והעם כנדרש בחוק יסוד: משאל עם.

פעם דיקטטור, תמיד דיקטטור

למרות שהיועצת המשפטית לממשלה סללה עבורו את הדרך לאישור של ההסכם בזמן ממשלת מעבר תוך עקיפת חוק היסוד, בחר לפיד לדחות אפילו את ההמלצה(?) שלה לאשר את ההסכם דרך הכנסת. כזכור, בתחילה רצה לפיד להעביר את הסכם הגבול הימי באישור סודי דרך הקבינט בלי להעביר את ההסכם לאישור הממשלה ובלי להציג את ההסכם בפני הכנסת – ועל פי הדיווחים היועצת המשפטית לממשלה אישרה לו זאת בעל פה. מאז הספיקו לפיד ובהרב-מיארה לחזור מהעמדות הראשוניות שלהם, כפי הנראה עקב העתירות שהוגשו לבג"ץ. לפיד נאלץ לעבור דרך הממשלה כולה ולהציג את ההסכם בפני הכנסת.

בימים האחרונים חשף לפיד מדוע אין בכוונתו להביא את ההסכם לאישור הכנסת: "לאור ההתנהגות הלגמרי מופקרת של האופוזיציה, לא חשבנו שנכון להביא את זה להצבעה בכנסת". כלומר, ראש הממשלה יואיל לבקש את אישור הכנסת רק אם האופוזיציה תתנהל לפי שביעות רצונו. מסתבר שהדיקטטור מיש עתיד רוצה לנהוג בכנסת באותו אופן שנהג בכל מי שאתגר את מנהיגותו ביש עתיד, כמו עפר שלח שהעז להציע פריימריז במפלגה וחוסל פוליטית כהרף עין. פעם דיקטטור, תמיד דיקטטור.

ולכל הרקלאביביסטים המזדעקים למקרא דברים אלו, תארו לכם שנתניהו היה מודיע שבוע לפני הבחירות על סיפוח שטחי יהודה ושומרון, ומגדיל וטוען שהוא איננו מביא את זה לכנסת לאור התנהגותה המופקרת של האופוזיציה. האם גם במקרה כזה הייתם מגינים על התנהגות כה דיקטטורית מצד ראש הממשלה?

עפר שלח @OferShelah בראיון ראשון עם @BenCaspit: "לא רציתי לעזוב את יש עתיד. באתי אל לפיד ואמרתי 'בוא נעשה בחירות פתוחות'. תאר לך שהיו בוחרים את האיש שיתמודד מול נתניהו. היו באים 100 אלף כמו כלום. לפיד לא רצה. 3 ימים אחרי זה כבר הייתה קבוצת וואטסאפ של הח"כים של יש עתיד בלעדיי".

— 103FM (@radio103fm) February 24, 2021

על כל פנים, למרות שאמירתו דלעיל שבה ומעידה על אופיו הדיקטטורי של המנהיג המהולל, ברי שהסיבה העיקרית שבגינה הוא לא מביא את ההסכם לאישור הכנסת – למרות שככל הנראה יש רוב בכנסת התומך בהסכם – היא חוסר רצונו לאשר את ההסכם בתמיכת המפלגות הערביות. והרי זה מופע מרהיב של צביעות מצידו היות שבזכות רע"ם הוא יושב עתה על כסאו, והיות שאחרי הבחירות הוא יבקש מרע"ם ומחד"ש-תע"ל את תמיכתן כדי להישאר בשלטון.

השילוב בין ראש ממשלה נטול מעצורים לבין משפטנים חסרי יושרה מסוכן במיוחד. מילא אם היועצים המשפטיים לממשלה ומשניהם היו מפגינים ולו קמצוץ של אתיקה ומספקים פרשנות עקבית וקוהרנטית, היינו מסתפקים בכך. אבל אפילו את זה הם לא עושים. המשפטנים החפצים לשמש כשליטים בפועל מעקמים את הדין כרצונם כדי לשים מקלות בגלגלים של ממשלות שאינן נושאות חן בעיניהם, וכדי לאפשר לממשלות שהם חפצים ביקרן, לרמוס נורמות דמוקרטיות ואפילו חוקי יסוד. כאשר זה מצטרף לראש ממשלה שחף מתודעה דמוקרטית, הן במפלגתו פנימה והן בניהול המדינה, האיום על הדמוקרטיה הישראלית הופך למשמעותי במיוחד.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל