ראש הממשלה נפתלי בנט, 2021   מקור: לע"מ (קובי גדעון)

הממשלה בראשותו של נפתלי בנט כשלה במבחן ההישרדות הפוליטית. זהו מבחן חשוב כי כאשר נכשלים בו, לא ניתן להתמודד עם המבחנים האחרים העומדים בפניה של כל ממשלה. בנט נכשל מבחינה פוליטית ולכן הוא כיהן רק שנה ושבועיים, פחות מכל ראש ממשלה נבחר אחר.

אילו הייתה הלימה בין תפקודה של ממשלה, עשייתה והישגיה לבין מצבה הפוליטי והישרדותה, כישלונו הפוליטי של בנט אמור היה להצביע על כישלונה התפקודי של ממשלת בנט-לפיד, אך מסתבר שהקשר בין השניים רופף למדי וזאת עוד בלשון המעטה. במאמר זה אציין כמה מהפעולות שעשתה הממשלה היוצאת למען הציבור ואעמוד על האידיאולוגיה שהשתקפה ממדיניותה.

 

ממשלה של שינוי

בנט היה ראש ממשלה מצוין שגילה תבונה, אחריות וממלכתיות. ממשלת בנט-לפיד הייתה מוצלחת ביותר והתקיים בה שיתוף פעולה מרשים בין יריבים אידיאולוגיים למען אזרחי ישראל. תקצר היריעה מלמנות את כל הישגי הממשלה, אולם בכל זאת רצוי להזכיר כמה רפורמות חשובות שהעבירו שרי הממשלה.

שר התקשורת יועז הנדל הוביל את מהפיכת הסיבים שהזניקה את ישראל שנים קדימה והעבירה אותה מאזור חיוג העולם השלישי לצמרת העולמית. הוא גם דאג שהסיבים האופטיים יגיעו לאזורי ספר ופריפריה מועטי אוכלוסין שאין כל היגיון "כלכלי" לחברם, וזאת מטעמים של הגיון ציוני. הוא הוביל את רפורמת הסלולר החרדי שתשחררת את האזרחים החרדים מהתלות בוועדת הרבנים לענייני תקשורת שמתנהלת באופן שערורייתי ושיש אינטרסים זרים לכאורה מאחורי פעילותה. ושתאפשר להם חופש בחירה בשירותים סלולריים. את הרפורמות המדוברות הוביל הנדל לטובת אזרחי ישראל, וזאת אחרי שנים שמשרד התקשורת שימש את ראש הממשלה בעיקר כאמצעי להשתלטות על התקשורת (חלק מפעילות זו נידון עתה בבית המשפט).

Yoaz Hendel 2021 Yaniv Morozovsky

שר התקשורת יועז הנדל

שר המשפטים גדעון סער חוקק את החוק שמאפשר פסילת ראיות שהושגו שלא כדין, קידם שימוע פומבי למועמדים לבית המשפט העליון והוביל את הליך מינויים של שופטים רבים ובהם ארבעה שופטים חדשים שמונו לבית המשפט העליון. חשוב מכך, את השינויים במערכת המשפט, קידם סער מתוך מחויבות לתקנה ולא מתוך רצון להרסה, כמו בימי השר אמיר אוחנה. יש להצר שעקב כהונתה הקצרה של הממשלה, לא הספיק סער לקדם את תוכניתו לפיצול תפקיד ראש התביעה הכללית מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

השר לביטחון פנים עמר בר-לב פעל לחזק את כוחה של משטרת ישראל אחרי שנים שבמקום להתמקד בלחימה בפשע, התמקדו הממשלות הקודמות במאבק במשטרה. 1,380 תקנים חדשים הוספו למשטרה, תוכנית להגדלת כוח המילואים של מג"ב יצאה לדרך והוקם "המשמר הישראלי" כחלק מהלקחים ממהומות מאי. בנוסף, לאחר שהממשלה קיבלה את החלטה 549, החל המשרד לביטחון פנים להפעיל תכנית לאומית למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית וזאת כחלק מהמסע הארוך והקשה שהחלה ממשלת בנט להחזרת הריבונות שאבדה בעשור האחרון בנגב, בגליל ובערים המעורבות.

שר הדתות מתן כהנא הוביל רפורמות שיחזקו את זהותה היהודית של ישראל ושיחלצו זהות זו משבי החרדים הלא-ציונים. הוא הצליח לפתוח את אזורי הכשרות, כך שכל מועצה דתית תוכל לספק שירותי השגחת כשרות בכל מקום בישראל ובהמשך יוכלו גם תאגידים פרטיים לספק שירותם אלו. הוא גם עדכן את התקנות לבחירת רבני ערים וקבע שנשים תהיינה לפחות 40 אחוזים מחברי הגוף הבוחר את הרבנים. עם זאת, אציין שציפיתי מממשלת בנט-לפיד לרפורמות יותר מרחיקות לכת בתחום הזה.

גם השרים האחרים השיגו הישגים חשובים, כל אחד ואחת מהם בתחום אחריותו, אבל חשובה אף יותר הייתה יכולתם לשלב ידיים למרות ההבדלים האידיאולוגיים הניכרים ולפעול בצוותא חדא למען הצלחת הממשלה.

Prime Minister Naftali Bennett and Minister of Religious Affairs Matan Kahana 2021 Kobi Gideon

ראש הממשלה נפתלי בנט והשר לענייני דת מתן כהנא

 

ממשלה של אקטיביזם ציוני וביטחוני

איני נוהג לקבל את החלוקה האנכרוניסטית של "שמאל" ו"ימין", אך על פי ההגדרות המקובלות, לפחות בנושאי חוץ וביטחון, הייתה זו ממשלה "ימנית". באופן אישי אני מעדיף לתאר את מדיניות של ממשלת בנט-לפיד בנושאי חוץ וביטחון בתור אקטיביזם ציוני וביטחוני..

כל ראשי הממשלות מהימין מלבד אחד, קיבלו החלטות המנוגדות לאידיאולוגיה הימנית שבשמה נבחרו. מנחם בגין ויתר על כל סיני ועקר את היישובים שהוקמו שם. בהסכם קמפ דיוויד הוא הסכים לכינון אוטונומיה בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה ולקיום משא ומתן עתידי אודות הסטטוס הסופי של שטחים אלו – משא ומתן שלפי הכתוב בהסכם תוצאתו תכלול הכרה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני. יצחק שמיר דבק יותר מקודמו ומממשיכיו בדרכה המדינית של מפלגתו אבל הבליג על ירי הטילים מעיראק לעבר ישראל והלך לוועידה הבינלאומית במדריד על אף שבמשך שנים נאבק נגד הקמת ועידה בינלאומית שתעסוק בסוגיה הפלסטינית. אריאל שרון שהיה הפטרון הגדול של ההתיישבות בשטחים ושהבטיח כי "דין נצרים וכפר דרום כדין נגבה ותל אביב", הוביל את תכנית ההתנתקות שכללה נסיגה מרצועת עזה ועקירה של יישובי גוש קטיף. בתור בונוס עקר שרון ארבעה יישובים נוספים בצפון השומרון.

בנימין נתניהו שהוביל את ההתנגדות להסכמי אוסלו, חתם לאחר עלותו לשלטון על הסכם חברון שהעביר את רוב העיר לשליטה פלסטינית מלאה. לאחר מכן הוא חתם על הסכם ואי שהוביל לנסיגה נוספת ביהודה ושומרון, וניהל משא ומתן עם סוריה על נסיגה מרמת הגולן. כשר בממשלת שרון הוא הצביע בממשלה ובכנסת בעד ההתנתקות. אחרי שחזר לכהן כראש ממשלה, הוא שב וניהל משא ומתן עם סוריה ובנאום בר-אילן הביע הסכמה עקרונית להקמת מדינה פלסטינית. למרות שבמשך שנים נשא את דגל העמידה האיתנה מול הטרור, הוא חתם על עסקת שליט שבה שוחררו למעלה מאלף מחבלים ובהם רוצחים רבים שחלקם שבו לרצוח יהודים. אל מול טרור ההצתות מגבול עזה הוא נקט פעמים רבות בהבלגה ובימים האחרונים לשלטונו הוא אף אסר על מצעד הדגלים לעבור בשער שכם.

נפתלי בנט הוא ראש הממשלה היחיד מן הימין שלא קיבל החלטה המנוגדת לאידיאולוגיה הימנית שבשמה נבחר. בשנת שלטונו, הוא לא סטה כהוא זה מדרכו המדינית-ביטחונית ובניגוד לקודמיו, אי אפשר להצביע על אפילו החלטה "שמאלנית" אחת שקיבל. ולמרות זאת, ניהל גוש הימין מסע הכפשה נרחב נגדו. בנט זכה מחבריו לשעבר בימין לכינויים קשים כמו "שמאלן", "בוגד" ו-"נוכל".

היות שמתנגדיו של בנט אינם יכולים להצביע על פעולות של הממשלה היוצאת המנוגדות להשקפת עולמו הימנית הם מתמקדים בכך שהקים ממשלה עם מרצ ועם רע"ם. ברם, הליכוד ניהל משא ומתן עם רע"ם על תמיכה בקואליציה של הימין עוד לפני שבנט עשה זאת. מסתמא אפוא שבשביל "אבו יאיר" רע"ם היא מפלגה אנטישמית ותומכת טרור רק כשהיא לא תומכת בקואליציה בראשותו.

אבל מעבר לצביעות של הליכוד ביחס לרע"ם, עלינו לשאול האם ראש ממשלה נבחן בהרכב ממשלתו או שמא במעשיה? ואם המעשים הם הקובעים, אז ממשלת בנט-לפיד הייתה ממשלה של אקטיביזם ציוני ושל אקטיביזם ביטחוני.

בנט הוא ראש הממשלה הראשון מזה שלושה עשורים, שלא ניהל משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. הוא ראש הממשלה היחיד מאז אוסלו שהצהיר באופן מפורש שהממשלה בראשותו לא תקים מדינה פלסטינית והודיע בריש גלי שאין לו שום כוונה לפגוש את יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס. הוא החמיר את מדיניות התגובה מול החמאס ברצועת עזה ורקטות ובלוני תבערה שבו ונענו בתגובה צבאית. ממשלת בנט-לפיד המשיכה את התקיפות בסוריה והחריפה את המלחמה החשאית. כך, למשל ההתקפות נגד נמל לטקיה בסוריה ותקיפת האתר בפרצ'ין באיראן כפי הנראה בוצעו על ידי ישראל. הממשלה אישרה תוכנית לפיתוח ההתיישבות בגולן – תכנית שלא הייתה כדוגמתה מאז ראשית ההתיישבות בגולן לפני 55 שנים ושביצועה יהיה וידוא ההריגה הסופי והמוחלט לרעיונות הנסיגה מהגולן. הממשלה גם אישרה את הקמתם של 14 יישובים חדשים בנגב ואפילו מצעד הדגלים חזר לשער שכם. וכל הפעולות האלו בוצעו כאשר מרצ חברה בממשלה ורע"ם שותפה בקואליציה. חשוב מכך, המדיניות הימנית שקידמה הממשלה בראשות בנט, זכתה ללגיטימציה ציבורית נרחבת עקב השתתפותן של מרצ ושל רע"ם בשלטון.

Prime Minister Naftali Bennett in the Golan Conference

ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידת הגולן לכלכלה ופיתוח אזורי

אני יודע שאל מול התעמולה ותעשיית השקרים של הליכוד ושל גוש הימין, קשה לנהל שיח ענייני אבל הדברים מדברים בעד עצמם – נפתלי בנט והממשלה בראשותו הובילו רפורמות חשובות למען הציבור וקידמו מדיניות ימנית-ניצית מובהקת. הממשלה בראשותו של בנט הייתה לא רק ממשלת שינוי אלא גם ממשלת אקטיביזם-ציוני-וביטחוני מובהקת ואין אלא להצר על קוצר ימיה.

אורי הייטנר הוא איש חינוך ופובליציסט

users: אורי הייטנר

ומה באשר לגילוי נאות??
הכתב הוא מייסד מפלגת תל"מ

עוד בנושא

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר