חגיגות הניצחון במטה הבחירות של הליכוד, 2015   מקור: לע"מ (חיים צח)
בתמונה חגיגות הניצחון במטה הבחירות של הליכוד, 2015

האמירות שנשמעו לאחרונה מצד חברי כנסת מטעם הליכוד, נגד היועצת המשפטית לממשלה במידה שתאשר מינוי של רמטכ"ל חדש בזמן ממשלת מעבר, שבות ומלמדות שהם פשוט לא מבינים את הבעיה.

הבעיה היא לא זהות האיש או האישה המכהנים כיועץ המשפטי לממשלה. הבעיה היא השיטה המשפטית שהומצאה בישראל על ידי בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים על מנת להכפיף את העם הריבון ואת נבחריו לשלטון המערכת המשפטית – שיטה שאין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי. ההמצאות המשפטיות ביחס לממשלת מעבר הן רק דוגמא נוספת לדרך בה המערכת המשפטית חותרת לעקוף את הדמוקרטיה הליברלית ולהפוך לשליטה בפועל.

 

ממשלת מעבר

בחוק יסוד הממשלה שחוקקנו בשנת 2001 נקבע באופן מפורש בסעיף 30 כי "עם בחירת כנסת חדשה או התפטרות הממשלה... תמשיך הממשלה היוצאת במילוי תפקידיה עד שתיכון הממשלה החדשה". בכך לא חידשנו דבר אלא המשכנו את הקו שקבע המחוקק הישראלי מאז ומעולם – לממשלה היוצאת יש את כל הסמכויות עד אשר היא מוחלפת על ידי ממשלה אחרת מתוקף עיקרון רציפות השלטון.

עד 1999 לא היו שום מגבלות על ממשלות מעבר. רק לאחר שממשלת נתניהו הראשונה הפכה לממשלת מעבר, ב-4 ינואר 1999, פורסמה לראשונה הנחיית יועץ משפטי למממשלה המגבילה מינויים בתקופת ממשלת מעבר (הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1501 מ-26 בינואר 1999, "מינויים בזמן בחירות"). מאז, המציאו בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים לממשלה עוד שלל הגבלות על ממשלות מעבר. הגבלות אלו עומדות בניגוד גמור לחוק יסוד: הממשלה. למעשה, המושג "ממשלת מעבר" כלל אינו מוזכר בחוק היסוד, שכאמור לא מגביל בשום צורה שהיא את הממשלה היוצאת.

המערכת המשפטית הערימה מכשלות על ממשלות מעבר בעיקר בכל הנוגע להחלטות משמעותיות ולמינויים. אולם היועצים המשפטיים לממשלה ובית המשפט העליון לא קבעו כללים ברורים וקריטריונים מוגדרים לפיהם תוכל ממשלת מעבר לפעול והשאירו מרווח נרחב לשיקול דעת – שיקול הדעת של היועצים המשפטיים ושל שופטי העליון כמובן. המערכת המשפטית שגם כך שולטת בעקיפין בממשלה "רגילה", הפכה עצמה לשליטה הישירה והמוחלטת בזמן ממשלת מעבר.

היועץ המשפטי לממשלה מחליט איזו החלטה של הממשלה לאשר ואיזו לפסול, איזה מינוי לקבל ואיזה לדחות, והכל באופן שרירותי לחלוטין. כאשר שר המשפטים אמיר אוחנה רצה למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה – בהתאם לסמכותו על פי חוק מפורש – החליט היועץ המשפטי לממשלה גם את מי צריך למנות. ואם הממשלה היוצאת מסרבת לציית להוראות היועץ המשפטי לממשלה יבוא בית המשפט העליון ויזכיר לה שעם כל הכבוד לשלטון העם ולחוק היסוד – המשפטנים הם השליטים. כך קרה כאשר אותו אוחנה החליט ברוב חוצפתו למנות לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים – משרת אמון מובהקת – מינוי מחוץ למשרד המשפטים. לאחר שהוגשה עתירה בנושא, הזדרזו שופטי בית המשפט העליון והקפיאו את המינוי, והשר נאלץ למנות מינוי מתוך משרד המשפטים.

 

מה הליכוד צריך לעשות

מה שהליכוד צריך לעשות זה לשנות את השיטה עצמה. גם הממשלה הנוכחית צריכה לפעול לשינוי השיטה ולכל הפחות לקיים את הבטחותיה בנושא. כך למשל, יש לקיים את ההבטחה הליבתית שהבטיח גדעון סער ולפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, יכולות הקואליציה והאופוזיציה לשתף פעולה ולקבוע בחוק כי כל הסמכויות שהומצאו ליועץ המשפטי לממשלה על ידי בית המשפט העליון ועל ידי יועצים משפטיים בטלות ומבוטלות. בכך אני מדבר, בין היתר, על הקונסטרוקציות המשפטיות הידועות בתור "העמדה המחייבת" ו-"מונופול הייצוג" שהומצאו על ידי שופט בית המשפט העליון אהרן ברק בפסק הדין בעניין פנחסי (ראו "פסיקתא – עמדת אהרן ברק בפסק דין פנחסי אודות מונופול הייצוג של היועץ המשפטי לממשלה").

באשר למינויים בעת הזאת, הליכוד צריך להודיע לממשלת המעבר הנוכחית שהיא יכולה למנות את מי שהיא רוצה, וכשיחזור לשלטון הוא יחליט איזה מינויים לאשר ואיזה לבטל.

 

הבעיה עם נתניהו

למרות האמור לעיל, כל מי שחושב שבמידה שהליכוד בהנהגת בנימין נתניהו יחזור לשלטון הוא יערוך רפורמות שיבטלו את שלטון המשפטנים ויחזקו את הדמוקרטיה הליברלית בישראל, משלה את עצמו.

המנטור המשפטי של נתניהו היה ונותר אותו אהרן ברק שמילא את התפקיד המרכזי בהפיכה המשפטית נגד הדמוקרטיה הישראלית. בכל שנותיו בפוליטיקה היה נתניהו עושה דברו של ברק, במהלך כהונתו כראש ממשלה שלטון המשפטנים רק הלך והתעצם והוא אף חסם בגופו כל רפורמה דמוקרטית. כך, למשל, ברק עצמו סיפר כי "כשהיה דיונים על הקמת בית משפט חוקתי נפרד מבית המשפט העליון, הוא [נתניהו] התנגד לדבר הזה". במקרה אחר, הגיע ברק למעון ראש הממשלה בבלפור במוצאי שבת, ערב לפני כינוס ועדת השרים לחקיקה שאמורה הייתה לאשר את הצעת החוק של שרת המשפטים איילת שקד בעניין פסקת ההתגברות, ואחרי שעתיים של שיחה בין השניים, אסר נתניהו על שקד לקדם את החקיקה.

לא בכדי הגדיר ברק את נתניהו בתור "מגן חשוב של מערכת בתי המשפט", יופמיזם להגנה על האקטיביזם המשפטי הרדיקלי האנטי דמוקרטי. בשנת 2020 סיפר ברק כי "הקשר שלי עם ראש הממשלה, עם בנימין נתניהו, היה כל השנים קשר מצוין, גם כשהוא היה ראש ממשלה וגם כשהוא היה שר אוצר, הוא תמיד הגן על מערכת בתי המשפט, ואין לי שום טענות נגדו. הוא היה מבחינתי מגן חשוב על מערכת בתי המשפט". אמנם, ברק טען שבעקבות האישומים הפליליים נגדו הפך נתניהו ל-"מנפץ המערכת", אבל היות שגם אחרי החקירות והגשת כתב האישום, לא עשה ראש הממשלה לשעבר דבר וחצי דבר נגד שלטון המשפטנים, ואף שב סיכל את חקיקת פסקת ההתגברות, מדובר ב-"האשמה" חסרת שחר. וכזכור, נתניהו פנה לברק בבקשה שייצור קשר עם היועץ המשפטי לממשלה וישכנע אותו לפעול לקידום עסקת טיעון, והלה נענה לבקשתו ו-"לחץ" על אביחי מנדלבליט להגיע לעסקת טיעון (ראו חיים רמון, "ככה יעשה לאיש אשר המלך-הפילוסוף חפץ ביקרו").

לפיכך, אין לצפות שגם אם יחזור לראשות הממשלה יהפוך נתניהו עורו ויאפשר את הרפורמות הנחוצות לתיקון הדמוקרטיה הישראלית. כל מה שהליכוד מסוגל לעשות זה לדבר גבוהה גבוהה על שלטון המשפטנים, ולא לעשות כלום. אגרוף של משי בכפפה של ברזל.

רק מפלגה שתהיה מחויבת לשינוי השיטה בה בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה הם השליטים האמיתיים במדינה, תוכל לבצע את התיקון הדמוקרטי שיחזיר את השלטון לידי העם הריבון ונבחריו.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל

users: חיים רמון

האמת בפרצוף
כל הכבוד לחיים רמון: "אין לצפות שגם אם יחזור לראשות הממשלה יהפוך נתניהו עורו ויאפשר את הרפורמות הנחוצות לתיקון הדמוקרטיה הישראלית. כל מה שהליכוד מסוגל לעשות זה לדבר גבוהה גבוהה על שלטון המשפטנים, ולא לעשות כלום. אגרוף של משי בכפפה של ברזל".

עוד בנושא

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר