פריים מהסרטון של ראש הממשלה נפתלי בנט   מקור: טוויטר

ב-19 במאי, הכריזה חברת הכנסת ג'ידא רינאוי-זועבי על הפסקת חברותה בקואליציה. שלושה ימים לאחר מכן, ב-22 במאי, הצטרפה חברת רינאוי-זועבי בחזרה לשורות הקואליציה לאחר משא ומתן אינטנסיבי מול שר החוץ וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד.

עלי סלאם, ראש עיריית נצרת, שנכח יחד עם עוד שבעה ראשי רשויות ערביות בפגישה של רינאוי-זועבי עם לפיד, התראיין מיד לאחריה למספר כלי תקשורת בערבית ובעברית. סלאם סיפר שלראשי הרשויות הערביות שהגיעו לפגישה, היו "דרישות תקציב" והוסיף כי "לפיד הסכים לכל הבקשות שלנו".

באחד הראיונות הסביר סלאם כי "שר החוץ לפיד הבטיח להעביר את התקציב לרשויות המקומיות הערבית בהקדם האפשרי, בהדגישו כי מיום רביעי תחל ההצבעה על התקציב החדש המיועד לחברה הערבית". בראיון אחר הוא פירט שמדובר בסכומים של "מאות מיליוני שקלים".

בתגובה לדבריו של ראש עיריית נצרת, פרצה סערה פוליטית. מפלגות הימין באופוזיציה האשימו את הממשלה במתן שוחד פוליטי לרינאוי-זועבי כדי שתחזור לקואליציה. כך, למשל, בליכוד שאלו "מה בנט ולפיד הבטיחו וכמה מיליונים הם נתנו לח"כ זועבי תמורת הישרדות ממשלת ההונאה והחולשה שלהם?". ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו אף העלה סרטון עוקצני בנושא למדיה החברתית.

בתגובה להאשמות האופוזיציה, העלה גם ראש הממשלה נפתלי בנט סרטון בו אמר שלחברת הכנסת רינאוי-זועבי "לא הובטחו כספים חדשים". בנט הסביר שמדובר בתקציבים של תוכנית החומש "וחלק מהתקציבים נתקעים בסבך הבירוקרטי". מה שהובטח לרינאוי-זועבי, הוסיף בנט, זה רק "לעזור לפתוח את הכספים האלה".

העיתונאי יוסי ורטר המקורב לבנט, כתב דברים דומים: "[רינאוי-זועבי] היתה חוזרת בזנב מקופל, גם ללא מאות המיליונים שלכאורה ניתנו לה. הבוכטות הללו, אגב, הם תקציבים עליהם סוכם במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית ונתקעו בגלל ענייני ביורוקרטיה. הכל רק כדי שתשמור על פרצופה". מעניין לציין, כי יומיים לפני כן, ביום שישי ה-20 במאי, הסביר ורטר כי "אם הפורשת מתכוונת להציב דרישות בתמורה לנאמנותה לקואליציה, מצפה לה אכזבה. בנט הבהיר אמש שהוא לא במצב לשלם משהו, בטח לא לה. את המסר הזה היא תשמע ביום ראשון גם מלפיד, אם כי בצורה מנומסת". מסתמא שהמסר של בנט ולפיד לא הושמע לפורשת בסופו של דבר.

למחרת, ה-23 במאי, חזר שר האוצר אביגדור ליברמן על אותו מסר כמו בנט: "ח"כ רינאוי זועבי לא קיבלה שקל אחד תוספת".

גרסת הממשלה אפוא היא שלא הובטחו כספים חדשים לרינאוי-זועבי ושההתחייבות היחידה שניתנה לה, היא הגשת עזרה בשחרור תקציבים של תוכנית החומש שנתקעו בגלל ענייני בירוקרטיה.

 

סעיף 4(ט) – האמנם רק כסף שנתקע בסבך הבירוקרטי?

ב-24 במאי, חשפו "כאן" הצעה להחלטת ממשלה במסגרתה יועברו בשנתיים 25 מיליון שקלים לשיפוץ ופיתוח בתי חולים ציבוריים בנצרת במסגרת תוכנית החומש. אין חולק שמדובר במטרה חשובה, אבל האם אלו כספים של תוכנית החומש שנתקעו "בסבך הבירוקרטי" ושהממשלה רק עזרה לפתוח אותם, כמו שהסביר בנט?

כדי לענות על שאלה זו עלינו לבחון את תוכנית החומש עצמה.

ב-24 לאוקטובר 2021 פורסמה החלטת ממשלה 550 – היא תוכנית החומש החדשה. בסעיף 24(ב) בתוכנית נקבע כי "לנוכח חשיבותה של העיר נצרת, הממשלה מנחה את הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים להביא החלטת ממשלה ייעודית בהמשך לעיר נצרת".

בהצעת ההחלטה שפרסמו "כאן" מוצע – כהמשך לסעיף 24(ב) – להוסיף לתוכנית החומש תת-סעיף חדש שמספרו 4(ט).

לפני שנגיע לתת-הסעיף המדובר יש להסביר מהו סעיף 4 בתוכנית החומש. סעיף זה הוא אחד מפרקי היסוד של תוכנית החומש ומכסה את תחום הבריאות. לפני התוספת החדשה, סעיף 4 היה מורכב משמונה תתי-סעיפים בהם נקבעו מטרות כלליות לתחום הבריאות בתוכנית החומש בלי שום התייחסות ליישובים ספציפיים. כך, למשל, בתת-סעיף 4(ג) נקבע "להנחות את משרד הבריאות לבחון את אופן אספקת וצריכת שירותי הבריאות בחברה הערבית ולפעול לצמצום הפערים הקיימים בתחומים אלו על ידי הנגשה של השירותים, הסברה, ייצוג והעלאת המודעות. זאת בהתאם לתוכנית העבודה בתחום הבריאות". בתת-סעיף 4(ח) נקבע "להנחות את שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות לפעול להגברת הייצוג של החברה הערבית בקרב הדרגים הבכירים ומקבלי ההחלטות במטה במשרד הבריאות".

ועתה אנו מגיעים, כמובטח, לסעיף החדש. סעיף 4(ט) קובע כי "לצורך חיזוק מערכת הבריאות בעיר נצרת, משרד הבריאות יקצה סך של 12.5 מיליון ₪ בשנת 2022 ומשרד האוצר יקצה סך של 12.5 מיליון ₪ נוספים בשנת 2023".

היות שמדובר בתת-סעיף חדש, אלו אינם כספים שכבר הוקצו לנושא בתוכנית החומש.

אבל לפני שאנו קופצים למסקנות נמהרות, הבה נפנה מבטנו לתת-סעיף 24(ב) שהוזכר לעיל, בו נקבע במפורש כי יש להביא בהמשך החלטת ממשלה ייעודית לעיר נצרת. לפיכך, למרות שמדובר בהחלטה חדשה, היא מבוססת, לכאורה, על התקציב שכבר הוגדר לתוכנית החומש. כלומר, על פניו אין אפילו שקל אחד תוספת, כפי שליברמן טען בנחרצות, מדובר בתקציבים עליהם סוכם במסגרת תוכנית החומש, כפי שוורטר כתב, וכל מה שהממשלה עשתה זה רק לעזור בפתיחת הכספים שנתקעו בסף הבירוקרטי כפי שבנט הסביר.

אז זהו שלא.

Decision 550 4i

הצעת ההחלטה החדשה שנחשפה על ידי "כאן"

 

חוק יסודות התקציב

אחרי הסעיף שמקצה את 25 מיליון השקלים בהצעת ההחלטה החדשה, מופיע סעיף בו נקבע מאיפה מגיע הכסף: "בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, תקציב משרד הבריאות יופחת בסכומים המפורטים בהחלטה זו, לצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק".

סעיף 40א בחוק יסודות התקציב קובע כי הממשלה תכין תכנית תקציב תלת-שנתית שתכלול, בין היתר, את סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה לאותה שנה, את תחזית הכנסת המדינה הצפויות, את תחזית הגירעון הכולל הצפוי וכיוצא באלה.

בתת-סעיף 40א(ה), הרלוונטי לענייננו, נקבע כי "תקנות, הוראות מינהל או התחייבויות אחרות של הממשלה שבביצוען כרוכה הגדלה של ההוצאה הממשלתית באחת או יותר מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת-שנתית, שתגרום לחריגה מסכום ההוצאה הממשלתית המותרת באותה שנה או להגדלת החריגה כאמור, לא ייקבעו אלא אם כן תינקט פעולה מאזנת כך שלא תיגרם חריגה או הגדלה כאמור, לפי העניין".

במילים אחרות, 25 המיליון שהוקצו בסעיף החדש שמוסף לתוכנית החומש, אינם חלק מתקציב קיים שהוקצה לבית החולים בנצרת, ולכן, כדי למנוע הגדלה של ההוצאה הממשלתית ל-2022 ול-2023, ננקטה פעולת איזון ונלקחו מתקציב משרד הבריאות כספים שהיו מיועדים לנושאים אחרים.

 

כספים לא ליבתיים

מהסקירה דלעיל עולה שראש הממשלה שיקר בסרטון שהעלה במדיה החברתית. הכספים שיינתנו לבית החולים בנצרת אינם חלק מתקציב שנתקע ושהממשלה בראשותו של בנט רק תעזור בפתיחתם אלא כספים שיועברו מתקציבים אחרים במשרד הבריאות. כלומר, למרות שמדובר בכספים שהם כבר חלק מהתקציב של משרד הבריאות, הם לא הוקצו לבית החולים בנצרת, ובהקשר הרלוונטי אלו כספים חדשים. לאור סמיכות האירועים ועל בסיס הדברים שאמר ראש העיר של נצרת עלי סאלם, אפשר להסיק שמדובר בכספים חדשים שהובטחו לחברת הכנסת רינאוי-זועבי כדי לשמור על שרידות הממשלה – דבר שבנט הכחיש בכל תוקף (וכך גם ליברמן).

ברם, העיון בתוכנית החומש שהוביל למסקנה שבנט שיקר אינו באמת הכרחי, שכן שלושה ימים אחרי החשיפה של "כאן", פרסם ורטר גרסא חדשה ומעודכנת של מהלך האירועים: "ג'ידא רינאוי־זועבי 'חזרה לקואליציה', לאחר שקיבלה מיאיר לפיד כבוד ויקר ותשומת לב, מה שלא קיבלה מיו"ר מפלגתה ניצן הורוביץ. לפיד כינס לכבודה ישיבה שבה הבטיח לשחרר כספים מתוכנית החומש לחברה הערבית, עם עוד תוספת סמלית לבית חולים בנצרת". הגרסא החדשה של ורטר מלמדת אפוא שבנט אכן שיקר בסרטון שפרסם.

 

על שקרים ושופרות

פוליטיקה היא אמנות האפשרי, ולכן פוליטיקאים נוטים למתוח את האמת ולעתים תכופות גם לשקר. בנט לא שונה בכך מפוליטיקאים אחרים. ברם, נדמה שבשנתיים האחרונות החל בנט לשקר ולהפר הבטחות בתדירות גבוהה, הרבה יותר מכפי שנהג בעבר, ותדמית הפוליטיקאי העומד במילתו שהייתה לו, ספגה מכה ניצחת.

בשולי הדברים, חשף השקר של בנט את האתיקה הבעייתית של הפרשן הפוליטי של עיתון "הארץ". מילא שב-20 במאי לא הסביר ורטר לקוראיו את המציאות הפוליטית שנוצרה יום לפני כן, קרי שפרישת רינאוי-זועבי תאפשר לה לסחוט כספים רבים מהקואליציה (מסקנה מתבקשת שגם מי שאינו פרשן פוליטי יכול היה להסיק בכוחות עצמו). נניח לצורך הדיון שבמאמר שפורסם באותו יום שישי, יום אחרי פרישת רינאוי-זועבי, היה זה רק כישלון מקצועי של ורטר ולא החלטה מכוונת לדברר את בנט ולפיד במקום לעשות את עבודתו נאמנה. אולם, ביום ראשון ה-22 במאי, קבע ורטר בביטחון כי הכספים שהובטחו לרינאוי-זועבי עבור חזרתה לקואליציה, הם רק "תקציבים עליהם סוכם במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית ונתקעו בגלל ענייני ביורוקרטיה". האם הפרשן הפוליטי לא הכיר את דבריו של ראש עיריית נצרת שפורסמו באותו היום ממש בכמה כלי תקשורת? האם ורטר בכלל טרח לנסות ולברר אילו הבטחות תקציביות השיגה רינאוי-זועבי או שהוא הסתפק במסרים שקיבל מגורמים בכירים בממשלה?

משלוש הכתבות שפרסם ב-20 במאי, ב-22 במאי, וב-27 במאי, עולה שוורטר סבור שתפקידו הוא לא ניתוח המציאות הפוליטית עבור קוראיו אלא הזנתם במסרים היוצאים מלשכת ראש הממשלה או מהנהגת הקואליציה. אבל אם כל מה שוורטר עושה זה לדברר את הממשלה, איזו פונקציה עיתונאית הוא ממלא בדיוק? כלב השמירה של קואליציית השינוי?

כאמור, פוליטיקאים משקרים וזה חלק מכללי המשחק הפוליטיים. אפשר רק להצר שראש הממשלה לא רוחש קצת יותר כבוד לאזרחי המדינה. במקום לשקר לציבור בסרטון המפורסם במדיה החברתית, בנט היה יכול להודות שנאלץ לשלם שוחד פוליטי כדי להחזיר חברת כנסת סוררת לשורות הקואליציה (והרי הוא לא ראש הממשלה הראשון שנאלץ לנהוג כך). ואם כבר פוליטיקאים משקרים לציבור, אפשר היה לקוות שיהיו לנו עיתונאים רציניים מספיק שיחשפו את השקרים, במקום לסייע בהפצתם. למרבה הצער, לא כך הדבר.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא

users: ניסים סופר

עוד בנושא

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר