סקר בחירות (18 באוקטובר 2020)   מקור: גרפיקה דיומא על בסיס נתוני סקר חדשות 13
בתמונה סקר חדשות 13 מהיום (18 באוקטובר 2020)

הסקרים של חדשות 12 ושל חדשות 13 מהיום שבים ומעידים על מגמה עקבית של התחזקות "ימינה" במקביל להתכווצות בכוחו האלקטוראלי של הליכוד. מגמה זו מלמדת כי חרף הביקורת על הממשלה וההפגנות בבלפור וברחבי הארץ המכוונות נגד נתניהו, מפלגות המרכז-שמאל הישראליות אינן מצליחות להתחזק פוליטית מהיחלשות הליכוד.

גם אם יתקיימו בקרוב בחירות, סביר להניח כי אף אחד מהטוענים לכתר מהצד השמאלי של המפה לא יהיו אלה שירכיבו את הממשלה הבאה. הניצחון העתידי מונח לכאורה בידי האגף הימני של המפה הפוליטית המורכב מהליכוד, ימינה והחרדים (בסקר חדשות 12 יש לגוש הימין 65 מנדטים לעומת 55 מנדטים לגוש המרכז-שמאל ואילו בסקר חדשות 13 יש לגוש הימין 66 מנדטים לעומת 54 מנדטים לגוש המרכז-שמאל).. אבל כשם שניתן להסיק מתוצאות הסקר כי השמאל אינו מצליח להתחזק, מוטב שלא לקפוץ למסקנה שהימין הישראלי מתחזק.

הדרמה האמיתית העולה מהסקרים של חדשות 12 וחדשות 13 היא שהחברה הישראלית אינה מוגדרת פוליטית דרך ציר הזהות הקלאסי של ימין/שמאל וגם לא דרך הציר הסוציולוגי של ישראל הראשונה/ישראל השנייה. הצירים הללו אמנם נוכחים בשדה החברתי-פוליטי הישראלי אבל משניים ביחס לתהליך המכונן שמגדיר את החברה הישראלית זה למעלה מעשור.

Graph Poll 12 18.1020

סקר חדשות 12 מהיום (18 באוקטובר 2020)

תהליך זה ממרכז את החברה הישראלית סביב סדר יום פרגמטי אשר שם את הדגש על איכות החיים והרווחה האישית של הישראלים. סדר היום הכלכלי-פרגמטי הפך לסוג של מרכז פוליטי החוצה מגזרים, קהילות ואף קבוצות אידיאולוגיות שנקשרו אליו, וזאת מבלי לבטל את קווי הנבדלות הרעיוניים, הזהותיים והסוציולוגיים ביניהם. כך, "ישראל השנייה" כרוכה אחר סדר היום הכלכלי-פרגמטי לא פחות מ-"ישראל הראשונה". הדבר נכון גם לגבי השמאל הליברלי לא פחות מאשר לימין השמרני.

סדר היום הזה התגבש בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. נתניהו הפך את ישראל למודל הצלחה כלכלי ובמקביל סיפק יציבות ביטחונית שאפשרה את המשך השגשוג הכלכלי. אף מערכה צבאית שעלולה הייתה לגרוע באופן משמעותי מהתוצר המקומי הגולמי לא נוהלה בתקופתו. שקט יחסי הושג בזירה הפלסטינית ביהודה ושומרון שהייתה במשך שנים גורם סיכון ליציבות הביטחונית של אזרחי המדינה, ואפילו מול רצועת עזה הצליח נתניהו לשמור רוב הזמן על רגיעה יחסית. גם השקט מול חיזבאללה נשמר והעימותים שניהלה ישראל מול איראן הוגבלו למבצעי מודיעין ולתקיפות עלומות. הרעיון של מלחמה אזורית נראה רחוק מתמיד, ובמקביל הצליחה ישראל להקים תשתית לשלום עם המדינות העשירות במפרץ הפרסי.

השילוב שבין יציבות ביטחונית לבין שגשוג כלכלי הפך את ישראל לסמל של הצלחה והדבר תורגם להישגים מרשימים של נתניהו במערכת הפוליטית. ואז בא משבר הקורונה שאתגר את המודל הכלכלי-פרגמטי ושמאיים למחוק את תור הזהב הישראלי. גרירת הרגליים של הציבור בכל מה שקשור למילוי הנחיות הסגר וההתעקשות של ישראלים להיצמד לסדר היום שקדם למשבר ושעמד בסימן תרבות השפע, הפנאי והצריכה הן כנראה ההוכחה הניצחת לעוצמתו של הרעיון הכלכלי-פרגמטי בחברה הישראלית.

אבל מתברר כי רעיון זה ממשיך להגדיר לא רק את תודעת הציבור אלא גם את המערכת הפוליטית. כפי שעולה בסקר ערוץ 12, מפלגות הדוברות בשם רעיונות אידיאולוגיים אינן נתפסות כחלופה פוליטית אטרקטיבית, אלא מי שדובר את השפה הכלכלית-פרגמטית ומציע להחזיר את ישראל למודל השגשוג של העשור האחרון. זהו ההבדל הגדול בין "ישראל ביתנו", "כחול לבן" ו-"יש עתיד-תל"ם" ובין "ימינה" (כנראה בשם זמני). הראשונות מבקשות לכבוש את השלטון דרך תמהיל אידיאולוגי המבוסס על רעיונות החילוניות, הליברליזם והדמוקרטיה ואילו האחרונה מפלסת את דרכה מעלה בעזרת ביקורת הנוגעת לניהול משבר הקורונה, אבל למעשה מציגה סדר יום המבקש להשיב את ישראל למודל הכלכלי-פרגמטי שיצר נתניהו.

אם יש דבר רציני שצריך להילמד מהסקרים כמו גם משלוש מערכות הבחירות הקודמות, זה לא על נוכחות הפוליטיקה האידיאולוגית הקלאסית של שמאל וימין בשיח הישראלי, אלא על התמרכזות הפוליטיקה והחברה הישראלית סביב מכנה משותף כלכלי-פרגמטי. זו הסיבה שמפגיני בלפור כמו גם מנהיגיהם שמניפים דגלים אידיאולוגיים מובהקים – דוגמת המאבק להגנת הדמוקרטיה – יתעוררו ביום שלאחר הבחירות למציאות שבה הכוח הפוליטי יהיה בידי מי שיציע לציבור הישראלי הרבה פחות חלומות אידיאולוגיים, עתידיים ומופשטים על שלום, חירות ודמוקרטיה ויותר חיבורים למציאות יומיומית, עכשווית ומוחשית של כלכלה, רווחה ורמת חיים.

ד"ר דורון מצא הוא חוקר ומרצה בתחום הסכסוך היהודי-ערבי והחברה הישראלית ובכיר לשעבר בשירות הביטחון הכללי

users: דורון מצא

עוד בנושא

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר