הכניסה לבית המשפט העליון מכיוון "שביל הכנסת   מקור: ויקיפדיה (אנתוני ברטייה)
בתמונה הכניסה לבית המשפט העליון מכיוון "שביל הכנסת"

בעקבות פיגועי הטרור האחרונים שוב החלו נבחרי ציבור בממשלה ובכנסת לדון בחקיקת חוק שישלול אזרחות ממחבלים. אז לידיעת נבחרי הציבור, הכנסת חוקקה בעבר חוק שמאפשר לשלול תושבות מערביי מזרח ירושלים המבצעים מעשי טרור או אף חברים בארגון טרור. אבל בישראל, כידוע, מערכת המשפט היא מעל לזוטות כמו הדמוקרטיה ושלטון החוק, ותוך זמן קצר היא קעקעה את החוק המדובר ורוקנה אותו מכל תוכן.

לא מאמינים? להלן סיפור המעשה.

 

גדלות הנפש של המלכים-הפילוסופים

ביוני 2006 החלט רוני בר-און, אז שר הפנים בממשלת אולמרט, לפסול את רישיון ישיבת הקבע של ארבעה תושבים ממזרח ירושלים שנבחרו לכהן כנציגים פוליטיים מטעם החמאס במוסדות הפוליטיים של הרשות הפלסטינית.

ארבעת נציגי חמאס עתרו מיד לבג"ץ.

יותר מ-11 שנה לאחר מכן פסק בג"ץ פסיקה סופית שביטלה את ההחלטה של בר און שלא לתת רישיון לישיבת קבע לארבעת נציגי החמאס – החלטה שארבעה שרי פנים נוספים שכיהנו אחרי בר און שבו ואישרו (עניין אבו ערפה, בג"ץ 7803/06).

אבל מה חשוב מה החליטו שרי הפנים? שופטי בית המשפט העליון הם מעל הממשלה ומעל עיקרון הפרדת הרשויות.

על כל פנים, מותב של תשעה שופטים פסק ברוב שאין לשר הפנים סמכות לשלול רישיון ישיבת קבע במקרה המדובר וזאת למרות שחוק הכניסה לישראל קובע במפורש כי "שר הפנים רשאי, לפי שיקול דעתו... לבטל רשיון ישיבה שניתן לפי חוק זה".

אבל מה חשוב מה כתוב בחוק? שופטי בית המשפט העליון הם מעל הכנסת ומעל עיקרון שלטון החוק.

יחד עם זאת, המלכים-הפילוסופים החליטו לגלות אורך רוח וגדלות נפש כלפי הכנסת המצויה תחת עקבם והשהו את בטלות ההחלטה של שר הפנים למשך חצי שנה במהלכה יוכלו חברי הכנסת לתקן את החוק כך שיסמיך את שר הפנים לשלול תושבות מהארבעה (למרות שכאמור, גם ללא התיקון החוק נותן הסמכה מלאה לשר הפנים לשלול תושבות לפי שיקול דעתו – שיקול דעת אותו הפקיעו שופטי בית המשפט לעצמם, כהרגלם בקודש).

Israel supreme court Yoav Dothan

"המלכים-הפילוסופים החליטו לגלות אורך רוח וגדלות נפש כלפי הכנסת המצויה תחת עקבם"

 

ישחקו הנבחרים לפנינו

באופן מעט מפתיע, בחרו חברי הכנסת שלא למחול על כבודם והחלו לקדם חקיקת תיקון לחוק הכניסה לישראל. ואכן, שישה חודשים לאחר מתן פסק הדין, הצליחו חברי הכנסת לחוקק כי שר הפנים רשאי לבטל רישיון לישיבת קבע שניתן לפי חוק הכניסה לישראל. היות שאדם אינו יכול להיות ללא מעמד חוקי, החוק הסמיך את שר הפנים לתת רישיון ישיבה אחר, כלומר אחד מרישיונות הישיבה הזמניים הקיימים בחוק (כמו, למשל, רישיון לישיבת ביקור ב/2).

לכל אורך הליך חקיקת החוק, שבו חברי הכנסת והדגישו כי המטרה של החקיקה היא לשלול את ההטבות הסוציאליות להן זכאים תושבי ישראל. ואכן, רוב רישיונות הישיבה הזמניים לא מקנים הטבות סוציאליות למחזיקים בהם, אבל יש אחד שכן – רישיון ישיבת ארעי א/5.

"הוא לא יכול להיות גם בחמאס וגם לקבל קצבה, זה ההיגיון", הסבירה חברת הכנסת ענת ברקו, אחת ממציעות החוק. "אנחנו רוצים שרישיון הישיבה בישראל יאפשר לו להישאר בישראל, אבל לא ייתן לו זכויות, לא ביטוח לאומי ולא ביטוח בריאות" הסביר חבר הכנסת יואב קיש. וכדי שלא תהיינה "אי הבנות" בדיעבד מול משרד המשפטים או בעתירות לבג"ץ פנה קיש לאנשי משרד המשפטים שנכחו בישיבת ועדת הפנים בדברים הבאים: "אני מבקש להבהיר, משרד המשפטים, אני מבקש את תשובתכם לפרוטוקול. לנו הייתה בעיה, אנחנו לא רוצים שמי שהורשע בטרור ייהנה מזכויות במדינת ישראל, זו האווירה שאנחנו רוצים לשדר בהצעת החוק הזה, בוודאי בהתייחסות לשאלת בג"צ בעניין. עכשיו, האם זה שאנחנו נותנים תושבות ארעית, בלית ברירה כנראה, בסיטואציה מסוימת, עדיין, אמרנו קודם לפני רגע שיש כל מיני זכויות לתושב ארעי, האם יש חובה בחוק שהזכויות האלה למי שהורשע בטרור, הוא לא יקבל אותן?". ולפני ההצבעה שב קיש וציין את כוונת המחוקק המפורשת: "אני רוצה להגיד עוד דבר אחד, לגבי אישור השהייה, ידובר, כמו שאמרנו, באישור זמני שלא כולל זכויות סוציאליות" (פרוטוקול מספר 586 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת ה-20, 5 במרץ 2018).

הצביעו חברי הכנסת, והחוק עבר בדיוק כפי שהמחוקק כיוון (תיקון מספר 30 לחוק הכניסה לישראל).

אבל היה זה רק "ישחקו הנבחרים לפנינו" משום שכפי שכבר ציינתי, חכמי המשפט מצויים מעל הדמוקרטיה.

Israel 7260 Knesset Room

"ישחקו הנבחרים לפנינו"

 

המערכת המשפטית נתנה והמערכת המשפטית לקחה

תשעה חודשים לאחר שהחוק עבר ישבו חברי הכנסת בוועדת הפנים כדי לבדוק את יישומו. ומה רבה הייתה הפתעתם שכל תושבי מזרח ירושלים שרישיון ישיבת הקבע שלהם בוטל לאחר חקיקת תיקון החוק, ניתן רישיון ישיבה ארעי א/5 המאפשר להם לקבל את כל ההטבות הסוציאליות.

קיש תמה איך קרה הדבר ולכך הסביר לו נציג אגף ייעוץ וחקיקה כי "לפני שנה וחצי נערך דיון אצל היועץ המשפטי לממשלה בשאלה איזה מעמד חלופי צריך להינתן למי שמבוטלת לו האזרחות. היועץ קבע שהמעמד הנכון הוא תושבות ארעית. ההליך הזה של ביטול אזרחות וביטול תושבות קבע הוא הליך מאוד דרמטי עבור האדם שמבטלים לו את המעמד, לכן נדרש שההליך יהיה מידתי"

קיש כעס ואמר "רצינו להעביר אותם מסטטוס של תושבי קבע למצב שבו הם לא יקבלו זכויות בביטוח לאומי. רצינו לוודא שהם לא יקבלו את כל הקצבאות. אמנם שינינו את הסטטוס מתושב קבע לתושב ארעי, אבל לא באמת שינינו כלום, חוץ מזה שהוא כל שנה צריך לבקש את הסטטוס מחדש" (פרוטוקול מספר 774 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, הכנסת ה-20, 17 בדצמבר 2018).

למעשה, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ניסה להפוך עצמו לסמכות הקובעת לגבי ביטול רישיון ישיבה כבר במהלך חקיקת התיקון לחוק. בהצעת החוק הראשונית שהכין משרד המשפטים נקבע שלא יבוטל רישיון "אלא בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה". וזה מה שחבר הכנסת קיש אמר על נוסח זה: "היועץ המשפטי הפך להיות פתאום מחליט ופה אמרתי לכם, וזו דעתי האישית, אני לעולם לא אחוקק חוק שבו היועץ המשפטי מחליט. לתפיסתי היועץ המשפטי הוא יועץ וזה תפקידו".

אז שינו את נוסח הצעת החוק כך שלא יבוטל רישיון ישיבה "אלא לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה". אבל חברי הכנסת התנגדו בתוקף גם לכך. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' הסביר כי "בכובעו כיועץ הוא לא אורגן נפרד, הוא לא רשות רביעית, הוא חלק מהאורגן הכללי שנקרא ממשלה. כששר הפנים מחליט באופן טבעי הוא מתייעץ, לא צריך לכתוב את זה בצורה מפורשת בחוק. אין לי עניין לתת מעמד ספציפי ליועץ בעניין הזה גם לא כמייעץ". גם חבר הכנסת קיש הבהיר "אני רוצה להוריד בכלל את חובת ההיוועצות עם היועץ המשפטי". ואכן, חברי הכנסת הוציאו את חובת ההיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה מהצעת החוק ובמקום זה קבעו כי תידרש הסכמה מצד שר המשפטים.

לשון החוק לא הייתה יכולה להיות יותר ברורה. כוונת המחוקק לא הייתה יכולה להיות יותר ברורה. אבל ממתי החוק וכוונת המחוקק מזיזים במשהו למושל הכללי על הממשלה? אז הכנסת חוקקה חוק וקבעה במפורש שלא נדרשת הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה ולא נדרשת היוועצות בו. ביג דיל. הרי הכנסת היא רק נציגת העם בעוד היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד מהשליטים האמיתיים של מדינת ישראל. אז היועץ "קבע שהמעמד הנכון הוא תושבות ארעית" ושום חוק של הכנסת לא יכול להתעלות על קביעתו של המושל המשפטי מטעם הדמוקרטיה המהותית.

ואם זה לא מספיק אז במרץ 2019 הוציא היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת בה נקבע כי רק הענקת רישיון ישיבת קבע א/5 לכל תושב מזרח ירושלים ששר הפנים שולל את רישיון ישיבת הקבע שלו, היא יישום חוקתי של החוק. זאת למרות שתיקון החוק, כאמור, מסמיך באופן מפורש את שר הפנים לקבוע את רישיון הישיבה שיינתן למי שרישיון ישיבת קבע שלו בוטל, ולמרות שכוונת המחוקק ברורה באופן חד משמעי ושאינו משתמע לשני פנים.

זרוע אחת של המערכת המשפטית – בית המשפט העליון – לקחה את הקביעה הברורה והמפורשת בחוק הכניסה לישראל ורוקנה אותו מתוכנו, ואז זרוע אחרת של המערכת המשפטית – היועץ המשפטי לממשלה – רוקנה מתוקף גם את תיקון החוק תוך רמיסת לשון החוק וכוונת המחוקק. וכל זה בלי שהחוק בוטל ביטול דה יורה.

המערכת המשפטית נתנה והמערכת המשפטית לקחה, יהי שם המערכת המשפטית מבורך.

Avichai Mandelblit 03 Kobi Gideon

"שום חוק של הכנסת לא יכול להתעלות על קביעתו של המושל המשפטי מטעם הדמוקרטיה המהותית"

 

החוקים שצריך לחוקק

עצתי לחברי הכנסת ולשרים היא שחבל שיתאמצו ויחוקקו חוק נוסף שיסוכל או שירוקן מתוכן על ידי האוליגרכיה המשפטית. הרי היום כבר פורסמה ידיעה אודות הקשיים שמערימים "גורמי המקצוע" במשרד המשפטים על הצעת החוק שאפילו טרם נולדה.

במקום לכלות את זמנם, עדיף לנבחרי הציבור להתחיל סוף סוף לחוקק את החוקים החשובים באמת – החוקים שיחזירו לריבון את הסמכויות שחמסה לעצמה המערכת המשפטית ושישיבו את הדמוקרטיה הישראלית על כנה.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל

users: חיים רמון

יהודי
חייבים לשנות את המשטר בישראל מהיסוד.

Boaz
הכל התחיל בקביעה הפוגענית לפיה לא ניתן להותיר את המחבלים חסרי מעמד. צריך היה לשלול אזרחות ותושבות ולהחזיר אותם לעזה.

עוד בנושא

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר