"אחד ועוד אחד" מאת ג'וג'ו מויס

ג'ס, אם יחידנית העובדת בשתי משרות כדי לכלכל את שני ילדיה, נשכרת לנקות את בית הנופש של אד, הייטקיסט רווק ועשיר עד גיחוך. כשטנזי, בתה בת השמונה, מקבלת הזדמנות להתחרות באולימפיאדת מתמטיקה בסקוטלנד, לג'ס אין איך לקחת אותה לשם, אבל אד מציע טרמפ לכל המשפחה: האמא, שני הילדים והכלב נורמן.

הנסיעה לסקוטלנד אמורה לארוך מעט יותר מעשר שעות, אבל בסופו של דבר אורכת כשבוע. במהלך המסע הארבעה זוכים להכיר זה את זה והופכים לחבורה מלוכדת: "אד ניקולס חשב ששמונה שעות בחניון טחוב זאת הדרך הנוראה ביותר להעביר לילה. ואז החליט שהדרך הנוראה ביותר להעביר לילה היא הקאה בקרוואן נייח אי שם ליד דרבי. הוא טעה פעמיים. הדרך הנוראה ביותר להעביר לילה, התברר, היא בחדר זעיר, מרחק מטרים ספורים מאישה יפה, מבוסמת קמעה, שרוצה לשכב איתך ושאתה, כמו אידיוט, סירבת לה". בין ג'ס לאד ניצת רומן והוא סוחף ומסחרר, אולם לכל אחד מהם משוכות שעליו לעבור בכוחות עצמו. לשמחתי, הקלישאה שהאחר יכול להציל אותך מהתמודדות עם עצמך, פסחה על הספר הזה.

במבט ראשון "אחד ועוד אחד" של ג'וג'ו מויס נדמה סטריאוטיפי עד זרא, אולם במבט שני ניכרת יכולתה של הסופרת לבנות את הקשרים המעמיקים והולכים בין הדמויות. אד מתאהב בג'ס ורוצה להיות איתה אבל הוא גם מוצא אושר אמיתי בשהות בחיק המשפחה הלא לגמרי מתפקדת שלה, עם טנזי, המתמטיקאית המחוננת, עם הבן ניקי – בנה החורג של ג'ס מנישואיו הראשונים של בעלה לשעבר – שמתחבא מהעולם בחדרו, ועם הכלב נורמן שמרייר לו על המושב האחורי.

מויס לא מסתפקת בקשרים הנרקמים בין הארבעה לאורך המסע, ומצרפת לפקעת הסבוכה את בעלה לשעבר של ג'ס ואת הוריו של אד: "'אתה הבן שלי, אד. אתה אולי אידיוט חסר אחריות, אבל זה לא משנה בכלל את הרגשות שלי כלפיך' הוא קימט את מצחו. 'אני כועס עליך כי חשבת שזה ישנה'". מארג הקשרים המורכב הוא שהופך את הטקסט למענג.

"אחד ועוד אחד" הוא רומן רומנטי קומי וקליל, אך גם יש בו עומק ומורכבות לא אופייניים לז'אנר שלו. אילו היה מדובר ברומן רומנטי קלאסי המסקנה המתבקשת הייתה "הגבר הנכון כבר יגיע ויושיע אותך", אולם מויס דורשת מהדמויות שלה יותר: "לפעמים, אמרה לעצמה, החיים הם סדרת מכשולים שפשוט חייבים לנווט ביניהם, ככל הנראה בכוח הרצון בלבד. היא לטשה עיניים בכחול הבוצי של הים האינסופי, שאפה אוויר, זקרה את הסנטר והחליטה שתשרוד. היא תשרוד כמעט כל דבר. אחרי הכל, להיות מאושר זאת לא זכות של אף אחד".

לא ספר חובה, אבל בהחלט מענג לקריאה.

אחד ועוד אחד / ג'וג'ו מויס
ידיעות ספרים, 2015
תרגום מאנגלית: קטיה בנוביץ'
415 עמודים

דניאלה ש. היא מבקרת הספרים של אתר דיומא