כִּיסִים כִּיסִים
הַחֹרֶף הִגִּיעַ וְדֻבִּי נִכְנַס לַמְּעָרָה לִשְׁנַת הַחֹרֶף הָאֲרֻכָּה שֶׁלּוֹ. כָּעֵת אָכַל צִ'יפּ לְבַדּוֹ.
"כָּל כָּךְ קַר לִי עַכְשָׁו בַּחֹרֶף וּמֵרֹב קֹר אֲנִי רָעֵב יוֹתֵר, אַךְ כָּל כָּךְ קָשֶׁה לְטַפֵּס עַל הָעֵץ פַּעֲמַיִם בְּיוֹם כְּשֶׁיֵּשׁ רוּחַ וְגֶשֶׁם וַאֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַגְדִּיל אֶת כַּמּוּת הָאֱגוֹזִים שֶׁאֲנִי אוֹסֵף", חָשַׁב לְעַצְמוֹ.
עֶרֶב אֶחָד, כְּשֶׁהִתְיַשֵּׁב בְּבֵיתוֹ לֶאֱכֹל, רָאָה בַּחַלּוֹן אֶת מִילִי הַקֶּנְגּוּרוּאִית עִם גּוּרִי, הַגּוּר הַקָּטָן שֶׁלָּהּ. גּוּרִי יָשַׁב בְּכִיסָהּ שֶׁל מִילִי, וּמִילִי אָחֲזָה בְּיָדֶיהָ עֲנָפִים וְשָׁרָשִׁים לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁלָּהֶם.
צִ'יפּ נִדְהַם. "גּוּרִי יוֹשֵׁב בַּכִּיס שֶׁל מִילִי וְיָדֶיהָ פְּנוּיוֹת. כָּךְ הִיא יְכוֹלָה לֶאֱסֹף עֲנָפִים וְשָׁרָשִׁים! אִם אַצְלִיחַ לְהָכִין לִי כִּיס דּוֹמֶה, אוּכַל לֶאֱסֹף אֱגוֹזִים רַבִּים יוֹתֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲטַפֵּס עַל הָעֵץ!" קָרָא בְּשִׂמְחָה.
"אֵיךְ אוּכַל לְהָכִין לִי כִּיס אִם עָלַי לְטַפֵּס עַל הָעֵץ? כְּשֶׁאֵרֵד מִמֶּנּוּ יִהְיֶה חָשׁוּךְ וְאֶהְיֶה עָיֵף וְלֹא אוּכַל לְהָכִין אֶת הַכִּיס.
אֲבָל אִם אָכִין לִי כִּיס, אוּכַל לֶאֱסֹף אֱגוֹזִים רַבִּים יוֹתֵר וְכָךְ אוּכַל לֶאֱכֹל הַרְבֵּה אֱגוֹזִים גַּם אִם אֲטַפֵּס עַל הָעֵץ רַק פַּעַם אַחַת!"
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר צִ'יפּ וּמִיָּד הֵחֵל לֶאֱסֹף עֲנָפִים, עָלִים, שָׁרָשִׁים וְקַשׁ וְהֵחֵל לְנַסּוֹת לִקְלֹעַ לוֹ כִּיס.
"הֵי, צִ'יפּ, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? מַדּוּעַ אֵינְךָ מִצְטָרֵף אֶל שְׁאַר הַסְּנָאִים לַטִּפּוּס עַל הָעֵץ?" שֶׁאֵלּוּ שְׁכֵנָיו.
"הַבֹּקֶר לֹא אֲטַפֵּס כִּי אֲנִי מֵכִין לְעַצְמִי כִּיס לָאֱגוֹזִים כְּמוֹ הַכִּיס שֶׁל מִילִי, כָּךְ אוּכַל לֶאֱסֹף אֱגוֹזִים רַבִּים בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲטַפֵּס עַל הָעֵץ", עָנָה צִ'יפּ.
"זֶהוּ בִּזְבּוּז זְמַן", צָחֲקוּ שְׁכֵנָיו, "אֲנַחְנוּ סְנָאִים וְלֹא קֶנְגּוּרוּאִים. אֲנַחְנוּ לֹא מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכִיסִים! אַתָּה תִּשָּׁאֵר רָעֵב בְּסוֹף הַיּוֹם".
צִ'יפּ הֶחְלִיט לְהִתְעַלֵּם מִדִּבְרֵיהֶם וְהִמְשִׁיךְ בִּקְלִיעַת הַכִּיס.
בַּצָּהֳרַיִם הַכִּיס הָיָה מוּכָן וְצִ'יפּ טִפֵּס אֶל צַמֶּרֶת הָעֵץ וְהֵחֵל לֶאֱסֹף אֱגוֹזִים לְתוֹךְ הַכִּיס שֶׁלּוֹ. הוּא אָסַף עֲשָׂרָה אֱגוֹזִים כְּמוֹ תָּמִיד וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ עוֹד מָקוֹם רַב בַּכִּיס. לָכֵן הוֹסִיף עוֹד אֱגוֹז וְעוֹד אֱגוֹז עַד שֶׁהַכִּיס הָיָה מָלֵא וְאָז הֵחֵל לָרֶדֶת מִן הָעֵץ.
אַךְ אֲבוֹי! בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נִקְרַע הַכִּיס מֵרֹב עֹמֶס.
"אוֹי לֹא!" קָרָא צִ'יפּ. "הָאֱגוֹזִים נוֹפְלִים!"
הוּא הִצְלִיחַ לִתְפֹּס כַּמָּה אֱגוֹזִים אַךְ הַשְּׁאָר נָפְלוּ בְּקוֹל עַל הָאֲדָמָה.
כְּשֶׁיָּרַד גִּלָּה כִּי נוֹתְרוּ בְּיָדָיו שְׁמוֹנָה אֱגוֹזִים, פָּחוֹת מִכַּמּוּת הָאֱגוֹזִים שֶׁהָיָה יָכוֹל לֶאֱסֹף גַּם לְלֹא הַכִּיס.
"אַתָּה רוֹאֶה? אִם לֹא הָיִיתָ מְבַזְבֵּז אֶת זְמַנְּךָ הָיִיתָ יָכוֹל לְטַפֵּס פַּעֲמַיִם אֶל הָעֵץ וְלֶאֱסֹף עֲשָׂרָה אֱגוֹזִים בְּכָל טִפּוּס", צָחֲקוּ שְׁכֵנָיו.
צִ'יפּ הִתְעַצֵּב וְאָכֵן נִשְׁאַר רָעֵב אַךְ לֹא הִתְיָאֵשׁ וְהֶחְלִיט לְנַסּוֹת שׁוּב.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר וְשׁוּב הֵחֵל לֶאֱסֹף עֲנָפִים, עָלִים, שָׁרָשִׁים וְקַשׁ וְהֵחֵל לִקְלֹעַ לוֹ כִּיס חָדָשׁ.
"הֵי, צִ'יפּ, שׁוּב אַתָּה מְבַזְבֵּז אֶת זְמַנְּךָ?" קָרְאוּ אֵלָיו שְׁכֵנָיו. "לֹא לָמַדְתָּ מֵהַכִּשָּׁלוֹן שֶׁלְּךָ אֶתְמוֹל?"
"אִם לֹא מַצְלִיחִים בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, צָרִיךְ לְנַסּוֹת שׁוּב!" הֵשִׁיב צִ'יפּ וְהִמְשִׁיךְ בִּקְלִיעַת הַכִּיס,
"אֵינֶנִּי מִתְיָאֵשׁ וְלֹא אֲוַתֵּר! זֶהוּ רַעְיוֹן מֻצְלָח!"
הַפַּעַם הֶחְלִיט לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּעָלִים הַגְּדוֹלִים וּבַשָּׁרָשִׁים הֶעָבִים כְּדֵי שֶׁהַכִּיס יִהְיֶה חָזָק יוֹתֵר.
כַּאֲשֶׁר הַכִּיס הָיָה מוּכָן טִפֵּס צִ'יפּ אֶל צַמֶּרֶת הָעֵץ וְהֵחֵל לֶאֱסֹף אֱגוֹזִים לְתוֹךְ הַכִּיס. שׁוּב אָסַף עֲשָׂרָה אֱגוֹזִים כְּמוֹ תָּמִיד וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ עוֹד מָקוֹם רַב בַּכִּיס. הוּא הוֹסִיף עוֹד אֱגוֹז וְעוֹד אֱגוֹז, עַד שֶׁהַכִּיס הָיָה מָלֵא וְהֵחֵל לָרֶדֶת מִן הָעֵץ.
הַפַּעַם הַכִּיס לֹא נִקְרַע וְצִ'יפּ הִצְלִיחַ לַחֲזֹר עִם כָּל הָאֱגוֹזִים.
"הֵידָד!" קָרָא צִ'יפּ בְּשִׂמְחָה. "הִצְלַחְתִּי! יָדַעְתִּי שֶׁעָלַי לְנַסּוֹת שׁוּב וְלֹא לְוַתֵּר!" הוּא רוֹקֵן אֶת הַכִּיס עַל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח וְרָאָה כִּי הִצְלִיחַ לֶאֱסֹף חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֱגוֹזִים, כְּלוֹמַר חֲמִשָּׁה אֱגוֹזִים יוֹתֵר מִתָּמִיד. "עַכְשָׁו אוּכַל לֶאֱכֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר אֱגוֹזִים וְאֶהְיֶה שָׂבֵעַ! אִם לֹא אֶרְצֶה לֶאֱכֹל הַרְבֵּה אֱגוֹזִים אוּכַל לִשְׁמֹר כַּמָּה אֱגוֹזִים לְיוֹם אַחֵר".
הִגִּיעַ הָאָבִיב, הָרוּחַ שָׁכְכָה וְהַגֶּשֶׁם פָּסַק. צִ'יפּ לֹא הָיָה רָעֵב וְהָאֱגוֹזִים נֶעֶרְמוּ בַּמִּטְבָּח. "יֵשׁ לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אֱגוֹזִים, אוּכַל לֶאֱכֹל הַיּוֹם אֲרוּחָה שְׁלֵמָה מִבְּלִי לְטַפֵּס עַל הָעֵץ כְּלָל!" שָׂמַח צִ'יפּ. הוּא יָשַׁב עַל הַדֶּשֶׁא מִחוּץ לְבֵיתוֹ וְנָח כָּל הַיּוֹם.
"צִ'יפּ! מַדּוּעַ אֵינְךָ מִצְטָרֵף אֵלֵינוּ לֶאֱסֹף אֱגוֹזִים?" שָׁאֲלוּ שְׁכֵנָיו.
"בִּזְכוּת הַכִּיס אָסַפְתִּי הַרְבֵּה אֱגוֹזִים וְלֹא אָכַלְתִּי אֶת כֻּלָּם וְיֵשׁ לִי מַסְפִּיק אֱגוֹזִים לְיוֹם שָׁלֵם, מִבְּלִי שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְטַפֵּס עַל הָעֵץ", עָנָה צִ'יפּ בְּשַׁלְוָה.
"זֶה נֶהֱדָר!" קָרְאוּ הַשְּׁכֵנִים בְּהִתְפַּעֲלוּת. "אִם אֵינְךָ מִשְׁתַּמֵּשׁ הַיּוֹם בְּכִיסְךָ, נוּכַל לִשְׁאֹל אוֹתוֹ מִמְּךָ?"
צִ'יפּ חָשַׁב לְרֶגַע וְעָנָה: "בְּוַדַּאי, אַךְ בִּתְנַאי שֶׁאֲקַבֵּל חֵלֶק מֵהָאֱגוֹזִים שֶׁתֶּאֶסְפוּ, כִּי אוּלַי אֶצְטָרֵךְ לְתַקֵּן אֶת הַכִּיס. אִם תִּרְצוּ אָכִין לָכֶם כִּיסִים מִשֶּׁלָּכֶם בִּתְמוּרָה לֶאֱגוֹזִים נוֹסָפִים".
הַשְּׁכֵנִים כְּבָר לֹא צוֹחֲקִים יוֹתֵר עַל צִ'יפּ וּבְכָל יוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְטַפֵּס עַל הָעֵץ הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכִיסוֹ וְאוֹסְפִים אֱגוֹזִים גַּם בִּשְׁבִילוֹ.
הסבר
הפרק עוסק בהשקעה ובצמיחה כלכלית. השקעה הינה הקדשת משאבים בהווה – הדורשת לעיתים ויתור על צריכה או הנאה – לצורך הרחבת מגבלת המשאבים בעתיד, במטרה להרחיב את אפשרויות הבחירה.
הוויתור הנדרש בהווה מורגש חזק יותר מההנאה העתידית, ומכך נובע הקושי בהחלטה על השקעה. כלומר, נדרשת דחיית סיפוקים.
לא כל השקעה תישא פרי, אבל אם לא ננסה – לעולם לא נצליח. לעיתים הסביבה לא תעודד אותנו, ולעתים כדאי להתעלם מהתגובות ולא לתת להן להניא אותנו מהניסיון.
דוגמאות להשקעה ולצמיחה: ויתור על זמן משחק כדי להתאמן ולהשתפר בלימודים או בתחביב; הכנת דוכן מכירה על ידי רכישת מצרכים ויצירת מוצרים למכירה
ביער / עידית רז קלישר
סלע מאיר, 2021 (מהדורה שנייה היוצאת בקרוב)
44 עמודים
ד"ר עידית רז קלישר היא ד"ר לכלכלה, חוקרת מדיניות כלכלית ויזמית בתחום החינוך הכלכלי
Report