פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "מי המציא את הגלגל?" מאת קודי קסידי

פרק רביעי – מי המציא את הביגוד?

אם זמנו של המין האנושי על פני כדור הארץ משול ליממה אחת, זה קרה בשעה 14:34 (לפני 107 אלף שנים).

(אי שם באפריקה)
לפני 107 אלף שנים
הבגד הראשון

כשאבותינו ההומינינים התפצלו משושלת השימפנזה והשימפנזה הננסית, הם אירחו על גופם מין יחיד של טפיל מוצץ דם שחי בפרווה, בשם פדיקולוס הומנוס קפיטיס, הידוע גם בשם כינת הראש. הכינים חיו על הומינינים שישה מיליוני שנים לפחות וחיות בשערנו עד היום. אבל כינת הראש אינה מין הטפיל היחיד שאנחנו מארחים. בששת מיליוני השנים האחרונות, אספנו לחיקינו עוד שני מינים של טפילים מוצצי דם, כינת הערווה וכינת הגוף.

בכיני הערווה נדבקנו לפני שלושה מיליון שנים בקירוב, כשאחד מאבותינו חלק אותם אזורי שינה עם גורילה (סביר להניח שלא באותו זמן). כעבור זמן מה באה לעולם כינת הגוף, שנצמדת לבגדים במקום לשיער. כתוצאה, אנו מארחים כיום פי שלושה יותר מינים של כינים בהשוואה לפרימטים אחרים.

אבל יש גם צד טוב בפרק המפוקפק הזה באבולוציה שלנו. בזכות הטפילים, ביולוגים הצליחו לענות על שאלה בלתי אפשרית לכאורה מתי, איפה ולמה התחלנו ללבוש בגדים?

לבוש עשוי מחומר אורגני, כלומר בניגוד לאבן או לעצם, לא משאיר ראיות בצורת מאובנים, ולכן מקורו נותר עלום במשך זמן רב. עד לאחרונה, ארכיאולוגים רבים שיערו שהומינינים השילו את פרוותם אחרי שהמצאת הבגדים הפכה אותה למיותרת. מאחר שבגדים, במובן מסוים, הם פרווה שניתנת להסרה, הסברה היתה שהומינינים שדרגו את עצמם בנקודה כלשהי מחימום קבוע לחימום לפי הצורך. תיאוריה הגיונית, אבל חוקרי גנטיקה גילו לאחרונה ממצאים שהפריכו אותה בגדול.

בשנת 2002, דייוויד ריד (Reed), אוצר אגף היונקים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בפלורידה, ניתח דנ"א של כינת הראש וכינת הגוף המודרניות וגילה שהן לא התפצלו באותו זמן מאב קדמון משותף. כינת הגוף התפתחה ישירות מכינת הראש. יש להניח, הוא כתב, שזה קרה כשהומו ספיינס התחילו להתלבש ובכך סיפקו שלא ביודעין סביבת מחיה חדשה לכינת הראש. כשריד תיארך את הפיצול, הוא הגיע לתוצאה מפתיעה. אבותינו התהלכו עירומים במשך הרבה מאוד, מאוד זמן.

לפי ריד, האדם הראשון שלבש בגדים חי לפני כ-107 אלף שנים. אבל חוקר הגנטיקה אלן רוג'רס (Rogers) קבע שצבע עורם של הומינינים השתנה מוורוד בהיר כמו של שימפנזה, לגוונים כהים בעלי הגנה גבוהה יותר מפני קרינת השמש לפני 1.2 מיליון שנים כלומר שׂער הגוף של הומינינים היה כבר אז דק באופן בלתי צנוע.

כיצד אם כן שרדו הומינינים זמן כה רב בלי פרווה ובלי בגדים? ובעיקר, מי שם סוף לעירום שמשל מיליון שנים?

אקרא לו ראלף, על שם ראלף לורן, כי הראיות מצביעות על כך שבזמן שראלף הגיע לתובנה שלו, הוא התעניין באופנה לא פחות מאשר בנוחות (והחלטתי שהוא גבר ולא אישה רק כי ככה יצא בהטלת מטבע. באמת שאין לי מושג).

ראלף היה הומו ספיינס מודרני, שנולד לפני בערך 107 אלף שנים באפריקה, אולי בדרום אפריקה. חוקרים רבים סבורים שאילו ראלף היה משוגר במכונת זמן, היינו יכולים ללמוד את שפתו והוא את שלנו. הם טוענים שהיתה לו חשיבה מודרנית, שהיתה לו יכולת מצוינת לחשיבה סימבולית, ומבחינה קוגניטיבית היה זהה לאדם המודרני. אילו גדל בעולם של ימינו, אפשר להניח שהיה יכול להיות בנקאי טוב, או מלצר או עורך דין.

ראלף נחשב להומו ספיינס מודרני בהופעתו החיצונית, אבל מראה פניו היה יוצא דופן למדי. שאלתי את הארכיאולוג סטיבן צ'רצ'יל (Churchill) מאוניברסיטת דיוק אם ראלף היה מושך מבטים ברחוב מודרני. לדבריו, פניו של ראלף היו "קצת יותר גבריות" מפניו של גבר מודרני. ההבדל העיקרי, אמר, היה בעצם המצח שלו, שבלטה במידה שכמעט לא רואים היום. גודלה של עצם המצח כיום משתנה מאדם לאדם, אבל אפילו הגדולות שבהן לא בולטות מעבר לקו האף. עצם המצח של ראלף לא עצרה שם ובלטה קדימה לכל רוחב פניו. אנדוקרינולוגים זוקפים את ההבדל הזה לרמות גבוהות יותר של טסטוסטרון בהשוואה לאדם המודרני. זו הסיבה שגבינים בולטים מתפרשים כסימן לתוקפנות. מחקר עדכני מעלה טענה שהגבינים החלו לסגת לפני כ 80 אלף שנים בלבד, כשאבותינו התחילו להעדיף תנועת גבות ולפיכך את היכולת להביע מצבי רוח דינמיים על פני הבעת זעף קבועה. לראלף היה מבט קשוח ומפחיד, אומר צ'רצ'יל. "אבל מעבר לזה, אני לא חושב שהוא נראה שונה בהרבה מהגברים של ימינו."

בזמן המצאתו הגדולה, הגיוני שראלף נמנה עם המבוגרים והמשפיעים יותר בקבוצה שבה חי. בימים הוא צד בעזרת חנית, משגר לחנית וקלע, אם כי לרוב לא בהצלחה. הוא השתמש במערכת כלי אבן מתוחכמים, בין היתר מסרקות לגירוד עורות, גרזני יד וראשי חץ לחנית, אבל עבד גם עם חומרים אורגניים כמו צמחים מטפסים כחבלים, ועורות של בעלי חיים כמצע לשינה. הוא נלחם עם קבוצות אחרות של הומו ספיינס והומינינים קדומים אחרים על מקורות מזון, ואולי רק מפחד.

במסעות הציד שלו, אם הצליח להרוג חזיר בר או צבי, הוא חלק את השלל קודם כול עם קרובי משפחתו ואחר כך עם שאר הקבוצה. בימים שבהם אף אחד לא הצליח להביא בשר, הוא אכל פקעות ושורשים וכנראה קיטר על כך. בערבים הוא ריכל סביב המדורה ובלילות סיפר סיפורים על הכוכבים. הוא חייך וצחק ושיחק עם ילדיו.

ואף שעשה את כל זה בעירום, לא היה לו קר.

קור הוא אתגר להומו ספיינס משום שהתגובות הפיזיולוגיות שלנו אליו, כלומר רעד וניתוב מחדש של אספקת הדם, לטענת הארכיאולוג איאן גיליגן (Gilligan), "עצלות ובלתי יעילות," וזו כמובן הסיבה שלרוב היונקים יש פרווה. ארנבת, למשל, יכולה לעמוד בקור של עד 45 מעלות מתחת לאפס, אבל אילו היינו מגלחים את פרוותה, היא היתה קופאת באפס מעלות. ולכן כה מפתיע לגלות פער של מיליון שנים בין אובדן הפרווה ובין תחילת השימוש בלבוש. יונקים אחרים שמסתובבים עירומים ומקום מחייתם העיקרי הוא היבשה חיים מתחת לאדמה, או שיחס שטח הפנים למשקל גופם קטן, כמו הפיל, וכך הם שומרים על חומם. כיצד שרדו הומו ספיינס בעלי דם חם, ללא בגדים וללא פרווה? התשובה טמונה באותה סיבה שבעטיה איבדו הומינינים את פרוותם מלכתחילה. אש.

הומינינים שרדו כמעט מיליון שנים ללא ביגוד וללא פרווה בזכות יכולתם להדליק מדורות. כשמתחמשים באש, הביגוד מתייתר במידה מפתיעה, ונותר חיוני רק בסביבות קרות במיוחד. תצפיות אתנוגרפיות על כמה תרבויות ציידים לקטים מוכיחות זאת.

כשמגלה הארצות הפורטוגלי פרדיננד מגלן הפליג לראשונה לאורך החוף הדרומי של דרום אמריקה, אזור שבו ההרים מכוסים בשלג כל השנה וקרחונים גולשים אל הים, מלחיו גילו את בני השבטים יגאן (יאמנה) ואלאקולף חיים בנוחות ללא בגדים. כדי להתחמם הם משחו את גופם בשומן מן החי והדליקו מדורות כל הזמן עד כדי כך שהמלחים העניקו למקום את השם טיירה דל פואגו (ארץ האש). זה לא שרעיון הלבוש מעולם לא עלה בדעתם של בני התרבויות המקומיות. הם נלחמו לעתים קרובות נגד השבט השכן, אונה, שאנשיו כן נהגו להתלבש. הם פשוט לא ראו צורך בבגדים, כנראה. הדבר נכון גם לאבוריג'ינים בטסמניה, שלא התלבשו אף שחיו באקלים קר מזה שראלף חי בו.

אנתרופולוגים אינם מתייחסים ללבוש כאל "אוניברסל אנושי". הוא לא חוצה תרבויות, בניגוד לשליטה באש. אבל קישוט הגוף אם זה בצבע, קעקועים, עגילים או שינוי הגוף כן. אנשים מכל תרבות אנושית שנצפתה אי פעם, משבטים נידחים בפפואה ועד לסוחרי המניות בוול סטריט, מקשטים את עצמם בדרך זו או אחרת. ובשל אוניברסליות זו, אנתרופולוגים מניחים שזוהי תכונה שמשותפת לאדם המודרני ולכל תרבות של הומו ספיינס. בני ארץ האש לא השתמשו בבגדים, אבל הם עטו שכמיות מקושטות, ענדו צמידים ושרשראות, וציירו על פניהם וגופם. אינדיווידואליות, לדעתם של אנתרופולוגים, היא צורך אנושי בסיסי לא פחות ממזון וממחסה.

לפי האמת האנושית העמוקה הזאת, ראלף לא קיבל את ההשראה מהצורך להתחמם ובטח לא מערכים מערביים מודרניים של צניעות, אלא מאותו מקור של תשוקות אנושיות שהיה השראה למחרוזות, לקעקועים ולעגילים. במילים אחרות, הבגד הראשון של ראלף היה פריט אופנה.

גנדרנות היא מניע חזק לחדשנות טכנולוגית, וראלף ממש לא היחיד שהמציא משהו שלא היתה לו מטרה מעשית מעבר לתועלתו האישית. אנתרופולוגים קוראים להמצאות כאלה "טכנולוגיית יוקרה", כי הן נועדו בעיקר להנחיל מעמד למשתמש. רבות מההמצאות הגדולות של האנושות, כולל רוב המתכות, קדרות ואריגים שונים התחילו כפריטים קשים להשגה שלא הציעו יתרון מעשי לעומת החלופות הקיימות. אבל היה להן ביקוש בעיקר הודות לקושי בהשגתן, שיצר נדירוּת ולפיכך ערך. רק בהמשך, דרך שיפורים בייצור, מוצרים כמו נחושת או ברונזה התקדמו לשימושים מעשיים. ייתכן שכך היה גם עם ראלף ובגדיו.

המצאתו של ראלף אולי התחילה כמשהו לא מעשי כמו עניבה, אבל היא ענתה על צורך אנושי בסיסי, ועם הזמן התפתחה לציוד חיוני שהומו ספיינס נעזר בו מאוחר יותר כדי לשרוד בתנאי קור קיצוני באזורים הצפוניים. כשהומו ספיינס נדדו לאירופה לפני 50 אלף שנים, הם כנראה לבשו פרוות מותאמות ומעילים מרופדים בבטנות. העצמות באתרים ארכיאולוגיים שהם השאירו מעידים על העדפתם לציד גרגרנים, בעל חיים שלא מספק הרבה בשר, אבל פרוותו ודאי היתה נחשקת בשל איכויות הבידוד שלה. התיעוד הקדום ביותר שארכיאולוגים מצאו ללבוש היה חריטה בת 24 אלף שנים של אדם לובש מעיל שימושי במיוחד, עם כובע הדוק.

אבל המעשיוּת נוספה הרבה אחרי המצאת הלבוש. אין לדעת מה היה הפריט הראשון שראלף המציא, אבל הוא היה קרוב יותר לעניבה מאשר לחולצה. אולי הוא היה צריך משהו ללבוש לקרב, כדי להיראות מאיים כנהוג אצל הומו ספיינס. או שאולי ניהל טקס חניכה או טקס אחר והיה צריך משהו שיגרום לו לבלוט. אולי הבגד היה פשוט, כמו השכמיות שבני שבט היגאן כיסו בהן את כתפיהם לפעמים. או אולי משהו אפילו פחות מעשי ויותר ראוותני. הרקורד האתנוגרפי רווי כל כך בבחירות ביגוד אנושיות לא מעשיות עד כדי גיחוך מפאות דרך עניבות פרפר ועד למגִנים פאליים שאין טעם לנחש מה הגה ראלף.

אנחנו יודעים שמה שזה לא היה, הפריט הפך עם הזמן לאופנתי. לעתים אפילו לנחוץ. והאורחים הוותיקים שהתגוררו על ראשי בני האדם שמו לב שיש שכבה חדשה של פרווה ניתנת להסרה שאפשר להיטפל אליה. כמה כיני ראש אמיצות העזו לרדת אל הסיבים החדשים, מנצלות את ההזדמנות לחזור לכרי המרעה של ימי קדם, ושם שגשגו מאז.

מי המציא את הגלגל / קודי קסידי
מטר, 2023
תרגום מאנגלית: כנרת היגינס-דוידי
208 עמודים

קודי קסידי הוא סופר אמריקאי. הוא מתמחה בכתיבה ספרי מדע פופולרי