פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "פרוייקט מלכה אדומה" מאת חואן גומז-חורדו

פרק 3 – ריקוד

ככה שג'ון ניצב בפני גרם המדרגות האחרון בבית מספר 7 ברחוב מלנכוליה (שכונת לוואפייס, מדריד) במצב רוח די חמוץ. הסגן-ניצב לא רצה להסביר לו כלום כשג'ון שאל אותו לגבי מנטור:

"מאיפה לעזאזל הוא הופיע? מהבולשת? ממשרד הפנים? 'הנוקמים'?"

"תעשה מה שהוא אומר ואל תשאל שאלות."

ג'ון עדיין מושעה מתפקיד ומשכר, אבל ההאשמות נגדו הוקפאו. והסרטון שבו הוא שותל את ההרואין במכונית של הסרסור נעלם – קסם! – ממסכי הטלוויזיה ומהעיתונים.

בדיוק כמו שמנטור הבטיח לו שיקרה, אם יסכים להצעה המשונה שלו.

עדיין מדברים על זה ברשתות החברתיות, אבל לג'ון לא אכפת. רק עניין של זמן עד שהצבועים בטוויטר יגלו נבלה חדשה לכרסם ולהשאיר ממנה עצמות חשופות ולבנות.

למרות זאת, הנשימה של המפקח גוטיירז מואצת והלב מכווץ. ולא רק בגלל המדרגות. כי למנטור לא הספיק שג'ון יפגוש את ה"חברה" שלו אנטוניה סקוט. הוא גם הטיל עליו עוד משהו בתמורה לעזרתו. ומהמעט שמנטור הסביר לו, החלק השני יהיה החלק הקשה.

כשהוא מגיע לקומה האחרונה, הוא רואה את הדלת לדירת הגג.

ירוקה. מימי טיכו. חשופה.

פתוחה. לרווחה.

"שלום?"

הוא נכנס לדירה, מופתע. הפרוזדור עירום. אין אף רהיט, אין קולב, אין אפילו מאפרה עלובה עם כרטיס חבר של הסופר. שום דבר, למעט ערימה של כלי פלסטיק ריקים, יבשים. מריחים מקארי, קוסקוס ומעוד שש-שבע מדינות. כמו הריחות שיצאו מהדירות שג'ון גילה בזמן שעלה.

מעבר לפרוזדור יש מסדרון, גם הוא עירום. אין תמונות, אין מדפים. שתי דלתות בצד אחד, אחת בצד האחר, אחת יותר פנימה. כולן פתוחות.

מאחורי הדלת הראשונה חדר אמבטיה. ג'ון מציץ ורואה רק מברשת שיניים, קולגייט בטעם תות, סבון. בקבוק של ג'ל רחצה. חצי תריסר צנצנות של קרם נגד צלוליטיס.

נו, נראה שהיא מאמינה בקסמים, חושב ג'ון.

מימין יש רק חדר שינה. ריק. בארון המובנה, הפתוח, הוא רואה כמה קולבים. מעטים מהם בשימוש.

ג'ון שואל את עצמו איזה מין בן אדם גר ככה, עם רק קומץ חפצים. הוא חושב שאולי היא עזבה. חושש שהוא הגיע מאוחר מדי.

בהמשך המסדרון, משמאל, יש מטבח קטנטן. יש צלחות בכיור. משטח העבודה הוא אוקיינוס של קוורץ לבן. כפית קטנה, מלוכלכת, טובעת באמצע נתיב השיט מהמקרר.

בקצה המסדרון נמצא הסלון. תקרה משופעת. קירות לבֵנים חשופות, קורות מעץ כהה. האור, עמום, מסתנן דרך שני חלונות תקרה בין הקורות. ודרך חלון נוסף.

בחוץ השמש שוקעת.

בפנים אנטוניה סקוט יושבת על הרצפה, במרכז החדר, בתנוחת לוטוס. שלושים וקצת. לבושה במכנסיים שחורים וחולצת טריקו לבנה. כפות רגליים חשופות. מולה יש אייפד, מחובר לחשמל בכבל ארוך מאוד.

"הפרעת לי," אומרת אנטוניה. היא הופכת את האייפד ומניחה אותו בפניו על רצפת הפרקט הישנה. "זה מאוד לא מנומס."

ג'ון הוא מהאנשים שתוקפים כשהם נלחצים. מתקפת מנע. לשם הספורט. כי מתחשק לו.

"את תמיד משאירה את הדלת פתוחה? את לא יודעת באיזו שכונה את חיה? ואם הייתי אנס פסיכופת?"

אנטוניה ממצמצת בפליאה. היא לא מסתדרת טוב עם סרקזם.

"אתה לא אנס פסיכופת. אתה שוטר. באסקי."

בקשר לבאסקי, ג'ון לא משלה את עצמו, המבטא לא משאיר ספק. אבל מפתיע אותו שהיא זיהתה שהוא שוטר. בדרך כלל שוטרים מסריחים ממשטרה. ג'ון, שלא צריך לשלם שכר דירה ומשקיע את כל השכר שלו בבגדים, נראה יותר כמו מנהל שיווק, עם חליפת שלושת החלקים שלו מצמר קל, תפורה לפי מידה, והנעליים האיטלקיות שלו.

"מאין לך שאני שוטר?" אומר ג'ון ונשען על משקוף הדלת.

אנטוניה מצביעה לכיוון הצד השמאלי של הז'קט של ג'ון. החייט אמנם השתדל להסוות את הבליטה של הנשק, אבל לא הצליח לגמרי. גם ג'ון לא עזר עם הדיאטה שלו.

"אני המפקח גוטיירז," מודה ג'ון. הוא שוקל להושיט לה יד, אבל בולם את עצמו בזמן. הזהירו אותו שהאישה הזו לא אוהבת מגע גופני.

"מנטור שלח אותך," אומרת אנטוניה.

זו לא שאלה.

"הוא אמר לך שאני אגיע?"

"אין צורך. אף אחד לא מגיע לכאן אף פעם."

"השכנים מגיעים, כדי להביא לך אוכל. הם בטח מעריכים אותך מאוד."

אנטוניה מושכת בכתפיה.

"הבניין הזה שייך לי. טוב, לבעלי. הם משלמים לי שכר דירה באוכל."

ג'ון עושה חישוב מהיר. חמש קומות, שלוש דירות בקומה, אלף אירו לדירה.

"מה את אומרת. הון תועפות בשביל קוסקוס. הוא צריך להיות טוב."

"אני לא אוהבת לבשל," אומרת אנטוניה ומחייכת.

עכשיו ג'ון שם לב שהיא יפה. לא יפהפייה, בואו לא נגזים. במבט ראשון לא מבחינים בפנים של אנטוניה, כמו דף חלק. השיער – שיער שחור חלק, מסופר עד לקו הכתפיים – לא עוזר במיוחד. אבל כשהיא מחייכת, פניה מוארות כמו עץ בחג המולד. ואתה מגלה שהעיניים, שנראו לך חומות, הן בעצם בצבע ירוק זית, וששתי גומות חן נוצרות בזוויות הפה ומשרטטות משולש מושלם עם הסנטר.

אחר כך היא מרצינה, והאפקט נעלם.

"עכשיו לך," אנטוניה אומרת ומנפנפת בידה לכיוונו של ג'ון.

"רק אחרי שתשמעי את מה שבאתי לומר לך," עונה המפקח.

"נראה לך שאתה הראשון שמנטור שלח? היו שלושה לפניך. האחרון לפני שישה חודשים. ולכולם אני אומרת אותו דבר: לא מעוניינת."

ג'ון מעביר יד בשיער – גלי נוטה לג'ינג'י, אמרנו – ונושם עמוק. לוקח כמה שניות למלא את בית החזה העצום הזה, ולא מעט ליטרים של חמצן. הוא רק מושך זמן, כי בעצם הוא לא יודע מה לכל הרוחות להגיד לאישה הזרה הבודדה הזאת שהוא הכיר לפני שלוש דקות. ומנטור ביקש ממנו רק דבר אחד: תדאג שהיא תיכנס למכונית. תבטיח מה שאתה רוצה, תשקר, תאיים, תחניף לה. אבל תדאג שהיא תיכנס למכונית.

שתיכנס למכונית. הוא לא אמר לו מה יקרה אחר כך. וזה מה שמשגע אותו.

מי זו הבחורה הזו ולמה היא כל כך חשובה?

"אם הייתי יודע, הייתי מביא קוסקוס. אז מה הסיפור? את שוטרת?"

אנטוניה מצקצקת בלשונה בגועל.

"הוא לא אמר לך? נכון? הוא לא סיפר לך כלום. הוא ביקש שתכניס אותי לאיזו מכונית בלי לדעת לאן אנחנו הולכים. לאחת המשימות המגוחכות שלו. לא, תודה. הרבה יותר טוב לי בלעדיו."

ג'ון מחווה על החדר הריק והקירות העירומים.

"רואים. מי לא חולם לישון על הרצפה."

אנטוניה נסוגה מעט, מכווצת את העיניים.

"אני לא ישנה על הרצפה. אני ישנה בבית החולים," היא יורקת.

זה כאב לה, חושב ג'ון. וכשכואב לה היא מדברת.

"מה יש לך? לא, לא לך. זה בעלך? נכון?"

"זה לא עניינך."

פתאום החתיכות נופלות למקומן וג'ון לא יכול להפסיק לדבר.

"קרה לו משהו, הוא חולה, ואת רוצה להיות איתו. זה מובן. אבל שימי את עצמך במקומי. ביקשו ממני לשכנע אותך שתיכנסי למכונית, אנטוניה. אם אני לא אצליח, יהיו לזה השלכות עליי."

"זו לא הבעיה שלי." קולה של אנטוניה קר כקרח. "לא בעיה שלי מה שיקרה לשוטר שמן וחסר יכולת שפישל עד כדי כך ששלחו אותו להביא אותי. ועכשיו לך. ותגיד למנטור שיפסיק לנסות."

המפקח גוטיירז, פניו בטון יצוק, לוקח צעד אחורה. הוא לא יודע מה עוד להגיד למטורללת הזאת. הוא מקלל את עצמו על שהסכים לקבל את המשימה, שהייתה בזבוז זמן תהומי. לא נותר לו אלא לחזור לבילבאו, לעמוד מול הסגן-ניצב ולהתמודד עם ההשלכות של הטמטום שלו.

"בסדר," אומר ג'ון, מסתובב לאחור וצועד במסדרון עם הזנב בין הרגליים. "אבל הוא ביקש שאגיד לך שהפעם זה שונה. שהפעם הוא צריך אותך."

פרוייקט מלכה אדומה / חואן גומז-חורדו
כתר, 2023
תרגום: עינת רוטמן
424 עמודים

חואן גומז-חורדו הוא סופר ועיתונאי ספרדי. הוא אחד הסופרים הספרדים המצליחים ביותר כיום וספריו תורגמו לעשרות שפות. הספר "פרוייקט מלכה אדומה" מעובד לסדרה בשירות הסטרימינג אמזון פריים וידאו