דְּיוֹמָא
יומני האפלצ'ים (נטפליקס)  מקור: יוטיוב

ישנם סרטים מסוימים, שעוד לפני שהם יוצאים לאקרנים או עולים לשירותי הסטרימינג, הם מוזכרים מיד כמתמודדים על האוסקר אם בגלל הסיפור עליו הם מבוססים ואם בשל הפנים המוכרות שמאחורי המצלמה או מולה. המיזם היוקרתי האחרון של נטפליקס "יומני האפלצ'ים", בהחלט נופל לקטגוריה זו.

בהתבסס על ספר הזיכרונות שכתב ג'יי. די. ואנס, סרט זה של הבמאי רון הווארד עורר רעש והמולה כאשר הטריילר הופיע לראשונה, ולו בשל הופעתן של הכוכבות ההוליוודיות המכובדות גלן קלוז ואיימי אדמס. הטריילר אולי גרם להרבה צופים לחשוב ש-"יומני האפלצ'ים" הוא קלף מנצח, אך התוצאה הסופית מאכזבת. בסרט משחקים שחקנים איכותיים, אך הם אינם מגובים בעלילה כתובה היטב. הסרט מורכב מהרבה פלאשבקים חוזרים ומצעקות ללא הרף. "יומני האפלצ'ים" אולי שואף להיות הדרמה הביתית הגדולה הבאה של נטפליקס, אך נופל במהמורות התסריט.

העלילה הרזה של הסרט מתארת את ג'יי. די. ואנס (אוון אשטלוס בתור ואנס הצעיר, גבריאל באסו בתור ואנס המבוגר) כסטודנט מצליח באוניברסיטת ייל המתמודד על התמחות חלומית, זו שתעניק לו זינוק טוב לחיים. לפני שהוא מגיע לראיון, הוא מקבל טלפון מאחותו לינדזי (היילי בנט). אמו, בוו (אדמס), שבה והתמכרה לסמים, וכך נמשך ואנס חזרה לעיר הולדתו המתפוררת, השוכנת בלב הרי האפלצ'ים.

כאשר ואנס מנסה למצוא את הדרך הטובה ביותר לעזור לאמו הבעייתית, מסתבר שהקשר בין השניים סבוך ביותר. הסרט מתאר, באמצעות פלאשבקים מרובים, את ילדותו הסוערת של ואנס שגודל על ידי סבתו הקשוחה, ממאו (קלוז). ככל שהוא מנסה, ואנס לא מצליח לשכוח את עברו.

מה שבטוח, אדמס וקלוז הן הקלף המנצח בסרט "יומני האפלצ'ים". שתי השחקניות הן מועמדות תמידיות לאוסקר, אך למרות היותן מוכשרות להפליא, מעולם לא הצליחו לזכות בפרס הנכסף. רבים תוהים אם "יומני האפלצ'ים" יהיה הסרט שיביא לאחת מהן את הפרס הנחשק, ובהחלט יש סיכוי שכך יהיה. אדמס נותנת את כל כולה לתפקיד בוו – מכורה קשת עורף שברגעים צלולים אפשר לראות את האהבה האמיתית של לילדיה. קלוז בתפקיד ממאו מפגינה קשיחות רבה, במיוחד כלפי ואנס הצעיר. השחקנים האחרים בסרט מספקים הופעות סולידיות, כשתיאור קורות חייו המטלטלים של ואנס בצעירותו ובבגרותו, בגילומם של אשטלוס ובאסו, נעשה בצורה נאה.

אולם מעבר לשחקנים "יומני האפלצ'ים" מתקשה בכל מישור אחר. התסריטאית ונסה טיילור השתמשה בטקטיקה מוכרת של בניית סיפור – לוחות זמנים מקבילים. בעוד הקהל מתייסר יחד עם ואנס המנסה, בהווה, לטפל באמו המכורה, שבות ועולות סצנות מילדותו. אולם סצנות הפלאשבק לא מרחיבות את דמותו של ואנס או את הדמויות האחרות. הסצנות חוזרות על אותם מסרים שוב ושוב, ומופיעות בתדירות רבה מדי. הפלאשבקים לרוב מראים מישהו צועק בזעם ומלווה הצעקות בהרבה תנועות ידיים. הפלאשבקים של "יומני האפלצ'ים" לא עושים הרבה מעבר להזכיר שוב ושוב לצופים שבוו היא אישה בעייתית ושלוואנס הייתה ילדות איומה.

"יומני האפלצ'ים" מתקשה להוציא את האנושיות האמיתית מתוך הדמויות (למרות היותו מבוסס על אנשים אמיתיים). הסרט דואג להדגיש סטריאוטיפים שליליים של הקהילה שמתגוררת באזור האפלצ'ים, החל מטיפשות וכלה בהתנהגות אלימה. "יומני האפלצ'ים" היה יכול לנסות להפיג את הסטריאוטיפים האלה, או לפחות להעמיק מעבר להם, אולם הסרט מקפיד לשמור על דמויותיו עבות כקרטון. ואנס הוא הבן השאפתני שעזב והצליח, בוו היא האם המכורה וממאו היא הסבתא הקפדנית אך אכפתית. התסריט לא מפתח את האישיות של דמויות אלו הרבה מעבר לכך. בשלב מסוים, הסרט מנסה לרמוז על הנטיות האלימות של ואנס עצמו, אך גם תמה זו לא מגיעה לכדי מיצוי על המסך.

לנטפליקס היו אולי תקוות לאוסקר עם "יומני האפלצ'ים", אך לא נראה כי הסרט יזכה לשבחים רבים מעבר לאיכות המשחק. הדרמה המקומית הזו שואפת ליצור אהדה וחמלה בקרב הצופים, אך חסר לה היבט מרכזי אחד – האנושיות. למרות המשחק הטוב, הדמויות על המסך חסרות עומק ומורכבות והבימוי של הווארד לא חומק מהסטריאוטיפים העייפים. כתוצאה מכך, "יומני האפלצ'ים" לא מצליח להגיע לגבהים שרבים ציפו ממנו, ולבטח מדובר באכזבה לאור איכות הכישרונות המעורבים בהפקה.

2 כוכבים מתוך 5 כוכבים

המילה האחרונה: הרבה צעקות, מעט עלילה

"יומני האפלצ'ים" (Hillbilly Elegy), 2020
בימוי: רון הווארד
תסריט: ונסה טיילור
שחקנים: גלן קלוז, איימי אדמס, גבריאל באסו, אוון אשטלוס, היילי בנט

שי שגב משמש כמבקר תרבות, קולנוע וטלוויזיה באתר דיומא. בשנים האחרונות משמש ככתב היין, האלכוהול והקולינריה הבינלאומית של Ynet, כתב התרבות והטכנולוגיה באתר ג'ירפה, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים

users: שי שגב

הנקראים ביותר

החדשים ביותר