שרידי הגשר הרומי בערוץ נהר וארה   מקור: ויקיפדיה (דווידה פאפאליני)
בתמונה שרידי הגשר הרומי בערוץ נהר וארה

כשתלמה אדמון הייתה כבת חמישים היא התגברה סוף סוף על הפחד מטיסה, והגשימה משאת נפש ישנה – לטייל באירופה. טיולים רבים עברו מאז אותו טיול ראשון, וכמה מרשמיה – הכתובים והמצולמים – רוכזו בספר זה.

הכותבת המטיילת מוקסמת מפרטים קטנים. מפסל של מלאך על קבר בכפר שאיש אינו מתייר בו, משרידי גשר, מקולה של ציפור. היא רוצה לגעת בכל, לחוות כל פינה שכוחת-אל, להתערות לרגע בחברת זרים. היא מאושרת בתוך הירוק האינסופי, תחת זרזיפי הגשם, במבנים ייחודיים, בסמוך לנהר, במקומות שאליהם נקלעה בטעות. כמעט ולא נמצא בספר אתרים המצויים במפות התיירות הפופולרית, אבל נמצא בו שפע פנינים שלב פתוח ומבט נוח להתרשם יראה בהן יופי.

לכל אחד מן המקומות מוקדש עמוד כתוב אחד ותמונה אחת, שרובן צולמו על ידי הכותבת. החוויות המתוארות מגוונות, לפעמים מראה של נחל, לפעמים חיוך של תושבים מקומיים, לפעמים חווית הטיול בצוותא עם חברים שהעדפותיהם שונות. כמה מן הקטעים כתובים בגוף ראשון, אחרים בגוף שלישי, ומכולם עולה ושופעת שמחת המרחבים, שמחת הגילוי המשמרת רעננות ראשונית. "מישהו הפטיר מאחוריה: 'את לא תתבגרי לעולם, מה?' היא לא הסבה את ראשה כשענתה: 'ממש לא!' ושבה ותחבה את המשרוקית לפיה".

התמונות מספרות את החוויה לא פחות מן המלים. דוגמא בולטת היא תמונה שצולמה במדריד, ובה סמוך למבנה המצולם משוחחים שני שוטרים, שהצלמת לא הבחינה בהם בעת שצילמה. היא לא הבחינה גם שבשעה שהייתה מרוכזת במה שרואות עיניה, כייס התגנב מאחוריה ונטל לעצמו כסף ותעודה. הניגוד בין הגניבה לנוכחות המשטרה נותר חי בתמונה. החוויה עצמה מסופרת, אגב, באותה רוח בה מסופר הספר כולו – היקסמות מן השונה, מן ההרפתקה הקטנה.

"הדרך חשובה לי לא פחות ממחוז החפץ. הדרך היא מצב ביניים מאושר, נטול חובות. היא מכילה את החניות הלא מתוכננות, את הירידה מהמפה, את הגיחה הפרועה ממדריך התיירות. הדרך ניחנה באיכותו של הבלתי צפוי". בין הקטעים המתארים מקומות משובצים בספר כאלה המתארים את הדרך. שלט המכריז על טירה, שאליה לא יגיעו בגלל שסימנו לעצמם יעד שונה; שולי הכביש המכוסים עלי שלכת בגווני אדום וזהב; תמונת בן זוגה של אדמון בתחנת רכבת גרמנית, תמונה שיש בה "הצהרה נטולת פתוס".

קוראים מעשיים, שאינם מסתפקים בהנאת הקריאה על חוויותיהם של אחרים, יוכלו למצוא בספר מדריך לאתרים מחוץ למפת התיירות, אבל הספר לא נועד לכך. אין סדר מובנה לפרקים, והם מדלגים בין זמנים ובין מדינות. עיון בתוכן העניינים לא יסייע, שכן שמות האתרים אינם מופיעים בו. אפשר לבחור פרקים מפתים במיוחד ולקוות להגיע אל המקומות המתוארים בהם, הכול על פי נטית לבו של הקורא. ואפשר לבחור בדרכה של הכותבת – לצאת לדרך עם תכנית מסודרת, לפרוע בה וליהנות מהתגליות.

תלמה אדמון ניחנה בכושר תיאור יפיפה, ואסיים בקטע שנבחר כמעט באקראי אודות סיור קצר בכפר האיטלקי בורגטו די וארה (Borghetto Di Vara): "'אני הולכת לטייל בכפר שלנו', אמרתי לחברים שהשתרכו לחדרים. 'מה יש לראות כאן', אמרו. יש כאן נהר, וארה שמו. הוא תוחם את בתי הכפר מצפון, והערוץ רחב ומרופד בשברי שיש שנסחפו מהרי קרארה. שרידי גשר רומי מקשטים את הערוץ, וצמחים רעננים עולים מרבדיו. הזמן הטוב מאחד את השקט הרקום בציוצי ציפורים ובקול המים הנופלים בין אבנים, את מראה קשתות הגשר שתכנן מהנדס רומי, ואת ירקוּת הצמחיה הרוכנת מן הגדות. נקלעתי לתוך זה רק לרגע, אבל הזמן עצר למעני".

ספר נעים מאוד לקריאה.

בוקר ראשון באירופה: הערה על מקום אחר / תלמה אדמון
כנרת זמורה דביר, 2014
187 עמודים

אתי סרוסי היא מבקרת הספרים של אתר דיומא ובעלת בלוג סקירות ספרים

users: אתי סרוסי

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר