אבי קונספציית "הדו-קיום" עם החמאס עודנו תומך בה

עכשיו, אחרי האסון הכבד וכאשר אנו מצויים במלחמה, אני משתדל מאוד שלא לעשות חשבונות על העבר, אבל לעיתים אי אפשר להחשות. כשאהוד ברק הסביר היום בריאיון שאי אפשר למחוק לגמרי את החמאס ברצועת עזה ושצריך רק לחסל את היכולות המבצעיות שלו, אי אפשר שלא להזכיר שהוא אביה של קונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס ברצועת עזה – אותה קונספציה כושלת שבגללה התאפשר הטבח הנורא בשמחת תורה.

בציוץ שלו מהערב, כתב ברק כי נתניהו היה אחראי לחיזוק החמאס. נכון, נתניהו אכן אחראי לכך, אך ברק בורח מהתפקיד המכריע שהוא עצמו מילא בחיזוק החמאס.

הרמטכל ור׳ שבכ אומרים: נכשלנו, אנחנו אחראים, נילחם, אחכ נתחקר. זו מנהיגות. נתניהו -לא. הוא חיזק ושיחד את החמאס, החליש את הרשות, התעלם מכל האזהרות ולא כינס קבינט, אחראי למחדל הנורא ביותר בתולדותינו, איבד את אמון המשפחות, הלוחמים, והציבור - וגם את סמכותו המוסרית להנהיג. סיום עצוב. pic.twitter.com/5a8xRg4z5E

— אהוד ברק (@barak_ehud) October 16, 2023

ברק הוגה את הקונספציה

במהלך יוני 2007 השתלט ארגון החמאס על השלטון ברצועת עזה. ב-15 ביוני, היום בו השלים חמאס את השתלטותו על הרצועה, אושר מינויו של ברק כשר ביטחון בממשלתו של אהוד אולמרט. במאמר שפרסמתי בבמה זו בשבוע שעבר ציינתי כיצד לאחר השתלטות החמאס על הרצועה סבר ברק " שיש להשלים עם שלטונו של הארגון בעזה, להבליג ככל האפשר ולחתור להפסקת אש זמנית ולרגיעה" (ראו, "מי התנגד למיטוט שלטון החמאס ברצועת עזה במבצע 'עופרת יצוקה'?"). כלומר, תכף לאחר השתלטותו של ארגון הטרור על רצועת עזה, יצר ברק את קונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס שם.

בכל תקופתי בקבינט של ממשלת אולמרט, התנגדתי בחריפות לקונספציית "הדו-קיום" של ברק ותבעתי למוטט את שלטון החמאס, אך שר הביטחון הצליח להשליט מדיניות אשר הכילה את הטרור של החמאס נגד יישובי הדרום.

ברק והקונספציה במבצע "עופרת יצוקה"

במאמר שפרסמתי בשבוע שעבר סיפרתי כיצד התנגד ברק למבצע צבאי ברצועת עזה וכיצד בדיוני הממשלה והקבינט הוא "דיבר על 'המתלהמים', ובראשם אנוכי, שרוצים לגרור את ישראל למלחמה".

לקראת סוף 2008 ירה חמאס עשרות רקטות לעבר ישראל, וכתוצאה מכך החליטה הממשלה לצאת למבצע "עופרת יצוקה".

במאמר סיפרתי כיצד "ברק התנהל כמי שעצם היציאה למלחמה נכפתה עליו. כבר יומיים אחרי תחילת המבצע ביקש להפסיקו, ולא חדל מניסיונותיו אפילו בטרם הושגו יעדים חלקיים". אבל התנגדותו לפעולה הצבאית נגד שלטון החמאס הייתה הרבה יותר נרחבת כפי שאספר עתה.

במהלך המבצע כונסה ישיבת קבינט כדי לדון בכניסת צה"ל למהלך קרקעי. דרשתי כי מיטוט שלטון החמאס ייקבע כיעד של הפעולה הקרקעית אך ברק התנגד לכך בכל תוקף והצליח לשכנע את רוב הקבינט בעמדתו (רק אלי ישי הצטרף לדרישתי זו).

לקראת סוף מבצע "עופרת יצוקה", יכולנו לחסל כל צמרת החמאס שהתחבאה מתחת לבית החולים "שיפא". אולם, ברק הטיל כל כובד משקלו כדי לסכל את החיסול. התחננתי בפני הקבינט כי נאפשר לצה"ל לחסל את ראש הנחש, אך השרים לא היו מוכנים לעמוד מול התנגדותו הנחרצת של שר הביטחון.

לאחר שלושה שבועות הצליח ברק לשכנע את הקבינט לסיים את המבצע, תוך השלמה עם המשך שלטון החמאס ברצועת עזה.

ברק ממשיך לדבוק בקונספציה

אחרי שמונה לשר ביטחון בממשלת נתניהו השנייה (2013-2009) המשיך ברק להוביל את קונספציית "הדו-קיום" עם שלטון החמאס ברצועת עזה, בתמיכתו המלאה של ראש הממשלה (ראו חיים רמון, "הברית הבלתי כתובה בין נתניהו לחמאס"). במשך שש שנות כהונתו כשר ביטחון, בשתי ממשלות שונות, הצליח ברק להפוך את קונספציית "הדו-קיום שהגה לתפיסה השלטת במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון.

גם לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים המשיך ברק לתמוך בקונספציה "הדו-קיום" עם החמאס והתנגד בתוקף למיטוט שלטונו של ארגון הטרור הרצחני. אפילו עכשיו ברק מסביר שאי אפשר להשמיד את החמאס ברצועת עזה ושהפעולה הצבאית צריכה להשיג רק את חיסול "היכולות הצבאיות" של הארגון (מה שכמובן יאפשר לחמאס להתחמש מחדש ולשוב ולתקוף את ישראל).

קונספציית "הדו-קיום" עם החמאס שברק הגה וקידם כשר ביטחון, היא הבסיס למחדל שאפשר את הטבח האיום. ברק אחראי לקונספציה הכושלת, ולמרות זאת הוא קורא להמשיך ולקיימה ועודנו מתנגד לחיסול שלטון החמאס ברצועת עזה.

נכון, ראש וראשון לנושאים באחריות לקונספציית "הדו-קיום" הוא בנימין נתניהו, אבל אהוד ברק נמצא מיד אחריו ברשימת האחראים. לצערי, כל אלה שבצדק רב תובעים עתה מנתניהו להכיר באחריותו, פוטרים את ברק מאחריותו ואף נמנעים מלציין שהוא היה מי שהגה את קונספציית "הדו-קיום" ומי שהשליט אותה במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחונית במשך שנים ארוכות.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל