תולדותיה של זכות העמידה במשפט הישראלי – בחינת זכות העמידה כעילת סף בפסקי דין בולטים מהשנים האחרונות

בשנים האחרונות מפרסמת הנהלת בתי המשפט רשימה שנתית של פסקי הדין הבולטים שיצאו תחת ידו של בית המשפט העליון. רשימה זו מגובשת על פי בחירת השופטים המכהנים בו. בחינה של 78 פסקי הדין תחת קטגוריית "המשפט הציבורי" בשנים תשע"ד-תשע"ח מעלה, כי רק בכ-42 אחוזים מהמקרים הייתה מוכרת זכות העמידה של העותרים על פי הדוקטרינה המסורתית שרווחה בישראל עד שנות השבעים המאוחרות.

זכות העמידה בפסקי דין בולטים מהשנים תשע"ד-תשע"ח

בטבלאות להלן אפשר לראות ניתוח של 78 פסקי הדין המדוברים, דרך הפריזמה של דוקטרינת זכות העמידה המסורתית. בכל עתירה אני מסביר אם מתקיימת בה זכות עמידה לפי הדוקטרינה המסורתית אם לאו.

בחינת התוצאות של 78 פסקי הדין דלעיל מלמדת כי רק ב-15 עתירות שלא היו נידונות בבית המשפט לפי הגישה המסורתית לזכות העמידה, קיבל בית המשפט את עמדת העותר במלואה או חלק ממנה. משמעות הדבר היא כי ב-80 אחוזים מהמקרים נדחו העתירות אחרי דיון לגופן, תוך בזבוז משווע של משאבי בית המשפט ושל זמנו. לו הייתה מיושמת דוקטרינת זכות העמידה הקלאסית, עתירות אלו היו נדחות על הסף, וההוצאה המיותרת הייתה נחסכת מבלי שיהיה שינוי בתוצאה הסופית.

מערכת שלטונית מקבילה ועליונה

עיון בפסקי הדין המדוברים מלמדים על התפקיד המרכזי שממלא כיום בית המשפט בעיצוב מדיניות ובהכרעה בנושאים ציבוריים שנויים במחלוקת – מרחק רב מתפקודו ההיסטורי כמוסד להכרעה בסכסוכים קונקרטיים. עינינו הרואות, חששותיו של השופט ויתקון התגשמו ולאחר שדוקטרינת זכות העמידה המסורתית בוטלה והוחלפה בדוקטרינה מרחיבה שלמעשה כמעט לא מגבילה התעברות של עותרים על ריב לא להם, הפך בית המשפט למערכת שלטונית "'מקבילה' – ביתר דיוק 'עליונה' – מערכת שאינה מושתת על אדנים דמוקרטים. השופטים אינם נבחרי העם. הם מתמנים על בסיס אליטיסטי. הם אינם נותנים את הדין לפני הכנסת" (אלפרד ויתקון, "מי זכאי לפנות לבג"ץ").

עם הזמן, הפך עיצוב המדיניות הציבורית בעיני השופטים לגולת הכותרת של עבודתם. שינוי דוקטרינת זכות העמידה הביא ארגוני מגזר שלישי ואזרחים מתקני עולם להפנות את מרצם לבית המשפט, במקום לכנסת ולממשלה – הגופים הייצוגיים שבסמכותם לדון בשאלות ערכיות. שינוי זה הוא יציר הפסיקה בלבד, והוא קודם בידי שופטים בבית המשפט העליון חרף השלכותיו מרחיקות הלכת על יחסי רשויות השלטון, ומבלי שהכנסת או הממשלה יתנו עליו את הדעת כראוי.

עו"ד אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת

* מערכת "דיומא" רוצה להודות לעו"ד גרבר ולפורום קהלת על הסכמתם לפרסום עיבוד של נייר המדיניות של הפורום. לפרסום במקור, כולל מראי מקום מלאים, ראו אהרן גרבר "זכות העמידה במשפט הציבורי בישראל", נובמבר 2019