מלחמת אור בחושך

בתמונה הדיון על המצב במזרח התיכון במועצת הביטחון של האו"ם, 8 בדצמבר 2023

המלחמה שנפתחה בשבעה באוקטובר, מבליטה בצורה ברורה את האבחנה בין טוב לרע, בין אור לחושך, בין טובים לרעים. מלחמת חורמה בחמאס, היא מלחמת אור בחושך. כל אדם נאור בעולם תומך במלחמה הזאת וכל אדם בעולם שמתנגד לה, הוא אדם חשוך. כמה פשוט, ככה נכון.

בגידת האינטלקטואליות

תשובותיהן של נשיאת MIT, נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה ונשיאת הרווארד לשאלה שנשאלו בשימוע בקונגרס – האם הקריאה לרצח עם של יהודים מפרה את קוד ההתנהגות של האוניברסיטה לגבי בריונות או הטרדה – מבהירות את התופעה של האינטלקטואלים הנאצים בגרמניה בשנות השלושים, שסיפקו תמיכה "אקדמית" להיטלר ולשלטון הנאצי. כך נראית בגידת האינטלקטואלים. בגידה בערכי אנוש הבסיסיים ביותר.

הצבעה בעד הטבח

ההצבעה באו"ם, כביכול בעד או נגד הפסקת האש, הייתה הצבעה בעד או נגד חמאס, ואם לדייק יותר, בעד או נגד טבח השבעה באוקטובר. מאה מדינות הצביעו בעד הטבח. רוב גדול מחברי האו"ם. גם 13 מ-15 חברות מועצת הביטחון הצביעו בעד הטבח. הווטו המוסרי של ארצות הברית סיכל את החלטת החרפה בעד הטבח, אבל לא את העובדה מסמרת השיער שרוב מוחלט בקרב מדינות העולם תומך בטבח.

מה עושים עם זה? לא יודע. אבל אני יודע מה אין לעשות. לא מכחישים את זה. לא מייפים את המצב. מבינים את המשמעות – רובו המוחלט של העולם אנטישמי. העולם של המאה ה-21.

הפגנה בעד החמאס

האספסוף האנטישמי – תומכיהם של רוצחי הילדים והתינוקות היהודיים ועורפי ראשיהם, שמשתמשים בילדים פלסטינים כבמגן אנושי – הפגין בניו יורק נגד ישראל (ובעד החמאס) בצווחות: "כמה ילדים רצחתם היום?". אותה תרבות שקר ורוע של השמאל הרדיקלי שלמדנו להכיר היטב.

הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר.

“Israel bombs, USA pays, how many kids have you killed today?”

A very large crowd of Palestine supporters is marching in Brooklyn right now.

Thread - pic.twitter.com/qpkVQfm3kn

— LUKE2FREEDOM (@L2FTV) December 9, 2023

מטרת המלחמה

בעולם של שקרים ושל עמימות מוסרית רצוי לומר דברים ברורים. "מיטוט החמאס" נשמע מטרת מלחמה מעורפלת. אני מציע לפשט את מטרת המלחמה ולנקוב בשלושה פרמטרים חד משמעיים להשגתה:

א. ארגון החמאס אינו שולט יותר ברצועת עזה.

ב. הזרוע הצבאית של החמאס מחוסלת. הטרוריסטים של החמאס שלא ייהרגו בלחימה יישלחו לארץ שלישית, כמו ערפאת וחבר מרעיו שנשלחו לתוניס במלחמת לבנון הראשונה.

ג. פירוז מלא של רצועת עזה.

עסקה של כולם תמורת כולם

מה שאכתוב כאן, מנוגד לכל מה שכתבתי בארבעת העשורים האחרונים בנושא של עסקאות לשחרור חטופים – עוד מאז עסקת ג'יבריל. זו מחשבה שמנקרת במוחי כבר משבעה באוקטובר, אף שהיא מנוגדת להשקפת עולמי.

אם ניתן להגיע לעסקת "כולם תמורת כולם" – אני בעד. מה ההבדל בין המקרה הזה, לבין העסקאות הקודמות? ובכן, יש את המספר הרב של החטופים, את העובדה שבקרב החטופים ילדים, נשים וקשישים ואת השימוש הבזוי של החמאס בחטופים כמגן אנושי, שמסכן את חייהם ושמשבש את מכונת המלחמה של צה"ל.

אני תומך בעסקה כזאת אם יום אחרי סיומה, צה"ל ממשיך את הלחימה בכל הכוח ובלי מעצורים. למשל, מציף את המנהרות בלי חשש לפגיעה בחטופים. יתרה מכך, אם תהיה עסקה כזאת, נכון יהיה לעצור מחדש את משוחרריה ולחסל את המסוכנים שבהם, זמן מה לאחר השלמתה.

לצערי הרב, אין לעסקה הזאת סיכוי, כי חמאס לא יסכימו לה. הם לא יסכימו לה, מאותה הסיבה שאני תומך בה. הם לא יסכימו לעסקה לשחרור כל החטופים ללא הפסקה מוחלטת של המלחמה, עם ערבויות בינלאומיות להפסקת האש, והוצאת כוחות צה"ל מרצועת עזה.

ואף על פי כן, אני בעד שישראל תציע עסקה כזאת. גם למען הסיכוי הזעיר שחמאס יפתיע ויסכים לה, גם כדי להעביר את נטל ההוכחה לארגון הטרור וגם כדי להוכיח לאזרחי ישראל ולמשפחות החטופים עד כמה אנו מוכנים להרחיק לכת כדי לשחרר את החטופים. הדבר יחזק את הלכידות החברתית ואת התמיכה בהמשך המלחמה.

ובפועל, אני מאמין שהמשך המלחמה והלחץ הצבאי, הם הדרך היעילה ביותר לשחרור החטופים, בין אם בחילוץ צבאי ובין אם בעסקאות נוספות.

השגת מטרת המלחמה

יום רודף יום. בשורת איוב רודפת בשורת איוב. הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה ארוכה. מלחמה כבדת ימים, כבדת דמים ומחיר הדמים שלה כבד וכואב.

ואסור שדמם של טובי בנינו, המוסרים את נפשם על הגנת המולדת, אסור שזִיו הָעֲלוּמִים וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ – יישפכו לשווא.

אם, חלילה, נעצור את המלחמה בלי להשיג את יעדיה, כל טיפת דם שנשפכה – נשפכה לשווא. אסור לעצור את המלחמה הזאת, בלי למוטט את חמאס ולהכות בחיזבאללה כדי להסיר את האיום על הצפון.

אם חמאס ימשיך לשלוט בעזה וכוחו הצבאי יישמר, תוצאת הטבח תהיה טיהור אתני של הנגב המערבי. ואת זה, חובתנו לסכל בכל מחיר.

יש להבהיר לארצות הברית (ולעולם כולו), שהדד-ליין היחיד שלנו הוא מיטוט שלטון החמאס. לא נעצור רגע לפני השגת המטרה הזאת. בעניין הזה, שום דבר לא יזיז אותנו ממילוי המטרה, לא לחצים של ארצות הברית, לא החלטות או"ם, לא גינויים ולא עיצומים.

אורי הייטנר הוא איש חינוך ופובליציסט