דְּיוֹמָא

  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
דְּיוֹמָא
ראשון, 03 ביולי 2022
  • פייסבוק
  • טוויטר
  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
ענייני דיומא:
  • מדד-דיומא
  • תקציב המדינה
  • פרק מספר
  • ממשלת בנט-לפיד
  • נפתלי בנט

בחזרה לקרב בג'נין – הנרטיב הבינלאומי

במהלך מבצע "חומת מגן" התחולל במחנה הפליטים הסמוך לעיר ג'נין קרב קשה בין צה"ל לבין כוחות פלסטינים. תכף לאחר פרוץ הלחימה, הופצו בתקשורת הבינלאומית האשמות שישראל מבצעת "טבח" בתושבי ג'נין – נרטיב כוזב שהופרך עד מהרה. לפניכם הראשון בסדרת מאמרים בהם ד"ר יגיל הנקין מסביר עד כמה נרטיב הטבח היה כוזב כאשר בוחנים את הקרב בג'נין מתוך פרספקטיבה היסטורית

יגיל הנקין
10 בנובמבר 2021
טנק ישראלי בקרב בג'נין, 2002   מקור: ויקיפדיה (דובר צה"ל)
 הדפסה 
בתמונה טנק ישראלי בקרב בג'נין

בכרוניקה של המלחמה שמדינת ישראל מנהלת נגד הטרור הפלסטיני שמור מקום מיוחד לקרב שהתחולל במחנה הפליטים ג'נין בתחילת חודש אפריל 2002. הקרב שניטש בין כוחות צה"ל, שחדרו למחנה במסגרת מבצע "חומת מגן", ובין מאות המחבלים שהתבצרו במקום, היה אחד משיאיו העקובים מדם של העימות המזוין בין ישראל לבין הפלסטינים. במשך שמונה ימים עסקו החיילים הישראלים בלחימה אינטנסיבית מבית לבית באזור מגורים צפוף וגדוש מלכודות ומטעני חבלה.

ההתנגשות הקשה בין הכוחות תבעה מחיר כבד: על פי הנתונים שפרסם האו"ם, נהרגו בקרבות 23 חיילי צה"ל ו-52 פלסטינים – שמרביתם (לפחות 38 איש, לטענת ישראל) היו מחבלים. הלחימה שככה, לבסוף, רק לאחר שהצבא הישראלי החל להשתמש בדחפורי ענק להריסת הבתים שבהם הסתתרו המחבלים ובכך זירז את כניעתם. בתום הקרבות, התברר כי מאות מבנים נהרסו עד היסוד או נפגעו קשות, ומשפחות רבות מצאו עצמן ללא קורת גג.

• בחזרה לקרב בג'נין – לוחמה בשטח עירוני

• בחזרה לקרב בג'נין – גרוזני, קוסובו, מוגדישו

• בחזרה לקרב בג'נין – האינתיפאדה השנייה ומבצע "חומת מגן"

• בחזרה לקרב בג'נין – הקרב ותוצאותיו

הקרב בג'נין היה, במובנים רבים, האתגר המסובך ביותר שעימו התמודד צה"ל מאז החל לפעול בשטחי הרשות הפלסטינית. הקשיים שעמדו בדרכו במערכה זו לא היו טקטיים בלבד: הצורך לפעול מול התנגדות עזה בשטח עירוני מאוכלס, בתנאים שהקשו על ההבחנה בין מחבלים לאזרחים, הציב על כף המאזניים גם את אמות המידה המוסריות של הצבא. בשדה המערכה של ג'נין הועמד "טוהר הנשק" הישראלי למבחן – ורבים ציפו לראות בכישלונו.

ואמנם, אירועי ג'נין זכו לתשומת לב תקשורתית עצומה עוד בזמן שהלחימה התנהלה במלוא עוזה. הסיפורים על המתרחש במחנה הפליטים תפחו לממדי ענק ימים רבים לפני שהעובדות היבשות התבררו באופן סופי. במהלך חודש אפריל חזרו וציטטו כלי התקשורת ברחבי העולם את הצהרותיהם של דוברי הרשות הפלסטינית, יאסר עבד ראבו, סאיב עריקאת ונביל שעת, שטענו כי בג'נין נהרגו מאות רבות של פלסטינים. התקשורת הזרה, ובעיקר זו האירופית והערבית, דיווחה על "פשעי המלחמה" שישראל ביצעה במקום. תיאורי הזוועה זכו להבלטה מיוחדת בעיתונות הבריטית: פיל ריבס מהאינדפנדנט כתב ש-"מחנה הפליטים של ג'נין יירשם בהיסטוריה יחד עם סברה ושתילה, כפר כנא ודיר יאסין... אם נזכיר רק את הידועים שבמעשי הטבח המחרידים שביצעו הישראלים בעבר כדי לדכא את העם הפלסטיני ולכבוש אותו"; ברוח דומה נטען במאמר המערכת של העיתון הלונדוני היוקרתי הגרדיאן כי פעולותיה של ישראל בג'נין היו "נתעבות באותה המידה" כמו התקפת הטרור של בן לאדן על ארצות-הברית ב-11 בספטמבר 2001. "אנחנו מדברים פה על טבח, על טיוח, על השמדת עם", קבע נחרצות אחד הפובליציסטים החשובים של האיוונינג סטנדרד.

משקיפים זרים שנדרשו לבדוק ולהעריך את שהתרחש במחנה הפליטים לא חסכו אף הם את שבטם מישראל. טריה לארסן, שליח האו"ם למזרח התיכון, שסייר בג'נין זמן קצר לאחר הלחימה, סיפר כי מה שהתחולל במקום היה "מחריד מעבר לדמיון". "יש לנו פה מומחים שהיו באזורי רעידות אדמה ואזורי מלחמה", טען לארסן בפני כלי התקשורת, "והם אומרים שמעולם לא ראו משהו דומה לזה"6 הביקורת הבינלאומית לא שככה גם לאחר שהוזמו הסיפורים על הטבח שחולל צה"ל בג'נין, כביכול. דו"ח ארגון זכויות האדם 'יוּמן רייטס ווץ'', שהתפרסם במאי, האשים את הצבא הישראלי ב"הריגות לא-חוקיות או מכוונות" של פלסטינים לא-חמושים. דו"ח "אמנסטי אינטרנשיונל", שראה אור בנובמבר 2002, חזר על הטענות האלה, וקבע כי צה"ל ביצע פשעי מלחמה נגד האוכלוסייה הפלסטינית במסגרת "הפעולה הנרחבת והמחרידה" שניהל במחנה הפליטים.

תיאורים אלו מציירים ללא ספק תמונה נוראה, ויש בהם כדי להעלות סימני שאלה נוקבים לגבי הנורמות המוסריות של הצבא הישראלי. אולם האם יש בהם ממש?

מאמר זה הוא הראשון בסדרת מאמרים באמצעותם נראה מדוע יש להשיב על שאלה זו ב-"לא" רבתי. ואמנם, בדיקת המידע הרב שהתפרסמה מאז הקרב אינה מותירה מקום לספקות: לא זו בלבד שחיילי צה"ל לא ביצעו טבח בתושבי ג'נין; למעשה, ברוב המוחלט של המקרים, הם פעלו במסירות ובעקביות, עד כדי סיכון עצמם, כדי למנוע פגיעה מיותרת באוכלוסייה האזרחית במחנה. כפי שניווכח, מאמצים אלו נבעו מהנחיות ברורות של הדרג המדיני והפיקודי; הם היו תוצאה של מדיניות מכוונת, שהייתה לה השפעה מכרעת על שיטות הלחימה ועל האמצעים שבהם השתמשו כוחות הביטחון הישראליים במהלך הקרב. צה"ל בחר לדבוק בדרך פעולה זו, למרות שהיה בה כדי להגביר את הקושי הכרוך בלחימה באזור מגורים, ועל אף שצבאות אחרים – אפילו ה-"נאורים" שבהם – לא הפגינו מידה דומה של דאגה לחיי אזרחים כאשר נקלעו למצבים דומים.

כדי לאושש טיעון זה, אבקש לבחון שלושה היבטים של הסוגיה שכל אחד מהם תורם, לדעתי, רכיב הכרחי להבנת התמונה הכוללת. במאמר הבא בסדרה אתייחס לאופייה המיוחד של המערכה המכונה בעגה הצבאית "לחימה בשטח עירוני". פעולה מסוג זה, כך נראה, כרוכה תמיד בקשיים מרובים לכוח התוקף, ויש לה השלכות חמורות עוד יותר על גורלה של האוכלוסייה האזרחית. נקודה זו תודגם ותומחש במאמר השלישי בו אסקור את תפקודם של כמה מן הצבאות שמצאו עצמם במצב מעין זה בעשורים האחרונים, ובכלל זה כוחות שעסקו, לכאורה, במשימות בעלות אופי הומניטרי, כמו חילות נאט"ו בקוסובו וחיילי האו"ם בסומליה. ההתנסויות שהיו מנת חלקם של כוחות אלו מספקות פרספקטיבה מעניינת לחלק האחרון בדיוננו שיעסוק במערכה שהתחוללה בג'נין במאמרים השלישי והרביעי שיבחנו את הדרך שהובילה לקרב בג'נין ואת הקרב עצמו. בחלק האחרון בסדרה אתמקד בעיקר בבדיקת התנאים שאפיינו את שדה הקרב העירוני של מחנה הפליטים ואצביע על המאמצים החריגים שהשקיע צה"ל בניסיון לשמור על חיי התושבים הפלסטינים שלא השתתפו בלחימה.

הנתונים והראיות שאסקור סותרים בבירור את הביקורת שהוטחה בישראל בגין האירועים בג'נין ואת הטענות שייחסו לצבאה התנהגות אכזרית ואטומת לב כלפי תושביו הפלסטינים של מחנה הפליטים. המסקנה המתבקשת מן העובדות הופכת את הביקורת הזו על פיה. כפי שניווכח, קשה לאתר בהיסטוריה של הלחימה המודרנית דוגמה נוספת של פעולה צבאית בשטח עירוני שבה נהג הצבא הכובש באוכלוסייה האזרחית במידה דומה של זהירות והתחשבות. מספרן המועט (יחסית) של האבדות האזרחיות במחנה הפליטים מעיד בבירור על הקוד המוסרי שהנחה את פעולת צה"ל במקום – גילוי נדיר של הומניות בשדה הקרב שבגינו שילמה ישראל מחיר יקר בחיי חייליה שלה.

יגיל הנקין הוא ד"ר להיסטוריה צבאית, עמית מחקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון

* סדרת המאמרים מבוססת על המאמר "קוסובו, סומליה, ג'נין: ניתוח השוואתי" שפורסם בגיליון 14 של כתב העת תכלת. מערכת "דיומא" רוצה להודות לד"ר יגיל הנקין ולמערכת כתב העת השילוח המחזיקה בארכיון כתב העת תכלת על הסכמתם לפרסום עיבוד של המאמר

users: יגיל הנקין
  • הקרב בג'נין
  • לוחמה בשטח עירוני
הצג תגובות

אמיר
18 בנובמבר 2021
התייחסות צבאות זרים לזהירות שנוקטת ישראל לגבי " טוהר הנשק" מתבטאת בכך שקצינים אמריקאים טוענים שאנחנו מעמידים " נורמות מוסריות בלתי ניתנות לביצוע" על ידי צבאות אחרים . פשוט אותם לא בודקים בזכוכית מגדלת.כמה אזרחים הרגו האמריקאים בעיראק ,? כמה האו"ם הרג בקוסובו ? מי בודק כמה אזרחים צ'צ'נים , אוקראינים רוסיה הרגה ?

Report

עוד בנושא

  • הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299) הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)

    אמיר מזור | 01 ביוני 2022
  • הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות הנחתות חוזרות

    אייל פינקו | 24 במאי 2022
  • תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות... תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין... תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים

    עדו הכט | 23 במאי 2022
  • סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה סיפורה של גדר ההפרדה – הגדר הטובה

    חיים רמון | 22 במאי 2022
  • סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו סיפורה של גדר ההפרדה – תקופת נתניהו

    חיים רמון | 15 במאי 2022

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

  • 1

    הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי... הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור

    ניסים סופר | 22 ביוני 2022
  • 2

    ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות

    חיים רמון | 09 ביוני 2022
  • 3

    הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלו הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"... הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלו הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה... הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"...

    דניאלה ש. | 06 ביוני 2022
  • 4

    בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה

    אסף פרי | 19 ביוני 2022
  • 5

    האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל?

    חנן גרשוני | 13 ביוני 2022

המלצת העורכים

שקרןשקרןשקרןשקרןשקרן

יובל טאוב | 30 ביוני 2022

Read more

אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבראדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבראדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבראדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבראדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר

רותם אורג | 26 ביוני 2022

Read more

הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבורהגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי...הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבורהגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבורהגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור

ניסים סופר | 22 ביוני 2022

Read more

בלי פתקי החלפהבלי פתקי החלפהבלי פתקי החלפהבלי פתקי החלפהבלי פתקי החלפה

אסף פרי | 19 ביוני 2022

Read more

הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלוהלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי...הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלוהלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה...הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"...

דניאלה ש. | 06 ביוני 2022

Read more

החדשים ביותר

מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011

מערכת דיומא | 02 ביולי 2022

פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון

פזית גבאי-ששון | 01 ביולי 2022

שקרן שקרן שקרן שקרן שקרן

יובל טאוב | 30 ביוני 2022

מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011

מערכת דיומא | 28 ביוני 2022

הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון... הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים... הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון...

ניסים סופר | 27 ביוני 2022

מידע שימושי

  • אודות דיומא
  • תנאי שימוש

כלים

  • RSS דיומא
  • Push דיומא
  • ניוזלטר דיומא

פרסום

  • מדיניות פרסום
  • מדיניות פרטיות

צרו קשר

  • פנייה למערכת
  • שלחו מאמר

© 2020 כל הזכויות שמורות להוצאת דְּיוֹמָא