מה שמותר ביחס לערבים אסור ביחס לחרדים – על חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה בסוגיית גיוס ערבים

ברצוני לחוד לכם חידה.

מי הגיש לבג"ץ את חוות הדעת המשפטית להלן בסוגיית הגיוס?

"כפי שנטען לא פעם על ידי המדינה בעתירות קודמות שהעלו טענות דומות, מצב הדברים הנוכחי הוא תוצר של מדיניות ממשלתית ארוכת שנים, שגובשה על ידי ממשלות ישראל מטעמים איתנים, שעודם רלוונטיים בימינו. בהתאם לכך, שינוי הטיפול המדינתי בסוגיה הנדונה, מחייב גיבוש מדיניות ממשלתית סדורה חדשה שתובל על ידי הדרג המדיני, על יסוד תשתית מקצועית יסודית ומקיפה, שתונח בפני הממשלה בידי גורמי המקצוע הרלוונטיים בממשלה, ובפרט בידי משרד הביטחון, צה"ל, רשות השירות האזרחי במשרד להתיישבות ולמשימות לאומיות, משרד האוצר ומשרד הכלכלה".

חבל לכם על הזמן, אין שום סיכוי שתנחשו.

ובכן, ספוילר, מי שכתב את הדברים היא היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. כמובן, היא לא כתבה את חוות הדעת הזו על גיוס חרדים. מה פתאום. זו תגובתה של בהרב-מיארה לעתירה של השר דוד אמסלם בסוגיית גיוס ערבים.

זו בדיוק אותה בהרב-מיארה שבתגובתה לעתירה בסוגיית חרדים קבעה כי הממשלה חייבת לגייס "באופן מיידי" את הצעירים החרדים היות שאין שום חוק או החלטת ממשלה המאפשרים "הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות" (זו טענה משעשעת, היות שהממשלה החליטה ואף חוקקה חוקים כדי לפטור את בני הישיבות מגיוס חובה – שאת כולם בג"ץ פסל – והיועצת המשפטית לממשלה כבר חיוותה דעתה שהשלמת החקיקה של הצעת החוק שקידם בני גנץ בתקופת ממשלת השינוי, אינה עונה "לצרכים עדכניים של מערכת הביטחון", כלומר היא טוענת שהצעת החוק שגנץ קידם בזמנו, ושאז הייתה "חוקית", היא עתה פסולה עוד בטרם השלמתה). בהרב-מיארה הוסיפה והורתה לממשלה כי "כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין. משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים".

היועצת המשפטית לממשלה בעצם טוענת שיש בישראל מצב חוקי אחד באשר לגיוס חרדים ומצב חוקי אחר לגמרי באשר לגיוס ערבים. את החרדים, קובעת בהרב-מיארה, הממשלה חייבת לגייס ואין לה שום שיקול דעת בעניין. זה הדין ועל הממשלה לציית לו. והיות שאין עתה שום מקור חוקי המאפשר לממשלה לא לגייס חרדים, היא חייבת "לפעול באופן מיידי לגיוסם", ואם לא תעשה זאת, על בג"ץ לכפות זאת עליה. לעומת זאת, בסוגיית גיוס ערבים שגם לגביהם אין שום מקור חוקי המאפשר לממשלה לא לגייסם, טוענת היועצת המשפטית לממשלה, שזו בכלל לא סוגיה משפטית הקשורה אל בג"ץ או אליה, כי אם סוגיה של מדיניות המסורה לטיפול הממשלה, או כדבריה "נושא גיוס בני האוכלוסייה הערבית הוא בראש ובראשונה נושא מדיניות, המצוי על היבטיו השונים לפתחה של ממשלת ישראל והדרג המדיני".

יתרה מכך, בניגוד להימנעות הממשלה מגיוס חרדים, שלטענתה של בהרב-מיארה, מהווה "פגיעה ברורה" ב-"עיקרון השוויון", הרי הימנעותה מגיוס ערבים, כך היא מסבירה, מבוססת על "טעמים איתנים שעודם רלוונטיים בימינו". לא ייאמן שהיועצת המשפטית לממשלה טוענת, בשתי חוות דעת משפטיות, שמה שמותר ביחס לערבים אסור ביחס לחרדים.

חוות הדעת המביכה הזו של בהרב-מיארה היא דוגמא מרהיבה של מוסר כפול הנובע ממניעים זרים.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל