פרופ' יורם לס   מקור: ויקיפדיה (אריאלינסון)

ביום שלישי שעבר, שרת הפנים איילת שקד אמרה את הדברים הבאים בראיון למהדורה המרכזית של חדשות 13: "לקחנו החלטה שהיא לא פשוטה, אבל החלטה אסטרטגית, לחיות לצד הקורונה, בהבנה שיש חיסונים" והוסיפה כי יש "לדעת גם להכיל חולים קשים וגם להכיל מתים, כי זו מגפה ובמגפה אנשים מתים".

דבריה של השרה שקד עוררו סערה וזאת בעיקר משום שהציבור שמע לראשונה ממקור רשמי על כך שהממשלה החדשה מתכוונת לנקוט במדיניות של הכלת התחלואה הקשה והתמותה מהמגפה.

לאור הסערה שהתעוררה בעקבות דבריה, שקד מיהרה לפרסם הבהרה: "כל נפטר הוא עולם ומלואו, וחיי אדם הם ערך עליון ומקודש. כוונתי הייתה להסביר את המחיר שבהתמודדות מתמשכת עם המגפה העולמית. מוטב היה אם הייתי מתנסחת אחרת".

ברם, דבריה של שקד רק סיפקו אישור רשמי למה שכבר התרחש בפועל – ממשלת בנט-לפיד בחרה לנקוט באסטרטגיית הכלה אל מול מגפת הקורונה בכלל ואל מול גל התחלואה הרביעי בפרט.

אסטרטגיית ההכלה נשענת על שני אדנים עיקריים. ראשית, חיסון של אוכלוסיות סיכון בחיסונים מעודכנים מגן מפני הנזק העיקרי של מגפת הקורונה. שנית, השתת הגבלות משמעותיות כדי לרסן את התפשטות המגפה עולות כסף רב, הציבור לא אוהב אותן והתועלת שלהן מוגבלת.

לפיכך, המסקנה של התומכים באסטרטגיית ההכלה היא שיש לקיים מבצעי חיסונים נרחבים ולהימנע כמעט בכל מחיר מהשתת הגבלות משמעותיות על הציבור, וזאת גם במחיר של חולים קשה ונפטרים במספרים ניכרים.

נשמע לכם מוכר?

ובכן, עיקרי אסטרטגיה זו מקודמים גם על ידי פרופ' יורם לס.

 

פרופ' יורם לס ומגפת הקורונה

מתחילת התפשטות הקורונה, פרופ' לס הביע עמדה שאפשר לתארה כסקפטית כלפי המגפה ונזקיה האפשריים. יותר מכל זכורה אמירתו כי קורונה היא "שפעת עם יחסי ציבור" אבל לס טען טענות רבות בנושא ואך סיפק הערכות מקיפות לגבי התנהלות המחלה.

כך, למשל, במאי 2020, לס טען בראיון רדיופוני כי "במזרח התיכון לא מתים מקורונה כמו במערב אירופה... הווירוס במזרח התיכון מתנהג לגמרי אחרת מסיבות שאתה יכול לנחש – טמפרטורה, סביבה... כל הקורונה עובדת על אותו קו גובה, אנחנו נמצאים הרבה מתחת לקו גובה הזה...". לס הוסיף שכל המומחים שהתייעץ איתם הבטיחו לו "שבמזרח התיכון אין בעיה ובקיץ זה יעלם... מעל 20 מעלות הנגיף הזה מת". לס סיכם כי העולם השתגע וכי מדובר ב-"מגפה שלא הייתה מעולם". בסוף אותו חודש לס אמר כי הקורונה במערב אירופה נגמרה והגל חזר לתמותה נורמלית.

פרופ' יורם לס מתארח באולפן שישי, 30 במאי 2020

במכתב למערכת הארץ, לס העלה את הטענה המעניינת הבאה: "תוחלת החיים בישראל היא 82 שנה. זה הגיל הממוצע שבו נפטרים בישראל. הגיל ממוצע של הנפטרים בגלל מחלת הקורונה הוא גם כן כ-82 שנה. מכאן שבממוצע, בכלל לא מתים ממחלת הקורונה (לידיעת כל מי שמדבר על ימי הביניים ועל השואה)". במקום אחר קבע באופן נחרץ כי הסיכון שלו – אדם בן 75 – למות מקורונה עומד על 1 ל-14 מיליון.

לס התנגד בתוקף לאמצעים שנקטו שתי הממשלות הקודמות במסגרת מאבקן במגפה, ובעיקר להשתת הגבלות על הציבור, וקידם מדיניות של "הכלת מתים" עוד לפני שהיו חיסונים בנמצא. כך, למשל, לס טען כי התמותה מקורונה לא גדלה באופן משמעותי, "אולי ב-2%. על זה לא הורסים את העולם, הרי יש מחיר למה שעושים פה... בסוף ימותו יותר מהמחיר מאשר מהקורונה הזאת". כאשר נשאל אם הסגר הראשון היה טעות ענה "לגמרי והנזק אדיר". ביולי 2020, הוא קבע בנחרצות כי "המגיפה נגמרה, הנגיף תש כוחו, אבל הרסנו את החיים למיליוני אנשים".

ב-10 במרץ 2020, ממש בתחילת התפשטות המגפה, אמר לס "בשביל מעט מאוד אנשים שתוחלת החיים שלהם היא לא גדולה, לא הורסים מדינה". כאשר שאל אותו המראיין האם צריך להקריב אנשים אלו, ענה לו לס בהדגשה "כן!".

 

פרופ' יורם לס בראי הביקורת

פרופ' לס הוא לא אדם שניתן לפטור את דעתו בקלות. לס למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, שירת כרופא צבאי, היה פרופסור מן המניין בחוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות ושימש כיושב ראש ועדת המשנה לבריאות בכנסת.

ברם, מומחים רבים מתחו ביקורת על מסקנותיו של לס ועוד יותר מכך על הגישה המתודולוגית שלו. כך, למשל, פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו אמר שללס "יש רסיסים של אמירות מציאותיות ונכונות, שנמצאות במלל מנותק. לפעמים הוא אומר דברי טעם, אבל הוא רואה את התמונה עקום. איפה העוקם? בחוסר ההבנה של עומס העבודה והמורכבות בטיפול בחולי קורונה בבתי החולים ובקהילה. הוא לא חווה את זה, הוא לא התקרב לזה, והוא מדבר במרחק עשרות שנים מהזמן שבו עשה רפואה קלינית" (Ynet"", 30.07.2020). פרופ' אמריטוס דוד נבון מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה הדגים את דרך הצגת הנתונים המניפולטיבית של לס ("מידה", 02.06.2020)

אבל כדי להבחין עד כמה בעייתית גישתו של פרופ' לס, לא באמת היה צורך במומחים שכן ההערכות "המדעיות" של לס קרסו בזו אחר זו: לאחר יותר מ-200 מיליון נדבקים ויותר מ-4 מיליון מתים כבר אי אפשר לומר שהקורונה אינה מגפה; המגפה לא נגמרה ביולי 2020 וכוחו של הנגיף לא תש גם שנה לאחר מכן; הקורונה גבתה הרבה יותר קורבנות בנפש מאשר שפעת עונתית רגילה; הסיכון של אדם בריא בגיל 75 למות מקורונה לא עומד על 1 ל-14 מיליון (בארצות הברית סיכון זה מוערך כ-7 אחוזים); הווירוס התפשט במזרח התיכון ואף באזורים המצויים מתחת לקו הגובה של אזור זה (למשל, הודו); הווירוס לא נעלם בקיץ, אפילו לא במזג אוויר שרבי, ובקיץ הזה כמו הקיץ שעבר יש גל תחלואה ניכר. חשוב להבחין כי הפרכות אלו אינן עוסקות בדרך בה לס הציע להתמודד עם הקורונה אלא בקביעותיו הפסאודו-מדעיות ובתחזיותיו המופרכות על התנהלות נגיף.

גם גיא זהר בתוכניתו מהצד השני הראה כיצד המספרים וההערכות שהציג לס לא רק שלא עמדו במבחן המציאות, אלא לעתים עמדו בסתירה לדברים שלס עצמו אמר בעבר.

המספרים של יורם לס" | מהצד השני עם גיא זהר"

 

פרופ' יורם לס והחיסונים

לס היה סקפטי לגבי האפשרות שיצליחו למצוא חיסון מהיר למחלה. ביולי 2020, הוא טען כי "אין חיסון לנגיף וגם לא יהיה בקרוב". מדובר בטענה תמוהה ביותר שכן באותה העת היו כבר לא מעט חיסונים אחרי פיתוח שנמצאו בשלבי רגולציה מתקדמים. מודרנה החלה בניסויים קליניים בחיסון שלה כבר במרץ 2020, פייזר החלה בניסויים קליניים באפריל, וג'ונסון אנד ג'ונסון ביוני. החיסונים של פייזר ומודרנה אושרו לשימוש בדצמבר 2020, והחיסון של ג'ונסון וג'ונסון אושר לשימוש בפברואר 2021.

כאשר החיסון הגיע, לס לא רק שהתחסן אלא גם עדכן את האסטרטגיה שהוא מציע. בראיון ביולי, לס פרש את משנתו המעודכנת ואתמול הוא שב והציג אותה בפוסט בדף הפייסבוק שלו. ואלו עיקרי האסטרטגיה הנוכחית של לס:

1. הסיכוי לעצור את חדירת הווריאנטים של נגיף הקורונה לתוך המדינה הוא אפס.
2. קורונה היא מחלה של מבוגרים ושל אוכלוסיות בסיכון.
3. חיסונים מעודכנים הם יעילים ולכן רק "חיסון מלא ומעודכן של כל אוכלוסיית הסיכון, נותן הגנה אמיתית נגד הנזק הבריאותי שהנגיף גורם באוכלוסיה". חיסון האוכלוסייה בסיכון הופך את חיסון האוכלוסייה הצעירה ללא חיוני משום שהם לא יכולים לפגוע באוכלוסייה המחוסנת.
4. סגרים, בידודים וסגירת נמל התעופה בן גוריון לא מועילים, ובכל מקרה נזקם עולה על תועלתם.

 

אסטרטגיית יורם לס של ממשלת בנט-לפיד

למרות שללס יש תומכים ומעריצים רבים, עד לאחרונה נחשבה גישתו למוקצה מחמת מיאוס בקרב רבים בציבור. שתי הממשלות הקודמות בחרו לנהל מאבק עיקש מול הקורונה – הפוך לגמרי מהמלצותיו של הפרופסור.

לפני שהיו חיסונים, הממשלות הקודמות התמקדו בגילוי מוקדם ככל הניתן של המחלה, ובהשתת הגבלות על הציבור כדי לצמצם את התפשטות התחלואה. חומרת ההגבלות עלתה בהתאם לעלייה במספר החולים. בשלושת גלי התחלואה הקודמים, סדר החלת ההגבלות התנהל פחות יותר באופן הבא: הגבלות התקהלות, הגבלות על המגזר הציבורי, צמצום ו/או סגירה של פעילות פנאי ושל אירועים, הגבלות על תחבורה ציבורית, הרחבת ההגבלות על מגזר הפרטי, השתת סגר כללי, סגירת מערכת החינוך, הידוק הסגר.

גם לאחר שהגיעו חיסונים, הממשלה הקודמת השיתה הגבלות חמורות ביותר וזאת במקביל לפרויקט התחסנות נרחב. המטרה של ההגבלות דאז הייתה לרסן את התחלואה הקיימת ולהשיג "זמן" לחיסונים לעשות את שלהם. למרות שגל התחלואה השלישי היה הקשה ביותר עד היום, הרי השילוב בין החיסונים לבין ההגבלות השיג את מטרתו ובסוף כהונת הממשלה הקודמת הגיעה ההדבקה לרמה אפסית.

הממשלה הנוכחית בחרה באסטרטגיה אחרת לגמרי.

שקד פרשה את האסטרטגיה של הממשלה לטיפול במגפת הקורונה בכלל וגל התחלואה הרביעי בפרט באותו ראיון בחדשות 13 אולם אם בוחנים את התנהלות הממשלה מתחילת גל התחלואה הרביעי רואים שאסטרטגיה זו אומצה כבר במחצית השנייה של יוני. ואלו עיקרי אסטרטגיית ההכלה:

1. אי אפשר לעצור את התפשטות המגפה ולכן יש "לחיות לצד הקורונה".
2. קורונה היא בעיקר מחלה של מבוגרים ושל אוכלוסיות בסיכון.
3. חיסונים מעודכנים עובדים ולכן יש לחסן את האוכלוסייה המבוגרת בבוסטר ("החיסון השלישי").
4. סגרים והגבלות משמעותיות על הציבור עולים הרבה כסף ולכן יש להימנע מהם גם במחיר של חולים קשים ומתים במספרים ניכרים.

למרות שישנם הבדלים מסוימים בין האסטרטגיה של לס לאסטרטגיה של ממשלת בנט-לפיד – בעיקר ביחס לחיסון צעירים – הלכה למעשה מדובר באסטרטגיות כמעט זהות.

אני לא הראשון להבחין בכך. ד"ר דורון מצא כבר כתב דברים דומים "שאפו, למנהלו בפועל של משרד הבריאות ואולי בעצם לשר הבריאות הבלתי רשמי הפרופ' לס. אתה ניצחת, גם אם לא אישית. אבל אנחנו כנראה הפסדנו" ("מקור ראשון", 14.07).

Badly Sick Israel

מספר החולים קשה בשלושת החודשים האחרונים

 

מגל תחלואה לגל הכלה

מהרגע שהחלה התפרצות קורונה בבנימינה ובמודיעין לקראת סוף יוני, הממשלה הבינה שהולכים לגל תחלואה רביעי ובחרה – כבר אז – באסטרטגיה של הכלה. "אנחנו הבנו מהרגע הראשון, מהרגע שהייתה את ההתפרצות בבנימינה ובמודיעין, הבנו יפה מאוד לאן אנו הולכים. אבל לקחנו החלטה שהיא לא פשוטה, אבל החלטה אסטרטגית, לחיות לצד הקורונה" הסבירה שקד בריאיון.

יש לציין שב-300-200 מאומתים ביום שהיו בסוף יוני, סביר להניח שגם הגבלות לא מחמירות במיוחד היו מרסנות את גל התחלואה הרביעי או לכל הפחות מאטות באופן משמעותי את הגידול המעריכי במספר המאומתים, החולים קשה והמתים.

אבל ראש הממשלה נפתלי בנט בחר לבסס את האסטרטגיה שלו להתמודדות עם גל התחלואה לא על גישת המאבק בקורונה של שתי הממשלות הקודמות, קל וחומר לא על גישת "אפס תחלואה" שהציג בספרו "איך לנצח מגפה", אלא על גישה כגון זו שמקדם פרופ' יורם לס.

היום יש 578 חולים קשים מתוך 59,278 נדבקים מאומתים, אתמול היו 7,832 מאומתים חדשים, ומאז הקמת ממשלת החדשה נפטרו 300 אנשים מקורונה. נצטרך להמתין ולראות כמה עוד "הכלה" אסטרטגיית יורם לס של ממשלת בנט-לפיד תתבע מהציבור הישראלי.

Deceased Israel

מספר הנפטרים היומי מקורונה בחודש האחרון

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא

users: ניסים סופר

אסי גולן
החלטות גרועות בזמן מגיפה זה מה שזה
כלל ראשון במגיפה זה סגירת שערי כניסה וגבולות ובידוד כל מי שנכנס למדינה במתקן מיועד בגבולות הכניסה למדינה . כל מאומת מורחק אוטומטית מהסביבה ונשלח לבידוד במתקן יעודי .
אזורים או ערים בהם יש התפשטות רחבה יכנסו לסגר ואין נכנס ויוצא .
מסיכות לא באמת מונעות הדבקה .
התנהלות כושלת מתחילת המגיפה וכמות מיותרת של מתים ונפגעים מהמגיפה !

יורם ברט
למרות טעויותיו של פרופ' לס, המציאות והתוצאות שהוא תאר, היו מדוייקות יותר מאלו של הממשלה.
המחלה איננה של המבוגרים אלא דווקא של הצעירים, אבל המבוגרים (70 ומעלה) משלמים את מחירה עד כדי 85%.
הדרך להתמודד לכן, היא בבידוד המבוגרים וחיסונם כמה שיותר מהר.
היום כבר ידוע שהיתה תמותה עודפת של 6% (לא ידוע לי עד כמה זה חריג) ומתוכם 75% היו בני 70+.
הטענה שלא ברורים נזקי הסגרים היא מאד מדוייקת וברור שגם לא כלכלית, הנזק החברתי הוא עצום.
על אלימות במשפחה, דכאון והתאבדויות שמענו מספיק.
מספיק על מנת להבין שמה שלא שמענו הוא כנראה לפחות כפול ומשולש.
לא ניתן לדעת כמה השפיעה לרעה הבדידות שנכפתה על המבוגרים על מצב בריאותם וכמה מהם נפטרו מהר יותר בגללה גם אם לא מקורונה.
אני לא חסיד בנט בכלל, אבל קריאתו במרץ 2020, לעבוד עם פינצטה ולא עם פטיש, היתה ללא ספק מוצדקת.
במקום סגרים לכל המדינה (שממילא לא מקיימת ואיננה ניתנת לאכיפה כפי שנוכחנו), בידוד המבוגרים וחזרה לתפקוד של היתר, היו מביאים לתוצאות טובות יותר (ככל הנראה) גם חברתית, גם רפואית וגם כלכלית.
ההתנהלות של נתניהו נראתה לי כושלת כבר בזמן מעשה.
מעבר לתגובתו הראשונה המהירה, ההמשך היה כושל ורווי שיקולים פוליטיים.

עוד בנושא

אולי יעניין אתכם

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר