במהלך המחאה הסוערת נגד הרפורמה המשפטית, חשבתי שסרבנות פוליטית יכולה להיות לגיטימית במחאה ציבורית. לכל אחד מאיתנו צריך להיות קו אדום שכאשר מגיעים עדיו, אזי הוא כבר לא יהיה מוכן להמשיך ולשרת בצה"ל. מלחמת אחים, למשל, היא קו אדום בוהק. אם חס וחלילה תפרוץ מלחמת אחים שצה"ל ייקח בה חלק, אני אסרב לשרת בצבא, ולא משנה לאיזה צד ישתייכו הכוחות.
במציאות הישראלית יש גם קווים אדומים ברורים פחות, שמקובלים רק על חלק מהציבור. העברת כוח ממערכת המשפט לממשלה ולכנסת באמצעות רוב קואליציוני לא גדול, היא קו אדום בעיני קבוצה אחת, ואילו העברת יישובים לידי האויב היא קו אדום בעיני קבוצה אחרת.
סרבנות פוליטית יכולה להטות את הלחץ של הציבור מהמישור האזרחי-דמוקרטי שבו כל הקולות שווים, למישור הצבאי שבו הקבוצה עם הדומיננטיות הצבאית המובהקת יותר, חזקה יותר. בעיניי הטיה כזו היא לגיטימית. מי שמשרת את המדינה, יש משקל לדעותיו בכל הקשור להחלטותיה. אנחנו חיים במצב אבסורדי שבו במוקדי הכוח יושבים אנשים שהשתמטו משירות צבאי, ושרבים מציבור המצביעים שלהם לא משרתים בצבא. כפועל יוצא, ישנה הטיה תקציבית לטובת ציבורים שלא משרתים – אפילו בזמן מלחמה קשה וארוכה כזו שאנו נלחמים עתה. מציאות זו היא פגיעה קשה במדינה, פגיעה קשה בביטחון ופגיעה קשה בציבורים המשרתים – ולמרות זאת איש לא מסרב לשרת עקב כך. במציאות נורמלית יותר, מי שנותן יותר, אמור להישמע יותר.
אולם לסרבנות פוליטית יש מחיר, והמחיר הוא כה נורא ומחריד עד שחברה חפצת חיים לא יכולה לשלמו. המחיר של סרבנות פוליטית הוא שגברים, נשים, זקנים וטף יעמדו חסרי אונים מול אויב מפלצתי הבא לשוחטם, ואין מי שיעמוד אותו. את זה לא רק אני אומר. משתתפים במחאה נגד הרפורמה המשפטית הביעו מסר זה בשלל צורות: מהאיום של "אחים לנשק" כי "10,000 מילואימניקים שהכריזו כי לא יתייצבו אם החקיקה תושלם" דרך קצין המילואים בחיל האוויר שאמר כי "אין ברירה אלא להעמיד בסכנה את כשירות חיל האוויר" ויוצאי מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן שאיימו כי "בספטמבר נתניהו יישאר בלי צבא" ועד לסגן אלוף (במיל') רון שרף, ממנהיגי "אחים לנשק", שאמר שאם החוק עובר הוא "לא מתייצב" במקרה שיש מתקפה על ישראל.
רון שרף, מייסד ״אחים לנשק״ - הארגון שהוביל את האיומים בסרבנות של 10,000 חיילי מילואים, *ובהם מאות טייסים*:
— הבודקים (@habodkim) January 11, 2024
״אם תהיה מתקפה על ישראל - חלק לא יתייצבו. גם אני לא אתייצב״. https://t.co/JhU1VeCOqC pic.twitter.com/tccjfNJWOW
כל אלו קיבלו על עצמם שהמחיר עבור מעשיהם יהיה מחיר בדם של ממש. משמע, הרפורמה המשפטית נתפסה בעיניהם כאסון חמור יותר מאשר תרחיש מלחמתי זוועתי כזה שאירע בשבעה לאוקטובר, וכדי להינצל מהאיום שהם ראו ברפורמה המשפטית הם היו מוכנים להסתכן בטבח אפשרי באזרחי מדינת ישראל. אין פה "האשמה" כלשהי המוטחת בהם, אלא ציון עובדה פשוטה: מי שפוגע בכוונת מכוון ביכולת של צה"ל מטעמים פוליטיים, מסכן ביודעין את חייהם של אזרחי המדינה כדי להשיג מטרה פוליטית.
לפרסום
— שקמה ברסלר Shikma Bressler (@ShikmaBressler) August 28, 2023
יוצאי המ״מ (המבצעים המיוחדים) באמ״ן:
ח״כ כהניסט עלוב מסית שוב לרצח יועמ״שית בישראל.
בוא נראה אותך מולנו.
ספוילר: בספטמבר נתניהו יישאר בלי צבא, כיאה לדיקטטור שסיים את דרכו הפוליטית.
חמישי 31/8 שעה 10:00 בבוקר מפגן תמיכה ביועמ״שית מול משרדה בבנין קרית הממשלה בקפלן תל…
למרות האמירות דלעיל, אחרי שבעה באוקטובר, ארגון "אחים לנשק" התגייס לסייע למאמץ המלחמתי. התגייסות "אחים לנשק" להושיט סיוע למערכה הצבאית הייתה מעוררת הערכה, אולם ניכר שמאחוריה היה גם רצון עז להלבין, אם לא להשכיח, אם מה שהארגון עשה לפני שבעה באוקטובר. את הסיוע שהושיט ארגון "אחים לנשק" ליווה מהלך מיתוג אובססיבי, פרסום עצמי אגרסיבי, ומסע יחסי ציבור אינטנסיבי שהתחילו מיד עם תחילת המלחמה. היו הרבה מאוד ארגונים ואנשים פרטיים שהגישו סיוע רב ללוחמים ברצועת עזה ולתושבי העוטף, ולא מוכר לי אפילו ארגון או אדם אחד שהפעילו מאמצים כאלו כדי ליחצן את מעשיהם.
מכתב שארגון "אחים לנשק" שלח לחיילים ובו מובטח להם "ערב על האש" אם יצטלמו עם הסופטשלים שקיבלו מהארגון
לאחר מכן, פצחו "אחים לנשק" ותומכיהם בציבור ובתקשורת במסע הכחשות משונה – החל מהטענה שבכלל לא קראו לסרבנות (עמרי רונן: "אני לא מכיר סרבנות, לא הייתה סרבנות. לא הייתה סרבנות, זה שקר וכזב"; רון שרף: "לא קראתי לסרבנות"), דרך מתקפה על כל מי שמשתמש במילה "סרבנות" ביחס אליהם, ועד לקביעה הנחרצת שלא הייתה שום השפעה למעשיהם על החלטת החמאס לפלוש לישראל ועל תפקוד הצבא בשבעה באוקטובר.
רון שרף, מייסד אחים לנשק, בוועדת החוץ והביטחון: ״לא קראתי לסרבנות״.
— הבודקים (@habodkim) July 31, 2024
🔍 העובדות: שרף היה מהנואמים הבולטים במסיבת העיתונאים של אחים לנשק, בה הוכרז על 10,000 מילואימניקים שאיימו בסרבנות. שרף גם אמר למצלמה בשידור חי: ״אם תהיה מתקפה על ישראל - חלק לא יתייצבו. גם אני לא אתייצב״ ✅ pic.twitter.com/pNpYGHmUr0
בנוסף למסע ההכחשות, מנהיגי "אחים לנשק" מסרבים בכל תוקף להודות בכך שעשו איזושהי טעות כשנקטו בסרבנות פוליטית בתגובה לרפורמה המשפטית. כשהם נשאלים על כך, הם נוהגים להתחמק. כאשר עמרי רונן נשאל האם "כקצין מילואים, יכול להיות שהשיח של 'אנחנו לא נשרת' היה טעות?", הוא התחמק מלענות לשאלה: "אני מסתכל על מעשים, לא על דיבורים. ב-7 באוקטובר כל הסביבה שלי, כל מי שאני מכיר, קפץ ראשון, בלי צו, הגיע לאן שהיה צריך להגיע ברגע שהיה צריך. אני מרגיש שלם לגמרי". מנהיגי "אחים לנשק" אפילו מסרבים להתחייב שלא ינקטו בסרבנות פוליטית בעתיד. כאשר איל נוה נשאל בריאיון ב-"מקור ראשון" האם "אתה מסכים עכשיו עם הדרישה להשאיר את הצבא מחוץ לכל מחאה?", הוא השיב: "לא בחנתי את זה".
לקרוא, להפנים, לשנן ולשתף את דבריה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס ענת ברון : ״לא הייתה קריאה לסרבנות. היו אנשים שאמרו שלא יסכימו להתנדב לשירות מילואים בדיקטטורה. ואם היה סימן שאלה בהקשר הזה, כשפרצה המלחמה ואירע הטבח ב-7 באוקטובר, הייתה התגייסות של כל מי שמשרתים בצבא ומתנדבים… pic.twitter.com/CkR3lZQxad
— Omri Ronen עמרי רונן (@omrironen24) June 28, 2024
לפיכך, חשוב שהציבור ישאל שוב ושוב את חברי ארגון "אחים לנשק" ומנהיגיו האם הם עדיין סבורים שרפורמה משפטית כזו שהציע שר המשפטים יריב לוין אכן גרועה יותר מטבח באזרחי ישראל כזה שנעשה בשבעה באוקטובר, כפי שהם חשבו עד אותו יום ארור. אם התשובה חיובית, אז הציבור יבין שמדובר בחבורה של מטורפים. ואם התשובה שלילית, אז חברי "אחים לנשק" חייבים לציבור התנצלות שאין מספיק מילים בעולם כדי להביע אותה. ההתחמקות מתשובה לשאלה זו ומשאלות דומות, גרועה משתי הברירות הללו.
במדינה חפצת חיים לא ניתן להכשיר סוכני כאוס כאלו או להלבין את מעשיהם הנלוזים. את התופעה של סרבנות פוליטית חובה לבער ואת מחולליה יש להעניש. ברור לי שבעיצומה של המלחמה זה יהיה מאוד מורכב להעניש את מנהיגי "אחים לנשק" ואת כל האחרים שהובילו את מהלך "הפסקת ההתנדבות", אולם לכל הפחות יש לאפשר לאותם מובילי הסרבבנות לבחור בין ענישה מתאימה, כמו הדחה מצה"ל ושלילת דרגות, לבין הבעת חרטה פומבית. זה המינימום שאנחנו חייבים לעשות, או שאנחנו אלה שננהג הפקר בעצמנו.
עוז סימינובסקי הוא פרסומאי עצמאי העוסק בתוכן ואסטרטגיה
Report