כן למחאה – לא לשריפת אסמים

מראשית המאבק נגד המהפכה המשטרית, היו בו תופעות שליליות. אך תופעות אלו היו שוליות יחסית. באותה תקופה הייתי פעיל במאבק, ומבחינתי היה זה מאבק כפול – מצד אחד מאבק נגד המהפכה המשטרית ומצד שני מאבק על פני המאבק.

כאשר הפגנתי בקפלן ובתום ההפגנה 300 איש ניסו לחסום את איילון, לא אהבתי זאת, אבל ידעתי שאלה 300 מתוך כ-150 אלף מפגינים שנושאים את דגל הלאום ומפגינים כחוק. אז ה-300 היו בטלים בשישים.

ב-21 בפברואר 2023 נאמתי בהפגנה ליד אנדרטת האריה השואג בכפר גלעדי. לצד הביקורת הקשה שמתחתי על המהפכה המשטרית, אמרתי גם זאת: "החברה הישראלית נמצאת במצב מסוכן ביותר. מצב שבו על הגה השלטון נמצאים שורפי האסמים. גם בקרב המחאה יש שורפי אסמים, הגם שהרוב המוחלט של מאות אלפי המוחים רחוקים מכך. יש לגנות את האיומים באלימות ואת האיומים בירידה מן הארץ, סרבנות והוצאת כספים מן המדינה. אין לנו ולא תהיה לנו ארץ אחרת! אין לנו ולא תהיה לנו מדינה אחרת! ואנו נאבקים על דמותה".

ב-4 במרץ 2023 נאמתי בהפגנת הימין-האחראי בגבעת שמואל. גם בנאום זה תקפתי בחריפות את המהפכה המשטרית, אך הוספתי ואמרתי: "המחאה הציבורית הרחבה, מחאת דגלי הכחול לבן, היא תופעה אזרחית מרשימה ויפה, של התנגדות ציבורית לעוולות השלטון ומאבק להגנה על הדמוקרטיה. כמה יופי יש במאות אלפי ישראלים, דגלי הלאום בידיהם, ששבוע אחרי שבוע יוצאים להיאבק בנחישות במהפכה המשטרית. אולם, למרבה הצער, גם בקרב מתנגדי המהפכה אנו רואים תופעות של חוסר אחריות לאומית, שהגיעו לשיאן השבוע. יש מקום למאבק דמוקרטי, על פי חוק, המושך אליו את מאות האלפים. אין מקום להפרת חוק, לאיומים מסוכנים ולשיבוש החיים במדינה. הקול שלנו, המפגינים כאן, הקול הממלכתי, מוחה נגד המהפכה המשטרית אך בדרך ממלכתית ודמוקרטית. אין במאבקנו ירידה מהארץ ואיומים בירידה מהארץ. אין לנו ארץ אחרת. איננו ישראלים על תנאי. שום דבר לא יגרום לנו לחזור להיות היהודי הנודד. שורשינו העמוקים באדמת ארץ ישראל לא ינועו ולא ינודו בשל אף מעשה פוליטי, חמור ככל שיהיה. איננו מסרבים בשירות מילואים וההתייצבות שלנו אינה מוטלת בספק. זו המדינה שלנו, האחריות עליה מוטלת על כתפינו, ותמיד נשאר תחת האלונקה. חוסר האחריות של הממשלה אינו נותן לנו לגיטימציה לנהוג בחוסר אחריות. אדרבא, חוסר האחריות של הממשלה מחייב אותנו ליתר אחריות, כי מישהו צריך להיות המבוגר האחראי".

למרבה הצער, שריפת אסמים הפכה יותר ויותר לפנים של המחאה, והשפל הגיע עם האיומים בסרבנות המונית. מאז היה לי ברור שעל אף התנגדותי למהפכה המשטרית, שלא פחתה כהוא זה, אין זו עוד המחאה שלי, ומאז הידרתי את רגליי ממנה.

אורי הייטנר הוא איש חינוך, חקלאי ופובליציסט