בתמונה פסל של אטלס, אוטרכט
הרומן הדיסטופי "מרד הנפילים" נחשב למגנום אופוס של איין ראנד, אחת מההוגות האהודות ביותר על הימין האמריקאי השמרני והליברטיאני. ראנד, שנולדה וחונכה ברוסיה הקומוניסטית לפני שהיגרה לארצות הברית, פרשה בספר עב כרס זה את משנתה ההיפר-קפיטליסטית, ההיפר-אינדיבידואליסטית וההיפר-רציונליסטית.
"מרד הנפילים" שמעלה על נס רעיונות של קפיטליזם רדיקלי, של התערבות מינימלית של המדינה בחיי הפרט ושל "אגואיזם אתי" כמערכת מוסר, נחל הצלחה כבירה בקרב חוגים שמרנים וליברטריאנים בארצות הברית (למרות שראנד עצמה לא זיהתה עצמה עם השמרנות האמריקאית, וגינתה בכל פה את התפיסה הליבטריאנית אותה קישרה עם אנרכיזם. ראנד הגדירה עצמה בתור קפיטליסטית רדיקלית או ליתר דיוק "Radical for Capitalism").
בישראל, ישנה קבוצה לא קטנה במחנה הימין שעמדותיה מושפעות מאוד מהאידיאולוגיה השמרנית ומהאידיאולוגיה הליבטריאנית האמריקאית. השפעה זו בולטת גם בקרב גורמים אינטלקטואלים בימין המקדמים את ההפיכה המשטרית. אולם, אירועי החודשים האחרונים כמו נלקחו מדפי "מרד הנפילים", רק בהיפוך תפקידים משעשע בין ימנים שמרנים או ליברטריאנים לבין מתנגדיהם.
העלילה של "מרד הנפילים" מתרחשת בגרסא דיסטופית של ארצות הברית. המדינה המונהגת על-ידי "ראש מדינה" ו-"רשות מחוקקת לאומית", נמצאת על סף קריסה כלכלית, בגלל שמערכות השלטון פועלות להשליט את מאווייהן הנצלניים על המגזר היצרני ולבזוז את עושרו. לנוכח הביזה הממשלתית, מחליטים "נפילי" הקפיטליזם הדועך – יזמים, אנשי עסקים, מדענים, ואומנים – לעזוב את המדינה האמריקאית המדרדרת ולנדוד למקום מסתור אוטופי 0שבנו בערבות ארצות הברית.
מצלצל מוכר, נכון? ניתן להקביל בין הממשלה הנצלנית ברומן של ראנד לבין קואליציית "הימין". הניהול הכלכלי הכושל ברומן כמו מהדהד את תקציב הביזה שהעבירה הקואליציה. תקציב זה לא בא לטפל בבעיות יוקר המחיה כי אם לבזוז את פירות המגזר היצרני כדי לממש את מאווייהם הפוליטיים והאמוניים של פוליטיקאים שביזתם אומנותם. ישנם גם קווי דמיון מפתיעים בין המרד של "הנפילים" לבין המחאה האזרחית של המגזרים היצרניים ויוצאי כוחות הביטחון כנגד ההפיכה המשטרית. הרי מי הם אותם מנכ"לים, תעשיינים, אנשי עסקים, חוקרים, גנרלים, טייסים ושאר גורמים יצרניים שמוחים כנגד הפיכת ישראל לדיקטטורה נחשלת, אם לא אותם "נפילים"? הרי שכבות האליטה האלו מחזיקות על כתפיהן את הכלכלה, המחקר, הקידמה הטכנולוגית והביטחון של מדינת ישראל.
נדמה כי "הנפילים" של ישראל קיבלו השראה מספרה של ראנד כאשר הכריזו שיעבירו את כספם החוצה מישראל ושיפסיקו לשרת בצבא המדינה, אם ההפיכה המשטרית תעבור. אמנם, המגזר היצרני של ישראל אינו יכול "להיעלם" כמו בספרה של ראנד, אך אין שום סיבה שימשיך לממן במיסיו ובפירות עמלו מדיניות ממשלתית לא יצרנית, לא חברתית ולא רציונלית, שתדרדר את החברה הישראלית כולה לפי תהום. כעת הגיע הזמן להעתיק מרי אזרחי זה לשדה הכלכלי כדי למדיניות הכלכלית הנצלנית שהממשלה הכושלת הזו מקדמת.
בתרגום העברי לספרה של ראנד, כותרת הספר מתורגמת מ-"אטלס משך בכתפיו" (Atlas Shrugged) ל-"מרד הנפילים", כאנלוגיה עברית ציורית יותר להשבתת המגזר היצרני. בעיניי, הכותרת המקורית יותר הולמת: אטלס, הנפיל מהמיתולוגיה היוונית שמחזיק על כתפיו את כיפת השמיים, מסמל את אותם "נפילים" של איין ראנד שהחליטו "למשוך את כתפיהם" מהעול הבלתי-נסבל של מדינה שבזזה את עושרם. כעת הגיע תורו של נפיל היצרנות הישראלית, שהביא לשגשוג, לשפע ולהישגים חסרי תקדים עבור מדינה שרק השנה חגגה 75 שנות קיומה, למשוך את כתפיו תחת העול הבלתי נסבל של מגזר פוליטי כושל, אימפוטנטי ונקמני שלא חדל לרגע מלנסות ולבזוז כל חלקה טובה במדינת ישראל המודרנית.
לא הבנת דבר וחצי דבר מהרעיונות שלה.
למה? כי אתה מגלומן המחשיב עצמו ל"נפיל", בזמן שאתה נפל.
בשעתו (למשל אחרי מלחמת ששת הימים) היא היתה תומכת נלהבת של ישראל, אבל ברור שהיא היתה מתפלצת למקרא החוקים החדשים: ביטול עילת הסבירות (איין ראנד תמיד בעד שלטון ההגיון), העברת תקציבים למגזרים לא יצרניים, מינוי פוליטי של שופטים...
וברור שבשבילה יזמי ההיטק הם ה"נפילים" של ימינו.
הכותב פספס נקודה חשובה ברומן הפילוסופי הענק של המאה ה-20: זה לא שהממשל בספר החליט לנצל את היצרנים. הממשל המושחת עושה יד אחת עם בעלי עסקים שלא רוצים להתאמץ להיות יצרנים ולהיות הטובים ביותר, ומעדיפים שיתוף פעולה של הון-שלטון כדי לשעבד את היצרנים.
הרבה בעלי עסקים גדולים בארץ הם מהסוג הזה שמחפשים הגנות מהממשל כדי שלא יצטרכו להיות תחרותיים יותר (בנקים, יבואנים גדולים, מועצות חלב, דבש, ביצים וכד').
תומכי ההפיכה המשפטית של אהרון ברק לא אוהבים את הרפורמה שהממשלה הנוכחית מנסה לעשות שבאה לתקן את מצב שבו העם כבר לא ריבון ויש אריסטוקרטורה של משפטנים, אנשי אקדמיה, וראשי ממשלה צבא ומשטרה לשעברים שמקווים לעקוף את רצון העם כי הם יודעים יותר טוב מה נכון וצודק וטוב לעם שלהם. יש בין המוחים והמשבשים הרבה אנשים טובים ויצרנים שכמו תינוקות שנשבו מוחם נשטף בסיסמאות של המחאה, אבל מהמספרים הקטנים של המוחים ומשבשים ניכר שיותר ויותר מהם מתפכחים ורואים שלקחו אותם לסיבוב
אם כבר להשוות לספרות: הייתי משווה את מה שקורה כאן לסרט "הנחשול". שטיפת מח קולקטיבית מוגזמת ומופרכת עם נראטיבים מופרכים מהיסוד המונעים משנאת האחר (בעיקר ביבי). ביקורת? כן. שינויים בהצעה? כן. אבל המחשבה שמחר בבוקר שאחרי תהיה כאן דיקטטורה ושפחות אדומות וכפיה על תפילין ואובדן זכויות וכו'. היא שטיפת מח נוסח הנחשול מעשה ידיהם של אמני מילים ותככים שיודעים טוב טוב איך זה עובד ומצליחים לקחת ציבור נפלא ולשגע לו את השכל.
דבר שני- האמירה המתנשאת שהשובתים הם הנפילים מניחה שכל השאר, וכל מי שמתנגד אינו מהאליטה האינטלקטואלית התעשיינית, היצרנית והאקדמאית. זו דוגמא קלאסית להתנשאות השמאל ולטעותו, ולמחשבה שהשמש זורחת רק בצד אחד. הפוך גוטה הפוך. בכל צד ישנם יצרנים טובים חופשיים. צד אחד מדמיין שמחר דיקטטורה ונלחם וצד שני טוען שכבר עכשיו דיקטטורה ומדינת משטרה ומדינת פגאסוס, ומדינת 95 אחוז הרשאות ומדינת פרקליטות ומדינת סחיטת עדי מדינה, ומדינת איפה ואיפה, ומדינת פקידים לא נבחרים שקובעים מדיניות --- ולכן מציע שינוי.
Report