בינואר 2008 נכנס לתוקפו חוק "פנסיה חובה", אשר מחייב כל מעסיק לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני מקיף – קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים – כפי שהסברתי במאמרי הראשון בסדרה ("דיומא", 10.12.20).
גיל הזכאות לעובד עומד על גיל 21, ולעובדת על גיל 20. כל עובד רשאי לבחור בעצמו את הגורם המבטח ("הגוף המוסדי") ואת סוג הביטוח הפנסיוני אליו תועברנה ההפקדות, ללא התערבות המעסיק ו/או סוכן מטעמו.
במקרים בהם עובד לא הודיע למעסיקו היכן הוא מעוניין לנהל את תוכנית הביטוח והחסכון הפנסיוני שלו, חייב יהיה המעסיק לבטח אותו באחת מקרנות "ברירת המחדל", שזכו במכרז של משרד האוצר.
את רשימת הקרנות, ניתן למצוא באתר רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון שבמשרד האוצר
ההפקדה המחויבת על פי חוק
שיעור ההפקדה מתוך שכר העובדים עלה בהדרגה עם השנים – כפי שהוגדר על ידי הרגולטור, עוד מבעוד מועד – וכיום עומד על 6% חלק עובד בגין רכיב תגמולים ועוד 6.5% חלק מעסיק בגין רכיב תגמולים ועוד 6% חלק מעסיק על חשבון רכיב הפיצויים (או 8.33% אשר מהווים את רכיב הפיצויים המלא).
ישנם עובדים מתחומי עיסוק מגוונים, להם מבנה משכורות שונה. ישנם עובדים שלהם שכר בסיס קבוע ("שכר יסוד") עם תוספות שונות (קבועות או משתנות) וישנם עובדים שלהם שכר בסיס קבוע עם תוספת קבועה בגין שעות נוספות גלובליות, ועוד וריאציות שונות ומגוונות.
נשאלת אם כן השאלה, בגין איזה רכיב שכר, מחויב המעסיק להפקיד את השיעורים האמורים?
על פי חוק (להוציא שורת חריגים), חלה חובת ההפקדה על שכר הבסיס של העובדים ללא שעות נוספות או על השכר הממוצע במשק לאותה שנת מס – הנמוך מביניהם.
בנוסף לשכר יסוד, החוק קובע רשימת רכיבי שכר נוספים, אשר עשויים להילקח בחשבון, לצורך חישוב השכר הקובע ממנו על המעסיק לבצע ההפקדות האמורות.
זכות העובדים להפקדה לתוכנית ביטוח וחסכון פנסיוני, היא בגדר חובה חוקית. כלומר, עובד אינו יכול לוותר על זכות זו ועל כן אינו יכול לדרוש ממעסיקו, שלא לנכות את חלקו מהשכר (6% חלק עובד בגין רכיב תגמולים).
מועד הזכאות
מועד הזכאות של כל עובד שונה במעט, בהתאם לאחד משני המצבים המתוארים להלן:
1. העובד לא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו – במצב זה, תחל הזכאות כעבור שישה חודשי עבודה. החוק מתייחס גם למצב של היעדר תוכנית קודמת אבל גם למצב בו קיימת תוכנית שאינה פעילה מבחינת כיסוי ביטוחי, כלומר תוכנית מוקפאת או תוכנית מסולקת.
2. העובד היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו – במצב זה, הזכאות תחל באופן מיידי, החל מיומו הראשון בעבודה. עם זאת, מועד ההפקדה יכול להיעשות באופן רטרואקטיבי לאחר שלושה חודשי עבודה או עם סיום שנם המס, המוקדם מביניהם.
מרגע התחלת ביצוע ההפקדות, על המעסיק לבצע אותן באופן חודשי שוטף, בתוך שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או בתוך 15 ימים מתום החודש עבורו מועברות ההפקדות, המוקדם מביניהם.
ומה קורה כאשר עובד מסיים עבודתו?
כאשר עובד מסיים לעבוד אצל מעסיקו, המעסיק צריך להורות לגורם המבטח – קרן פנסיה, קופת גמל, חברת ביטוח – מה עולה בגורלם של כספי הפיצויים.
רכיב הפיצויים מהווה חלק ניכר מהחיסכון הפנסיוני, שכן ממנו תיגזר סך הקצבה החודשית בעת היציאה לגמלאות, אולם במצבים מסוימים, עובדים אינם זכאים לרכיב זה.
במאמר הבא אפרט את מהותם של כספי הפיצויים (לרבות סעיף 14 לחוק)
דליה בנבנישתי היא בעלת חברה לייעוץ פיננסי ולאימון להתפתחות אישית בתחומי עסקים, תעסוקה וכלכלת-משפחה
** אין לראות בכתוב המלצה לפעולה כלשהי במוצרים פנסיוניים או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא ולייעוץ פנסיוני כהגדרתו בחוק. במידע עלולות ליפול טעויות ולכותבת או לחברות הקשורות בה עשויה להיות פוזיציה במוצרים פנסיוניים הנזכרים במאמר או עניין אישי שלה או של מי מטעמה, בנכסים, בחברות או במוצרים פנסיוניים המוזכרים במאמר
Report