קמפיין "עליית המחירים" של הליכוד – בנימין נתניהו מבקר בקניון מלחה
קמפיין הבחירות הנוכחי של הליכוד המתמקד ביוקר המחיה הוא הבל ורעות רוח במקרה הטוב והולכת שולל במקרה הרע. על רקע העלייה החדה במחירים בחודשים האחרונים, אפשר להבין מדוע בחר בנימין נתניהו לתקוף את ממשלת בנט-לפיד בסוגיה זו, אבל גם בקמפיין פוליטי צריך טענות רציניות, והטענות שנשמעו מכיוון ראש הממשלה והליכוד עד עתה לא ממש מרשימות ברצינותן.
המחירים עולים בגלל הממשלה הגרועה הזאת. אנחנו נוריד אותה ונוריד את המחירים. זאת המשימה הראשונה שלנו. pic.twitter.com/64gKohsqIm
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) July 4, 2022
קמפיין יוקר המחיה של הליכוד מתבסס על שני טיעונים מרכזיים: המחירים עולים בגלל ממשלת בנט-לפיד; כשהליכוד ישוב לשלטון הוא יוריד את המחירים באופן מיידי.
ובכן, העלייה הנוכחית באינפלציה בישראל היא חלק ממגמה אינפלציונית עולמית. למגמה עולמית זו סיבות רבות, ביניהן מדיניות פיסקלית מרחיבה במהלך משבר הקורונה שהעלתה באופן ניכר את כמות הכסף בעולם, היציאה ההדרגתית ממשבר הקורונה שהביאה לעלייה חדה בביקושים, שיבושים נרחבים בשרשראות ההספקה העולמיות שיצרה "זעזוע היצע" והפלישה של רוסיה לאוקראינה שגרמה לעלייה במחירי הסחורות. בנוסף, יש לציין שהאינפלציה העולמית באה על רקע של מדיניות מוניטרית מרחיבה של ריביות אפסיות ורכישת אג"ח שנקטו מדינות רבות וארצות הברית בראשן, מאז המשבר של 2008. כלומר, הגאות האינפלציונית בעולם הייתה מתרחשת בכל מקרה. אולי נתניהו היה מצליח להתמודד טוב יותר מול גל האינפלציה העולמי אבל גם הוא לא היה יכול לנטרל את השפעתו לחלוטין.
שנית, היות שמדובר במגמה עולמית שכנראה תימשך עוד זמן ניכר, כל ממשלה שתקום תתקשה לבלום את האינפלציה בישראל. כידוע, העלאת הריבית, היא בסמכותו של בנק ישראל כך שאחד מהכלים העיקריים לריסון האינפלציה בכלל לא נמצא בסמכות הממשלה. הממשלה יכולה לנקוט בריסון פיסקלי ולהעביר רפורמות מבניות שיביאו להורדת יוקר המחיה, על מנת לרסן את האינפלציה, אבל הליכוד לא ממש יכול לבוא בטענות לממשלה היוצאת בסוגיות אלו. הגירעון הצפוי ל-2022 עומד על 1 אחוז. אמנם, הגירעון הנמוך לא נובע רק מריסון תקציבי אלא גם מעלייה חדה בהכנסות ממיסים ומחוסר יכולת של משרדי הממשלה להשלים את תוכניות העבודה שלהם, מה שהביא להוצאה של 20 מיליארד שקל פחות מהתקציב שעמד לרשותם, אבל בשורה התחתונה ממשלת בנט-לפיד לא נקטה בכלכלה גרעונית. בנוסף, הממשלה היוצאת העבירה רפורמות חשובות שיורידו את יוקר המחייה בעתיד. למרות שנפתלי בנט ויאיר לפיד כמעט ולא עסקו בסוגיות כלכליות, שר האוצר אביגדור ליברמן, חבר הכנסת אביר קארה ומעל כולם שר החקלאות עודד פורר פעלו לקדם רפורמות מבניות במשק (בהקשר זה יש לציין לרעה את שר הביטחון בני גנץ שהתמקד בקידום "תוספת הרמטכ"ל" היקרה והמיותרת, את שרת האנרגיה קארין אלהרר שהחליטה לעצור מתן רישיונות חדשים לחיפושי גז, וכמובן את הלובי החקלאי בקואליציה ששם מקלות בגלגלי הרפורמות שקידם פורר). אם אחרי הבחירות הקרובות הליכוד יצליח להקים ממשלה, אולי הוא יצליח לבלום את גל ההתייקרויות אבל ספק אם יצליח להוריד באופן משמעותי את יוקר המחיה שכן לצורך כך נדרשות רפורמות שהשפעתן לא תמיד ניכרת לעין באופן מיידי.
טיעון נוסף גם אם שולי יותר בקמפיין יוקר המחיה של הליכוד, עוסק במסים שהועלו על ידי ממשלת בנט-לפיד. אמנם, הממשלה היוצאת העלתה מיסים על משקאות מתוקים ועל כלים חד פעמיים, אבל מדובר במיסים שוליים באופן יחסי. כלומר, גם את הטיעון הזה בקמפיין הליכוד קשה לקחת ברצינות.
הבלים, שקרים והולכת שולל בסוגיות כלכליות אופייניים לא רק לקמפיינים פוליטיים של נתניהו והליכוד אלא לקמפיינים של פוליטיקאים באשר הם. כך, למשל, בנט התגאה שלא בצדק בצמיחה הניכרת בשנת 2021 שברובה נובעת מפעולות של ממשלות נתניהו. באופן לא מפתיע, בנט "שכח" להתייחס לצמיחה השלילית ברבעון הראשון של 2022. על ההבטחות שבנט נתן לפני הבחירות הקודמות באשר לקידום "תוכנית סינגפור" בכלל חבל לשחת מילים ויש לאחסנן באותו פח זבל בו מאוחסנות הבטחותיו ל-"אפס הדבקה" ביחס למגפת הקורונה. לפיד לו ותק רב בקמפיינים מגוחכים על יוקר המחיה – כמו הטרמפ שתפס על מחאת האפודים הצהובים – התעלה על עצמו כשטען ששרת האנרגיה ממפלגתו קידמה מהפיכות במשק הגז – אותה שרת אנרגיה שהחליטה לעצור חיפושי גז חדשים ללא שום סיבה הגיונית ועוד במהלך משבר אנרגיה עולמי.
למרבה הצער, צפיות גבוהות מקמפיינים פוליטיים סביב נושאים כלכליים נוטות להסתיים באכזבה. פוליטיקאים רוצים להשיג תמיכה ציבורית ולשם כך הם לא בוחלים ב-"הגמשה" של האמת. תופעה זו בולטת בעיקר בתחום הכלכלי המסובך בו קל יותר להוליך שולל את הציבור. היות שעכשיו זמן בחירות יש לצפות לאמת גמישה במיוחד בסוגיות כלכליות ולהבטחות חסרות שחר ביחס לעתיד הכלכלי הוורוד אם רק נבחר במפלגה הנכונה. בפרפרזה על המימרה המפורסמת אפשר לומר שיש שקרים, שקרים גדולים וקמפיינים פוליטיים בסוגיות כלכליות.
האחראי לכך היה בנימין נתניהו.
תחת נתניהו, בשיא משבר הקורונה, ישראל שמרה על מצבה הכלכלי והחלה ראשונה בצמיחה וירידה באבטלה. עד כדי כך שדורגה בין 19 הכלכלות המובילות בעולם, עם דירוג אשראי A פלוס ועוד.
כמה מפתיע, מחירי השינוע אז היו בשיאם, מחסור בחומרי גלם היה כבר קיים ולמרות....
תחת נתניהו התל"ג לנפש כמעט והוכפל וישראל עקפה את צרפת ואנגליה.
איך זה קרה?
עם תכנון נכון לעתיד, עם השקעות ממשלתיות נרחבות בתשתית ובתעשיה, עם עליה בבטחון, עם מעמד מדיני, עם תכניות לטווח הארוך ולא כפי שמקובל בממשלות.
מצבה של ישראל לא היה כ"כ טוב אלמלא ההתעקשות של נתניהו על התפלת מים כבר ב99, והחזרה להיקף המתוכנן ב2009 לאחר שצומצם תחת אולמרט. ללא הגז הטבעי שחסך למשק כ180 מליארד רק בשנתיים האחרונות, לאור העליה במחיר הגז. וזה לא הסוף.
נתניהו לא קוסם, אבל כלכלה הוא יודע. הוא גם יודע לחתוך היכן שצריך כפי שעשה כאשר קיצץ את הקצבאות לחרדים בתחילת שנות ה2000.
אז תקציב לא גרעוני וגביית יתר של מיסים חסרי כל ערך, המטרה של כל ממשלה השואפת לכלכלה יציבה הוא להגדיל את הצמיחה ולהבטיח בסיס לצמיחה עתידית. גם אם נדרש לכך גרעוטן תקציבי.
די משעשע לקרוא שהכותב מלין על מחירי שינוע ומחסור בחומרי גלם מייבוא, ושניה אח"כ מצדד ברפורמה בחקלאות של פורר. אילו היינו מגיעים לקורונה אחרי הרפורמה של פורר לישראל היה מחסור בתוצרת חקלאית כפי שקורה במדינות הנשענות על אחרות להספקת מזון. לכל הפחות המחיר היה עולה לשמיים.
מדינה חפצת חיים מספקת את התוצרת החקלאית בעצמה, לך וקרא את מייסדי השוק האירופאי שהבהירו שחקלאות עצמאית היא הבסיס לאיחוד. לכן השוק מטיל מכסי מגן ומגבלות על יבוא תוצרת מתחרה. שוב, על תוצרת המתחרת במיוצר באיחוד, ומתיר יבוא של תוצרת שאינה מתחרה, שלא ניתן לגדל באיחוד.
שאר הרפורמה היא בורות מביכה של פורר וליברמן, שקבל על שאין אבוקדו בסופרים ביוני..... כי הגאון לא יודע שאבוקדו גדל בחצי הכדור הצפוני בין אוגוסט למאי ויבוא מאוסטרליה...נו, שימצא לו קונים במחיר שידרש לכסות עלויות יבוא בהטסה.
Report