כיצד בונים חיסכון לטווח ארוך? והפעם חיסכון פנסיוני

בכתבה הקודמת עמדנו על מספר תהליכים שהתרחשו בעשרים השנים האחרונות במשק הישראלי והכלכלה העולמית. התייחסנו לעלייה המתמדת בתוחלת החיים בישראל; למעבר מפנסיה תקציבית לצוברת שהעביר הלכה למעשה את כספי הפנסיה לשוק ההון; לירידה המתמשכת בשיעורי הריביות שקובעים נגידי הבנקים המרכזיים בעולם; ולעלייה במחירי הנדל"ן בישראל.

התהליכים הללו מביאים לכך שבגיל פרישה נזדקק לחיסכון גדול יותר, אותו יהיה לנו קשה יותר לבנות בשל הכנסה פנויה נמוכה יותר לאורך שנות העבודה וקושי רב יותר לייצר תשואות גבוהות יחסית מבלי להיות חשופים לסיכוני שוק רבים מדי. כדי לצלוח את האתגר המורכב הזה, עלינו לאמץ מוקדם ככל האפשר ראיה רחבה, הכוללת שלוש שכבות חסכון. שכבת הבסיס – פנסיה וקרן השתלמות (אם יש); השכבה האמצעית – אם ניתן, חסכון מפוזר במדדי שוק; והשכבה העליונה – אם מתאפשר, השקעות ספציפיות ונכסים אלטרנטיביים.

על מנת למקסם את החיסכון הפנסיוני בשכבת הבסיס, יש לשים לב למסלול ההשקעה של כספי הפנסיה ודמי הניהול שאנו משלמים. מומלץ לבחור במסלול הגילאי המגדיל באופן אוטומטי ככל שמתבגרים את אחוז הכסף שמושקע באגרות חוב על חשבון מניות. מרכיב המניות גבוה יחסית בגילאים הצעירים יותר כשגיל הפרישה רחוק יותר ואופק ההשקעה רחוק יותר, כך שניתן לקחת סיכונים רבים יותר. שימו לב כי למסלול הגילאי שמות שונים בגופי הפנסיה השונים.

היות והחיסכון הפנסיוני ארוך טווח, הוזלה קטנה יחסית של דמי הניהול יכולה להביא להגדלת החיסכון הנצבר בעשרות ומאות אלפי שקלים! כיצד נוזיל את דמי הניהול? נתמקח. בקרן פנסיה דמי הניהול המוצהרים כוללים רכיב מההפקדות השוטפות ורכיב מסך היתרה הצבורה. ככל שהחיסכון הפנסיוני שכבר נצבר גבוה יותר, מרכיב דמי הניהול מסך היתרה הצבורה משמעותי יותר מרכיב דמי הניהול מההפקדות השוטפות. מי שמרוויח מעל פעמיים השכר הממוצע במשק יכול להפקיד את הסכום העודף על פעמיים השכר הממוצע בקרן פנסיה משלימה. שם דמי הניהול הם רק מסך היתרה הצבורה. ראוי לחדד שמדובר בשוק תחרותי מאד ולכן, המיקוח עובד ובגדול. רק לא להתבייש.

חשוב לזכור שהחוק קובע כי כל אדם רשאי להפקיד לאיזו קרן פנסיה שהוא בוחר. מעביד אינו רשאי להגיד שאינו עובד עם קרן זו או אחרת. יתרה מזאת, בחירה בקרן מסוימת אינה חתונה קתולית. ניתן להחליף קרן פנסיה בכל עת מבלי שנפגעות הזכויות שנצברו.

טיפ לקוראים שאינם בזוגיות וללא ילדים, ברירת המחדל של קרנות הפנסיה כוללת ניכוי חלק מההפקדות השוטפות עבור כיסוי לביטוח שארים. מי שאין לו שארים יכול לבקש את ביטול הביטוח האמור. מדי שנתיים יש לחזור ולבקש את הביטול. מדובר בחסכון כספי ניכר שיכול להגיע לאלפי ועשרות אלפי שקלים במצטבר.

לסיום, שאלה ללא תשובה מוחלטת. הבה נניח שנתונות שתי קרנות פנסיה, באחת הביצועים (בניכוי דמי הניהול) טובים יותר בשנים האחרונות, בשניה דמי הניהול נמוכים יותר אך הביצועים טובים פחות. במי נבחר? המאמינים שהעבר מנבא את העתיד יבחרו בראשונה. המאמינים שאין לדעת מי תהיה טובה יותר בעתיד, יבחרו בשנייה.

בכתבה הבאה נעסוק בקרנות השתלמות.

ד"ר דייבי דישטניק הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ובעלים של קרן השקעות

** אין לראות בכתוב המלצה לפעולה כלשהי בניירות ערך או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא ולייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. במידע עלולות ליפול טעויות ולכותב או לחברות הקשורות בו עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך הנזכרים במאמר או עניין אישי שלו או של מי מטעמו, בנכסים, בחברות או בניירות הערך המוזכרים במאמר