שר התקשורת ח"כ אמנון רובינשטיין חותם על שבועת האמונים במליאת הכנסת, 1984   מקור: לע"מ (נתי הרניק)

חוק-יסוד: זכויות היסוד של האדם

עקרונות יסוד

1. זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

שוויון לפני החוק ואיסור הפלייה

2. הכל שווים לפני החוק; אין מפלים בין איש לאשה ואין מפלים בין אדם לאדם מטעמי דת, לאום, גזע, עדה, ארץ מוצא או מכל טעם אחר, והכל כשהטעם אינו ממין העניין.

שלמות הגוף וכבוד האדם

3. אין פוגעים בגופו של אדם ובכבודו באשר הוא אדם.

חרות אישית

4. אין נוטלים ואין מגבילים את חרותו של אדם, אם במאסר, במעצר,
בהסגרה או בכל דרך אחרת.

חופש התנועה

5. (א) לכל תושב החופש לנוע בארץ כרצונו, לבחור בה את מקום מגוריו ולצאת ממנה.

(ב) כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ–לארץ זכאי להיכנס לישראל.

חופש האמונה והדת

6. לכל אדם חופש האמונה הדתית וכן החופש לקיים את עיקרי אמונתו ומצוות דתו.

חופש הביטוי

7. לכל אדם חופש הביטוי וכן החופש לפרסם דעות ומידע ברבים, בכל דרך.

חופש היצירה והמחקר המדעי

8. לכל אדם חופש היצירה וחופש המחקר המדעי.

פרטיות

9. אין נכנסים לרשות היחיד ואין עורכים חיפוש בביתו של אדם, על גופו, בגופו ובכליו, אין פוגעים בסוד שיחו של אדם בכתביו וברשומותיו.

כשרות משפטית

10. כל אדם כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות.

הגנה על קניין הפרט

11. אין פוגעים בקנייניו של אדם.

חופש העיסוק

12. לכל תושב החופש לעסוק בכל עבודה ובכל משלח-היד.

חופש האסיפה

13. לכל תושב החופש לקיים אסיפות, תהלוכות והפגנות למטרות חוקיות ובדרכי שלום.

חופש ההתאגדות

14. לכל תושב החופש להתאגד למטרות חוקיות ובדרכים חוקיות.

זכות לפנות לערכאות

15. לכל אדם הזכות לפנות לערכאות שיפוטיות לשם הגנה על זכויותיו.

אדם בחזקת זכאי

16. כל אדם בחזקת זכאי כל עוד לא הורשע בדין.

אין עונשין אלא אם כן מזהירין

17. אין עונשין אדם כפלילים בשל מעשה או מחדל שלא היו עבירה על פי חוק בשעת המעשה או המחדל.

תחולה

18. כל רשות מרשויות השלטון חייבת לכבד את זכויות היסוד של האדם.

פגיעה בזכויות יסוד – כיצד

19. אין פוגעים בזכויות יסוד של האדם אלא בחוק ההולם מדינה דמוקרטית ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

סייגים

20. (א) חוק זה אינו חל על דיני איסור והיתר לנישואין וגירושין.

(ב) מותר לפגוע בזכויות יסוד לפי חוק יסוד זה למשרתים בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ובלבד שפגיעה תיקבע לפי חוק ומטעמים של ארגון, סדר, משטר או משמעת.

(ג) אין לעשות שימוש בזכות מזכויות של האדם במטרה לפגוע בקיום המדינה במשטר הדמוקרטי או לדכא זכויות אדם.

יציבות החוק

21. אין בכוחן של תקנות שעת חרום לשנות חוק יסוד זה, להפריע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים; ואולם בשעה שקיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 מותר להתקין תקנות שעת חירום שיהא בהן כדי לפגוע בזכויות יסוד לפי סעיפים 5(א), 7,9, ו-11 עד 14, ובלבד שהפגיעה תהיה לתקופה ובמידה שלא יעלו על הנדרש.

תוקף דינים

22. אין בחוק-יסוד זה כדי לפגוע בתקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד; ואולם הוראותיו של דין זה יפרשו ברוח חוק-יסוד זה.

נוקשות החוק

23. אין לשנות חוק-יסוד זה אלא ברוב של שני שלישים של חברי הכנסת.

תיקון חוק-יסוד: השפיטה

24. בסעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה, סעיף קטן (ד) יסומן (י) ולפניו יבוא:

"(ד) בית-המשפט העליון יישב גם כבית המשפט לחוקה, ובשבתו כאמור ידון בשבעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית-המשפט העליון.

(ה) כל אדם רשאי להשיג לפני בית-המשפט לחוקה על תקפו של חוק או על תקפה של הוראה שבו, מן הטעם שהחוק לא נתקבל ברוב הדרוש לקבלתו או שלא נתקיימו בו כל הוראותיו של סעיף 19 לחוק-יסוד: זכויות היסוד של האדם; לא ישיג אדם על תקפו של חוק אלא אם נפגע במישרין ממנו.

(ו) התעורר בהליך לפני רשות שיפוטית ספק בדבר תקפו של חוק מאחד הטעמים האמורים בסעיף קטן (ה), ומצאה הרשות השיפוטית שאין בידה לפסוק בענין שלפניה בלי להכריע בשאלת תקפו של החוק ושלא ניתן להסיר את הספק האמור ולקיים את תקפו של החוק, תביא את השאלה לפני בית המשפט לחוקה.

(ז) בית-המשפט לחוקה לא ידון בענין שהובא לפניו לפי סעיפים קטנים (ה) או (ו) אלא לאחר שבית המשפט העליון קבע שנתקיימו לכאורה התנאים האמורים בסעיפים קטנים (ה) או (ו) ושהענין ראוי לדיון, זולת אם הובא לפניו הענין מבית המשפט העליון.

(ח) פסק בית-המשפט לחוקה שחוק או הוראה שבו אינם תקפים, תחול קביעתו מיום פסק הדין ואילך, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת, ועל הענין שלפניו.

(ט) אין משיגים על תקפו של חוק או הוראה שבו ואין דנים בשאלת תקפם, אלא מן הטעמים ובדרכים האמורים בסעיף זה."

 

דברי הסבר

הצעת חוק זו היא העתק מילולי של הצעתו של שר המשפטים כפי שפורסמה בציבור. הצעה זו טרם הובאה לקריאה ראשונה, ועפ"י נסיון שנצטבר בכנסות קודמות, יש גם חשש שהממשלה לא תביאנה בהקדם לאישור הכנסת. מצד שני, הצעת חוק-יסוד: זכויות האדם שהגשתי ושהכנסת העשירית עברה בקריאה ראשונה (ראה דברי הכנסת 1983.3.1), ושעליה הוחל דין הרציפות בכנסת ה-11, לא עברה לקריאה שניה ושלישית בשל התנגדות שבאה מקרב הממשלה.

במצב זה, החוליה החשובה ביותר בחוקה הישראלית, זו שאמורה להיכתב פרקים פרקים, בולטת בחסרונה. יש כורח דחוף להתחיל בדיונים על הצעת חוק זו, כדי שהכנסת תוכל להשלים את מלאכת החקיקה של פרק זה בחוקה תוך זמן סביר.

***

הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שלחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשמ"ט – 31.7.89

users: מערכת דיומא

עוד בנושא

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר