אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר

ארצות הברית היא בעלת בריתה החשובה ביותר של ישראל. שיתופי הפעולה של וושינגטון וירושלים בתחומי הצבא, המודיעין, המסחר, ההשקעות, הדיפלומטיה והטכנולוגיה הם חסרי תקדים, ורק מתרחבים משנה לשנה.

אבל זה לא אומר שאין מחלוקות.

כמו בין חברים אישיים גם בעלות ברית אסטרטגיות חלוקות לעתים על נושאים נקודתיים ולעתים יש חוסר הסכמה גם בסוגיות ליבה. אחד המבחנים של מנהיגים הוא ביכולת למסגר את המחלוקות הללו, עקרוניות ככל שיהיו, כפערים לגיטימיים, ולמנוע מהן להפוך לתהום המאיימת על עצם קיום היחסים.

מהצד האמריקאי, נתפס הסכסוך הישראלי-פלסטיני כסלע מחלוקת מרכזי. ארצות הברית מאמינה שהאפשרות הטובה ביותר להבטיח את המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, עוברת דרך פתרון שתי המדינות. מהצד הישראלי, ישנה אכזבה מכוונתה של ארצות הברית להגיע להסכם גרעין עם איראן (למרות שוושינגטון טוענת שהסכם ירחיק את איראן מנשק גרעיני) ומהשאיפה האמריקנית לצמצם את הנוכחות הצבאית במזרח התיכון כדי להפנות משאבים לזירות אחרות.

במהלך יולי יבקר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל. יהיה זה ביקורו הראשון כנשיא אך לביידן יש היכרות רבת שנים עם ישראל ועם צרכיה הביטחוניים. דווקא בשל כך, אסור לממשלה ולעומדים בראשה "ליפול" למחוזות המוכרים של דיאלוג מדיני-ביטחוני שיעסוק רק באיראן ובפלסטינים (או בסוריה-לבנון). חשוב להבין, בעיניו של המצביע הדמוקרטי הממוצע, נתפס המזרח התיכון כמשקולת על צווארה של אמריקה, ולתפיסה זו שותפים גם בכירי הממשל. אמנם, חשוב שההנהגה הישראלית תדבר עם הנשיא וצוותו על הדברים שאנו זקוקים להם – כמו מיירטים לכיפת ברזל או וטו אמריקאי באו"ם – אולם שיח המוגבל לנושא הביטחוני רק יגרום לישראל להיתפס כנטל על צווארה של ארצות הברית בקרב הציבורים התומכים במפלגה הדמוקרטית. לפיכך, אני מציע להוסיף לשיחות מול הנשיא ביידן חמש סוגיות שתגרומנה לישראל להיתפס כנכס בעיני הדמוקרטים.

1. אקלים – ממשל ביידן חרט על דגלו את המאבק בשינויי אקלים, והנשיא עצמו תיאר את הנושא כאיום הגדול ביותר של זמננו. ישראל אמנם טרם העבירה את חוק האקלים ומרבית האנרגיה שלה מופקת מדלקי מאובנים, אבל דווקא בשל כך עליה לנהל דיאלוג מעמיק עם הממשל האמריקאי. יש לבחון שיתופי פעולה הן בתחומים שבהם ישראל יכולה ללמוד מארצות הברית והן בתחומים שבהם לנו יש איך לסייע לאמריקאים, החל באנרגיות מתחדשות וכלה בניהול משק מים (גילוי נאות, "הברית הישראלית-דמוקרטית" שאני עומד בראשה, הובילה, יחד עם "הפרוגרסיביים הציוניים של קליפורניה", דיאלוג בתחום החשוב הזה בין חברי כנסת לחברי קונגרס מקליפורניה).

2. בריאות – ביטוח בריאות הוא הנושא החשוב ביותר בעיני רוב המצביעים הדמוקרטיים בארצות הברית. מערכת הבריאות בישראל, על כל אתגריה וקשייה, נתפסת בעיני דמוקרטים המכירים אותה, כהישג אדיר של המדינה. פעילים דמוקרטים עמם שוחחתי בנושא הביעו רצון ללמוד מהמודל הישראלי. אם נצליח להרחיב את שיתופי הפעולה בין המדינות גם לתחום החשוב הזה, תהיה יותר פתיחות לשמוע את ישראל גם בתחומים אחרים.

3. טכנולוגיה – ישראל, כמעצמת הייטק, חייבת להעמיק את שיתופי הפעולה הטכנולוגיים שלה עם ארצות הברית. כך, למשל, ישראל יכולה לסייע בתהליכי המודרניזציה של הגנת הסייבר בארצות הברית (משימה חשובה במיוחד לאור המתיחות עם רוסיה) ולרקום שיתופי פעולה במחקר ופיתוח טכנולוגי כדי לשמר את היתרון האמריקאי היחסי מול סין.

4. סין – זמן קצר אחרי כניסתו לתפקיד הגדיר שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן, מקורבו של הנשיא ביידן, שמונה סוגיות ליבה במדיניות החוץ האמריקאית. שבע סוגיות עסקו בנושאים כלליים כגון אקלים, בריאות וטכנולוגיה. הסוגיה השמינית הייתה ההתמודדות של ארצות הברית מול סין. המעצמה האסייתית היא המדינה היחידה בעולם שמסוגלת לאיים על ההגמוניה האמריקאית בכלכלה, בביטחון ובפוליטיקה הבינלאומית. כפועל יוצא, כל מדינה שפוזלת לעבר בייג'ינג, מדליקה נורות אדומות בוושינגטון, על אחת כמה וכמה כשמדובר במעצמה טכנולוגית כמו ישראל. בירושלים רוצים למשוך השקעות סיניות לישראל, וטוב שכך, אבל חשוב לעשות זאת מבלי שהדבר ייצור איום על נכסים אמריקאים רגישים. לפיכך, התיאום בין לשכת ראש הממשלה לבית הלבן בסוגיה זו חשוב במיוחד.

5. דמוקרטיה – למרות ההבדלים הניכרים בתרבות הפוליטית בין ארצות הברית לבין ישראל, בשתי המדינות רווחות תפיסות דמוקרטיות וליברליות. כמדינות דמוקרטיות, ארצות הברית וישראל מתמודדות עם מחאות חברתיות עזות בסוגיות כגון יחס למיעוטים, שיטור יתר ושסעים אתניים ועדתיים. דיאלוג אמריקני-ישראלי אודות אסטרטגיות שלטוניות מול פולמוס חברתי בריא, הגנה על חופש הביטוי, חיזוק זכויות האדם והאזרח והגנה על טוהר הבחירות, יאפשר לישראל להציג את הצד היפה שלה כדמוקרטיה ליברלית ואף יחזקה ככזאת.

חשוב לציין שגם אם נתמקד בצד "היפה" של ישראל, הביקורת שיש לדמוקרטים רבים על מדיניותה, לא תיעלם לה. ברם, דיאלוג שיכלול בנוסף לאג'נדות ביטחוניות גם אג'נדות "אזרחיות" (ואת סין), ישקף לעיניים דמוקרטיות את ישראל כמו שהיא באמת – מדינה לא מושלמת שמצויה בסכסוך לאומי, אבל גם דמוקרטיה ליברלית משגשגת שיש לה הרבה מה להציע לארצות הברית מעבר להיבטים ביטחוניים.

רותם אורג הוא חוקר ומרצה המתמחה בפוליטיקה ובמדיניות החוץ של ארצות הברית, מייסד ארגון "הברית הישראלית-דמוקרטית" החותר לקרב בין ישראלים לבין תומכי המפלגה הדמוקרטית