המאבק בגרעין האיראני – כיצד ישראל יכולה לקרב את ממשל ביידן לעמדתה?

מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, הפכו איראן וישראל לאויבות מרות. אם איראן תפתח נשק גרעיני עלול להתרחש עימות גרעיני בין השתיים. לפיכך, על ישראל לעשות כמעט הכל כדי למנוע מאיראן להחזיק בנשק גרעיני. במאבק זה, ישראל זקוקה לעזרתה של ארצות הברית. ברם, לאור ההסתייגות של ממשל ביידן מהסתבכות אמריקאית נוספת במזרח התיכון, לא יהיה קל להניע את ארצות הברית למאבק נחוש באיום הגרעין האיראני.

במאמר זה אדון בפעולות שישראל יכולה לנקוט בשלוש זירות שונות כדי להניע את ממשל ביידן להקשחת עמדות מול איראן בכלל ובנושא הגרעין בפרט.

הזירה הפנים אמריקאית

בנובמבר הקרוב יתקיימו בחירות האמצע בארצות הברית. המפלגה הדמוקרטית צפויה לספוג מהלומה כואבת וסביר להניח שהמפלגה הרפובליקנית תשיג רוב בבית הנבחרים ובסנאט.

הדגש העיקרי בבחירות האמצע יהיה על ענייני פנים. הציבור האמריקאי מפולג לגבי שורה של סוגיות חברתיות ובהן הפלות, נשק והגירה לא חוקית אבל כפי הנראה יסובו הבחירות בעיקר על האינפלציה הגואה.

ענייני החוץ לא יעמדו במוקד הבחירות ואם כבר יש יותר עניין במלחמה באוקראינה מאשר במזרח התיכון. יש לציין כי לציבור האמריקאי יש זכרונות רעים מהמעורבות של ארצות הברית במזרח התיכון, בעיקר בגלל המחיר הכלכלי העצום של המלחמות בעיראק ובאפגניסטאן. כך או כך, ישראל לא יכולה להסתמך על רצונו של הציבור האמריקאי כדי לגייס את ממשל ביידן למערכה נגד איראן.

אם הרפובליקנים ישיגו רוב בקונגרס, יכולתו של ביידן לקדם סוגיות של מדיניות פנים תוגבל. לפיכך, לא מן הנמנע שהוא יבחר להתמקד במדיניות חוץ במחצית השנייה של כהונתו. יש שתי סיבות נוספות בגינן עשוי הנשיא האמריקאי לפסוע בדרך זו. ראשית, יש לו ניסיון רב בענייני חוץ. שנית, הוא מבוגר מאוד וכנראה גם לא בקו הבריאות וייתכן שלא ירצה להתמודד לכהונה שנייה. במקרה כזה הוא ישקיע את מירב מאמציו ביצירת מורשת דרך מדיניות החוץ שלו. על ישראל להיערך מראש לסיטואציה הזאת ולשכנע את ביידן שהמורשת שלו צריכה להיות עצירה או לכל הפחות עיכוב משמעותי של פרויקט הגרעין האיראני.

הזירה הרוסית

היחסים של רוסיה וארצות הברית מצויים בנקודת השפל העמוקה ביותר מאז התפרקות ברית המועצות. הפלישה של רוסיה לאוקראינה והאיום המובלע על נאט"ו הגבירו מאוד את המתח בין שתי המעצמות. ממשל ביידן קידם משלוחי נשק לאוקראינה וגם הוביל השתת סנקציות קשות על רוסיה, וסביר להניח שחלק ניכר מתשומת הלב של הנשיא בתחום מדיניות החוץ תוקדש לסוגיה זו.

לישראל יש יחסים מורכבים עם רוסיה. הנוכחות הרוסית בסוריה מכבידה על פעילות חיל האוויר הישראלי שם. חמור מכך, ישראל חוששת מפני התקרבות בין רוסיה לבין איראן בין אם מדובר בעקיפת הסנקציות ובין אם מדובר בסיוע בנשק מתקדם. לפיכך, ישראל מן הסתם תתמרן כך שרוסיה לא תתפוס אותה כיריב נוסף. כלומר, ספק אם ישראל תשלח משלוחי נשק לאוקראינה באופן ישיר. ברם, ישראל יכולה לסייע לארצות הברית מול רוסיה באופן עקיף יותר, למשל בתמיכה דיפלומטית. חשוב מכך, על ישראל לנצל את ההתקרבות בין רוסיה לאיראן כדי לשכנע את ארצות הברית במרכזיות הסכנה האיראנית. כך, למשל, אם יועברו כטב"מים איראנים לרוסיה, ישראל צריכה להשתמש בכך כדי לשכנע את ארצות הברית להחמיר את הסנקציות על איראן.

הזירה הסינית

עם כל איבתו לרוסיה של פוטין, ממשל ביידן עשוי להתמקד בשנתיים הקרובות דווקא בסין, הנתפסת כיריבה העיקרית של ארצות הברית. עוצמתה הכלכלית הגוברת של סין וכוחה הפוליטי הגדל בהדרגה, מאיימים על ההגמוניה האמריקאית בעולם. בנוסף, הצבא הסיני מצוי בהליך בנייה משמעותי וסין תאיים בעתיד הלא רחוק גם על ההגמוניה הצבאית של ארצות הברית.

ישראל משתדלת לשמור על יחסים טובים עם סין וארצות הברית משלימה עם כך, אבל רק עד גבול מסוים. בשנת 1996 נחתמה עסקה בין התעשייה האווירית לסין במסגרתה תותקן מערכת מוטסת לשליטה והתרעה מוקדמת מדגם פלקון על ארבעה מטוסים של חיל האוויר הסיני. החל משנת 1999 נשמעה ביקורת נוקבת על העסקה בקונגרס ובתקשורת האמריקאית ובשנת 2000 נוצר משבר עמוק ביחסים בין ישראל לארצות הברית עקב כך. בסופו של דבר נאלצה ישראל לבטל את עסקת הפלקון, מה שפגע ביחסים שלה עם סין. בשנים האחרונות הפעיל הממשל האמריקאי לחץ על ישראל בגין פרויקטים של תשתית שנחתמו מול חברות סיניות וייתכן שגם סוגיה זו תהפוך בעתיד למשבר של ממש. בכל מקרה, סין חשובה לישראל, בעיקר במישור הכלכלי, אבל ברור שארצות הברית חשובה לה עוד יותר. אם ארצות הברית תגביר את הלחץ בסוגיית היחסים מול סין, על ישראל למנף זאת כדי להשיג תמורה בהקשחת העמדה האמריקאית מול איראן.

סכנה קיומית

ישראל צריכה את ארצות הברית על צידה במלחמה נגד פרויקט הגרעין האיראני. תמרונים בזירות אחרות יכולים לסייע לישראל בשכנוע ממשל ביידן לסייע לה בסוגיה זו.

המאבק נגד הגרעין האיראני צריך לעמוד במוקד מדיניות החוץ של ישראל, גם במחיר פגיעה באינטרסים שלה בזירות אחרות. נשק גרעיני באיראן יהיה איום קיומי על המדינה ולכן חובה על ממשלות ישראל לעצב את מדיניות החוץ שלהן בהתאם.

ד"ר אהוד עילם הוא חוקר של הביטחון הלאומי של ישראל