דְּיוֹמָא

  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
דְּיוֹמָא
ראשון, 03 ביולי 2022
  • פייסבוק
  • טוויטר
  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
ענייני דיומא:
  • מדד-דיומא
  • תקציב המדינה
  • פרק מספר
  • ממשלת בנט-לפיד
  • נפתלי בנט

לרצות את הבלתי אפשרי

במאמר אישי מבכה פעיל השלום גרשון בסקין את מותו של פתרון שתי המדינות לשני עמים בו תמך יותר מארבעים שנה. בסקין טוען כי פתרון שתי המדינות אינו אפשרי יותר ומביע תקווה שיעלה ויבוא פתרון אחר שיוכל להיטיב עם שני העמים

גרשון בסקין
11 באוגוסט 2020
יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת מקבלים את פרס נובל לשלום בעקבות הסכמי אוסלו  מקור: ויקיפידה
 הדפסה 
בתמונה יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת מקבלים את פרס נובל לשלום בעקבות הסכמי אוסלו

כאשר פרסמתי לראשונה ב-1975 את תמיכתי בהקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל עשיתי כן מתוך השקפת עולם ציונית. סברתי כי ישראל אינה יכולה להמשיך ולשלוט על מיליוני פלסטינים תוך שלילת זכויותיהם האזרחיות הבסיסיות, ובה בעת להמשיך להחשיב את עצמה כמדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי.

תמיד היה מתח בין שני היסודות הללו של מדינת ישראל – יהודית ודמוקרטית. נראה שמאז הקמתה, ישראל מנסה לקיים את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה אבל למעשה היא דמוקרטיה מאותגרת: תמיד הופלו בה אזרחיה הפלסטינים. אפלייתם היא במידה ניכרת תוצר של מצבם הייחודי, שבו מדינתם נתונה במלחמה עם עמם, מצב המציב אותם תמיד במעמד של חשודים.

חוק השבות ליהודים בלבד גם הוא מאתגר את הדמוקרטיה של ישראל. הרי כיצד יהודים מברית המועצות לשעבר או מאתיופיה או אנשים כמוני מארצות הברית יכולים לעלות לישראל מהגולה ולקבל בה אזרחות באופן אוטומטי ואילו פלסטינים מהפזורה שהם בני משפחה מדרגה ראשונה של מי שחי בארץ הזאת דורות רבים אינם יכולים לשוב לארץ מולדתם ולהתאזרח בה?

תשובתי לקושיה זו הייתה שכמעט בכל מדינות הלאום יש חוקי הגירה אשר נותנים עדיפות לבני העם שלהם החיים מחוץ לארצם, ובמדינתו של העם היהודי חוק השבות ליהודים אינו מפלה בין אזרחי המדינה אלא רק נותן עדיפות ליהודים אשר רוצים להתאזרח בה. אך בלי שתקום לצידה של ישראל מדינה פלסטינית שיהיה בה חוק שבות משלה, וכל עוד השליטה של ישראל על כל העם הפלסטיני נמשכת בלי סוף הנראה לעין, יש קושי רב להצדיק במדינה דמוקרטית חוק המיועד ליהודים בלבד. זוהי גם הבעיה המרכזית של חוק הלאום, שאושר בישראל ביולי 2018, כאשר ערך השוויון אינו מעוגן בחוק יסוד של המדינה. כיצד כל זה יכול לדור בכפיפה אחת עם הדמוקרטיה?

הייתי מודע לחורים בטיעונים שלי ולמרות זאת נשארתי תומך נלהב של פתרון שתי המדינות, מכיוון שלפי הבנתי שני הצדדים היו תמיד מוכנים להילחם, להרוג ולמות למען הביטוי הטריטוריאלי של זהותם. אם זה אכן שורש הסכסוך, שהרי שני הצדדים לא נלחמו אלו באלו למען זכויות שוות במדינה חילונית דמוקרטית, אזי הסקתי שחלוקת הארץ היא הפתרון. "ארצות הברית של ישראל-פלסטין" כמסגרת מדינית אינה עונה על הצרכים הבסיסיים ועל הדרישות של שני הצדדים.

היהודים רוצים מדינה משלהם, שבה הם הריבון ובה הם קובעים את זהותם, את תרבותם ואת גורלם וכמוהם גם הפלסטינים. הבעיה היא שנכשלנו בהגעה להסכם על חלוקת ארץ ישראל/פלסטין. ניסינו, אך ההצעות שהיו על שולחן המשא ומתן לא הבשילו לשלב שבו שני הצדדים יכלו להגיד ״הן״.

האסימטריה העצומה בין שני הצדדים והמעשים החד צדדיים שנקטה ישראל ושקבעו עובדות בשטח ובראשם פרוייקט ההתנחלויות, הכריעו בסופו של דבר והכשילו את פתרון שתי המדינות. בכל שלבי המשא ומתן מאז החל, הסכימו הפלסטינים להקים את מדינתם על 22% של הארץ שבין הים לנהר, שתכלול את הגדה המערבית, את רצועת עזה ואת מזרח ירושלים כבירתם. הם אף הסכימו לתיקוני גבול מינוריים ולחילופי שטחים על בסיס אחד לאחד מתוך הבנה שלא יוכלו עוד להתעלם מהעובדות שיצרה ישראל בשטח באופן חד צדדי. מעבר לזה הם לא הסכימו להתפשר ולא מצאו כל דרך להשיג את מבוקשם. מתחילת המשא ומתן על הסדר הקבע בשנת 2000 תבעה ישראל מן הפלסטינים שוב ושוב להתפשר מעבר לקווים הללו אך הם עמדו בסירובם. מאז 2009 בעצם לא התקיים כל משא ומתן משמעותי בין הצדדים.

Israeli Settelments in West Bank 2020

מפת ההתנחלויות ביהודה ושומרון (2020)

אני מכיר לפני ולפנים את כל טיעוני התומכים המושבעים בפתרון שתי המדינות בשני הצדדים, שעד לא מזמן הייתי ביניהם. אולם היום כבר אינני תופס כיצד ייתכן שפתרון שתי המדינות הוא עדיין בר תוקף. במשך שנים אמרתי כי אם פתרון פירושו סוף הסכסוך, אזי הפתרון היחיד הוא שתי מדינות.

פריצת הדרך המשמעותית ביותר לקראת הפתרון הזה באה בנובמבר 1988 בהתכנסות המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ) שבה הכריז יאסר ערפאת על הקמת המדינה הפלסטינית והמועצה אימצה תוכנית מדינית בעד חלוקת הארץ. המועצה קיבלה את ההחלטה הזאת באיחור של 40 שנה, ועם קבלתה הפלסטינים היו מוכנים לשלם את מחיר האיחור בוויתור ענק על חלק ניכר משטח הארץ שבין הים לנהר. זה היה הדבר המדהים ביותר שקרה שם – הפלסטינים דרשו להקים את מדינתם רק על השטחים שישראל כבשה ב-1967, היינו רק על 22% משטח הארץ, והם הכירו בישראל על 78% של הארץ. הם יכלו להחליט עקרונית על חלוקה, ולהיצמד למפה של החלטת החלוקה של כ״ט בנובמבר 1947 שלפיה היו מקבלים כמעט 50% של השטח. אך נכונותם לוותר על 78% ממה שהם האמינו שהיה שייך להם הייתה בגדר נס של ממש. כאשר הם חתמו על הסכמי אוסלו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הם לא דמיינו שיידרשו להתפשר גם על 22% הנותרים.

למרבה הצער, יש להודות שפתרון שתי המדינות מת. גם ישראל וגם הפלסטינים הרגו אותו. אך האחריות של ישראל למותו גדולה מזו של הפלסטינים. כעת רוב הפלסטינים מוכנים לשוב לתוכנית המקורית של מדינה אחת. הם בוודאי רוצים שהמדינה האחת תהיה פלסטינית, ואף מוכנים שיהיה בתוכה מיעוט יהודי, אפילו מיעוט יהודי גדול, אך דבר זה בוודאי אינו מקובל על היהודים. יהודים אשר מדברים על מדינה אחת רוצים כמובן שהיא תהיה יהודית, וגם הם מוכנים לקבל בתוכה מיעוט פלסטיני, אך הם אינם יודעים כיצד להתמודד עם מיליוני הפלסטינים בארץ.

יש יהודים הדוגלים בהמשך המדיניות הנוכחית של הקשחת חיי היום-יום של הפלסטינים בתקווה שימאסו בחייהם כאן ויקומו ויעזבו. ישנם אחרים החיים בעולם דמיוני שבו הפלסטינים יסכימו לחיות בבנטוסטנים לפי תוכנית טראמפ. אחרים אינם מוכנים להתמודד עם הסוגיה כלל, מכיוון שלדעתם כבר למדנו לשלוט על הפלסטינים על ידי מתן מקומות עבודה ופרנסה בישראל או בהתנחלויות והם משוכנעים ששליטה זו מקנה לנו שקט.

The deal of the century cropped

תוכנית טראמפ

כך נולד לו פרדוקס – כאשר הפלסטינים שקטים איננו צריכים לדבר איתם וכאשר הם אלימים אסור לנו לדבר איתם. והמצב הפרדוקסלי הזה נמשך לעד. אנחנו יודעים שכיום אין מנהיגים בשני הצדדים המוכנים לנהל משא ומתן כדי להגיע לעסקה הוגנת. בחלוף השנים, התרחבו העובדות בשטח וסיכויי חלוקת הארץ הצטמקו עד עד כי אפסו לחלוטין.

המאמינים האחרונים בפתרון שתי המדינות הם הקהילה הבינלאומית והשמאל הציוני, אשר כמוני רואים בפתרון הזה פתרון ציוני. אלו גם אלו מנסים לשמר את החלום, או המיתוס, של המדינה היהודית הדמוקרטית. לדאבון ליבי היום אני כבר לא שותף לחלום הזה. היום אינני יודע מהו הפתרון לסכסוך, אבל אני משוכנע שאנחנו, בשני הצדדים, חייבים לחפש ביחד את הפתרון.

אני חושב שלעם היהודי חייב להיות מקום משלו ושגם לעם הפלסטיני ישנו אותו צורך. אנחנו מוכרחים למצוא את הדרך ליצור מציאות שבה שני הצדדים יוכלו בו זמנית להתייחס למקום הזה כאל הבית שלהם, שבו יש להם הגדרה עצמית וביטוי טריטוריאלי של זהותם. המציאות הזאת צריכה לקום ולהתבסס על יסודות הדמוקרטיה והשוויון, שבה אין עם אחד שולט על משנהו. הפתרון הזה אינו קיים היום, אך גם הפתרון של שתי מדינות כבר אינו קיים.

גרשון בסקין הוא יזם חברתי ופוליטי. ספרו האחרון In Pursuit of Peace in Israel and Palestine יצא לאור באוניברסיטת ונדרבילט שבארצות הברית ועתיד לצאת לאור בערבית בירדן ובלבנון

users: גרשון בסקין
  • פתרון שתי המדינות
  • פתרון המדינה האחת
הצג תגובות

Report

עוד בנושא

  • אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר

    רותם אורג | 26 ביוני 2022
  • האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה

    גרשון בסקין | 30 במאי 2022
  • יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של... יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של... יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות רוסית יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות רוסית יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות...

    יעקב לופט | 09 במאי 2022
  • "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל

    דני אורבך | 05 במאי 2022
  • טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון... טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון... טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון הרוסי טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון הרוסי טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון הרוסי

    אייל פינקו | 28 באפריל 2022

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

  • 1

    הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי... הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור

    ניסים סופר | 22 ביוני 2022
  • 2

    ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות

    חיים רמון | 09 ביוני 2022
  • 3

    הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלו הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"... הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלו הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה... הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"...

    דניאלה ש. | 06 ביוני 2022
  • 4

    בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה

    אסף פרי | 19 ביוני 2022
  • 5

    האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל? האם הניסוי של רע"מ בקואליציה נכשל?

    חנן גרשוני | 13 ביוני 2022

המלצת העורכים

שקרןשקרןשקרןשקרןשקרן

יובל טאוב | 30 ביוני 2022

Read more

אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבראדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבראדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבראדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבראדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר

רותם אורג | 26 ביוני 2022

Read more

הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבורהגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי...הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבורהגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבורהגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור

ניסים סופר | 22 ביוני 2022

Read more

בלי פתקי החלפהבלי פתקי החלפהבלי פתקי החלפהבלי פתקי החלפהבלי פתקי החלפה

אסף פרי | 19 ביוני 2022

Read more

הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלוהלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי...הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלוהלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה...הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"...

דניאלה ש. | 06 ביוני 2022

Read more

החדשים ביותר

מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2021-2011

מערכת דיומא | 02 ביולי 2022

פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "גוף הדמעות" מאת פזית גבאי-ששון

פזית גבאי-ששון | 01 ביולי 2022

שקרן שקרן שקרן שקרן שקרן

יובל טאוב | 30 ביוני 2022

מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011 מדד-דיומא – תקציב משרד העלייה והקליטה, 2021-2011

מערכת דיומא | 28 ביוני 2022

הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון... הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים בג'קסון הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון לבריאות נשים... הבעיה בתיקון חוקה והחוקה כבעיה – בעקבות פסק דין דובס נגד הארגון...

ניסים סופר | 27 ביוני 2022

מידע שימושי

  • אודות דיומא
  • תנאי שימוש

כלים

  • RSS דיומא
  • Push דיומא
  • ניוזלטר דיומא

פרסום

  • מדיניות פרסום
  • מדיניות פרטיות

צרו קשר

  • פנייה למערכת
  • שלחו מאמר

© 2020 כל הזכויות שמורות להוצאת דְּיוֹמָא