בין הפטיש לסדן – המפלגה הדמוקרטית בצרות גם אם הנשיא ביידן יפרוש מהמרוץ וגם אם לא

ב-7 באוגוסט 1974, שלושה מנהיגים בכירים במפלגה הרפובליקנית ובראשם הסנאטור בארי גולדווטר, נפגשו עם הנשיא ריצ'ארד ניקסון במשרדו בבית הלבן. ניקסון נאבק אז על חייו הפוליטיים בצילה של פרשת ווטרגייט שבגינה התגבש בקונגרס רוב ברור שתמך בהדחתו. השלושה הסבירו לנשיא כי סיכוייו למנוע הדחה שואפים לאפס, ולחצו עליו להתפטר באופן מיידי.

באוטוביוגרפיה של גולדווטר מסופר כי לאחר שניקסון שמע את התחזית הפסימית של השלושה, הוא "הבין מעל לכל ספק שתקופת נשיאותו הסתיימה". "היה ברור לשלושתנו שהוא יפרוש", הסביר גולדווטר. ואכן ב-9 באוקטובר 1974 הודיע ניקסון לאומה האמריקאית שהקריירה הפוליטית שלו הגיעה לסופה.

לאחר הופעתו מעוררת הרחמים של הנשיא ג'ו ביידן בעימות מול הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, פעילים רבים במפלגה הדמוקרטית מפנטזים על התממשות תרחיש דומה. למעשה, עוד לפני העימות כבר רחשו שמועות במפלגה הדמוקרטית שאם ביידן לא יצליח לעמוד על שלו מול טראמפ או ימשיך להידרדר בסקרים, יפנו אליו בכירי המפלגה בהווה ובעבר (וביניהם הנשיאים ברק אובמה וביל קלינטון) וילחצו עליו לפרוש מהמרוץ עוד לפני פתיחת הוועדה הדמוקרטית הלאומית באוגוסט בה ימונה מועמד/ת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית.

בין המחליפים האפשריים לביידן מוזכרים ארבעה שמות בולטים: סגנית הנשיא קמלה האריס, מושל קליפורניה גווין ניוסם, מושל אלינוי ג'יי. בי. פריצקר ומושל פנסילבניה ג'וש שפירו (שני האחרונים יהודים).

המפלגה הדמוקרטית מצויה עתה בין הפטיש לסדן. אם ביידן ימשיך לרוץ אז הוא כנראה יובס בבחירות. ואם ביידן יחליט לפרוש, טראמפ כנראה יצליח לגבור על כל אחד מארבעת המועמדים המוזכרים כמחליפים אפשריים.

אם תרחיש הפרישה יתממש, הבעיה של המפלגה הדמוקרטית תתחיל כבר בשלב בחירת המועמד/ת, משום שגם אם ביידן יפרוש בימים הקרובים אין ביכולתה לערוך פריימריז בזמן הקצר שנותר עד פתיחת הוועדה הלאומית. פרישת הנשיא מהמרוץ תביא למרחץ דמים פוליטי במפלגה הדמוקרטית. למרות שלפי הסקרים האריס פופולרית אפילו פחות מביידן, אין ספק שסגנית הנשיא לא תסכים לפנות את מקומה לניוסום או לפריצקר.

למרות השמועות על כך שביידן שוקל פרישה, מקורביו שבו והודיעו כי הוא לא מתכונן לפרוש. ביידן הוא פוליטיקאי גאה ועקשן, והיות שהוא מחזיק בכיסו האלקטורלי רוב גדול מקרב נציגי המפלגה לוועדה הדמוקרטית הלאומית, ניכר שהוא מתכונן להמשיך לרוץ עד הסוף.

כך או כך, נפילתו הפוליטית של ביידן היא חדשות רעות לישראל. למרות שהוא לא חסך שבטו מישראל בחודשים האחרונים, ביידן הוא חלק מהגווארדיה הוותיקה שהייתה ידועה בתמיכתה המסורתית בישראל ושכוחה במפלגה הדמוקרטית הולך ונחלש. כל המועמדים האחרים תלויים עוד יותר מביידן בכוחות העולים במפלגה הדמוקרטית – שחורים, היספאנים וצעירים שמקדמים עמדה ביקורתית יותר כלפי ישראל ולעיתים אף עוינת במופגן.

אם ביידן יישאר במרוץ הוא ינסה לקדם הסדר מזרח תיכוני בחודשים שנותרו עד תום כהונתו. לצורך זה, הוא ילחץ על ממשלת ישראל להסכים לוויתורים בנושא הפלסטיני, כדי לקדם הסכם נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל. יש לציין כי הפעלת לחץ על ישראל גם תקרוץ לבוחרים המוסלמים במישיגן שיכולים להטות את הכף לטובת ביידן במדינה (מתנדנדת) חשובה זו.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון, לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך בנשיונל אינטרסט מגזין