שובו של הדונלד

המירוץ לנשיאות ארצות הברית הפך לקלישאה קולנועית. אחרי שהנחית לו שלל מהלומות, הצליח הגיבור לחסל את הנבל. אבל רק נדמה לנו שכך קרה, שכן לפתע, במערכה השלישית של הסרט, הנבל חוזר מהמתים וכל שנותר לצופים הוא לחכות לדו-קרב הגורלי בין השניים.

כך לפחות תופסים תומכיו של הנשיא ג'ו ביידן את מה שמתרחש לנגד עיניהם. לא רק שהנבל בדמותו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ חזר במפתיע מבית הקברות של פוליטיקאים שעבר זמנם, אלא שמסתמן שגיבור הסרט, ג'ו, הולך להפסיד בדו-קרב המכריע, והאקדוחן האדמוני ישתלט מחדש על הבית הלבן.

זה בהחלט לא האפי אנד לתומכי המפלגה הדמוקרטית ולחברי הממסד הוושינגטוני – אופרטורים פוליטיים, לוביסטים ועיתונאי הבירה (הקבוצה שמכונה Inside the Beltway, על שם מערכת הכבישים המהירים שמקיפה את בירת ארצות הברית). אלו גם אלו ציפו שההפסד בבחירות 2020, סימל את סופו הפוליטי של הדונלד.

יש לומר שתחיית המתים הפוליטית של טראמפ היא אכן לא פחות ממדהימה. הרי נשיאים לשעבר לא נוהגים לרוץ שוב לבית הלבן לאחר שלא הצליחו להיבחר מחדש. יתרה מכך, ההסתערות של תומכי טראמפ משולהבים על הקפיטול – אחרי שהנשיא היוצא סירב להכיר בהפסד, טען שהבחירות נגנבו, ותבע מסגן הנשיא מייק פנס לקבוע שתוצאות הבחירות הפוכות – נתפסה כסיום מזעזע אך מוחלט של הקריירה הפוליטית של טראמפ. שלא לדבר על שורה ארוכה של בעיות משפטיות – כולל ארבעה כתבי אישום שמקיפים 91 האשמות פליליות – שעשויות להביא את הנשיא לשעבר לבלות מספר שנים בבית הסוהר במקום בבית הלבן.

אבל למרות כל האמור לעיל, טראמפ מוביל בפער אדיר במשאלי דעת קהל לקראת הפריימריז של המפלגה הרפובליקנית. על פי אתר הסקרים "538" מהיום, מקרב שלושת המועמדים המובילים למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, לנשיא לשעבר טראמפ יש תמיכה של 62.4 אחוזים, למושל פלורידה רון דה-סנטיס 11.7 אחוזים ולמושלת לשעבר של דרום קרוליינה ניקי היילי 10.8 אחוזים. לא זאת בלבד, בסקרים לקראת הבחירות הכלליות, טראמפ כבר מוביל על ביידן במספר מדינות מפתח כמו אריזונה, מישיגן, ג'ורג'יה, נבאדה ופלורידה.
.
התמיכה הגורפת של בוחרים רפובליקנים בטראמפ והנכונות שלהם ללכת עימו באש ובמים, מעלים את לחץ הדם של ראשי הממסד הפוליטי והפיננסי של המפלגה הרפובליקנית שלא מתלהבים מהנשיא לשער. רפובליקנים בכירים אלו עדיין מפנטזים שהיילי תצבור תנופה ותגבר על טראמפ בבחירות המוקדמות בניו המפשייר ולאחר שתנצח גם במדינה בה כיהנה כמושלת בעבר, דרום קרוליינה, יהיה לה סיכוי להביס את הנשיא לשעבר. ברם, אם לא יקרה משהו ממש יוצא דופן, אז הסיכוי שטראמפ יפסיד בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית שואף לאפס.

כיום, כבר ניתן לומר שהמפלגה הרפובליקנית הפכה ממפלגתו של רונלד למפלגתו של דונלד. האג'נדה הפוליטית של רונלד רייגן קידמה את כוחות השוק החופשי ואת הסחר הבינלאומי, נקטה במעורבות צבאית ודיפלומטית בעולם, עודדה הגירה לארצות הברית והציגה עמדה תקיפה מול ברית המועצות. המפלגה הרפובליקנית תחת רייגן וממשיכי דרכו, נשענה על תמיכתם של בעלי ההון ושל חברות העסקים הגדולות. אולם, טראמפ הפך את המפלגה הרפובליקנית לתנועה פופוליסטית שחורתת על דגלה התנגדות לסחר חופשי ולהגירה, שתומכת במעורבות גדולה יותר של הממשלה במשק, שמתנגדת להמשך הסיוע הצבאי והכספי לאוקראינה במלחמתה נגד רוסיה, ושמגדירה את סין כאויבת העיקרית של ארצות הברית במלחמה קרה חדשה.

טראמפ שואב את רוב כוחו האלקטורלי מעובדי צווארון כחול ומבני המעמד הבינוני הנמוך שגרים באזורים חקלאיים. ציבורי בוחרים אלו נטו בעבר להצביע למפלגה הדמוקרטית, אך בשנים האחרונות הם רואים את עצמם כקורבנות תהליך הגלובליזציה ותופסים את האג'נדה הפופוליסטית הטראמפיסטית כתואמת את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים שלהם.

המפלגה הדמוקרטית צברה לעצמה יתרון קטן בקרב בני המעמד הבינוני ובעלי השכלה אקדמית שמתגוררים בפרברים של הערים הגדולות בכמה ממדינות המפתח, כולל רפובליקנים ומצביעים עצמאיים שהחליטו שהם לא יכולים להצביע לטראמפ. בעזרת בוחרים אלו, הצליח ביידן לנצח את טראמפ בבחירות 2020 במדינות כמו פנסילבניה, ויסקונסין, מישיגן, אריזונה, נבאדה ואפילו ג'ורג'יה הרפובליקנית. אולם, התוצאות במדינות אלו היו קרובות ביותר ואם כמה אלפי בוחרים היו מחליטים להצביע לטראמפ במקום לביידן הם היו מאפשרים לו להיבחר מחדש, כך שהדאגה של הדמוקרטים מהמתרחש במדינות המפתח לקראת בחירות 2024 מוצדקת בהחלט.

ואם האמור לעיל לא גרוע מספיק מבחינת המפלגה הדמוקרטית, אז משאלי דעת הקהל האחרונים משקפים חוסר שביעות רצון כללית מביידן, בעיקר על רקע המצב הכלכלי, וזאת למרות שרמת האינפלציה התחילה לרדת ואחוז המועסקים עלה. ביידן הוכיח את עצמו גם במדיניות חוץ – בין היתר כשהקים קואליציה מערבית שמתמודדת עם התוקפנות הרוסית, וכשעמד לצידה של ישראל במלחמה בחמאס – אבל הישגיו במישור הבינלאומי לא קנו לו תמיכה בקרב פועלים במישיגן וחקלאים בג'ורג'יה.

בגיל 81, ביידן הוא המועמד המבוגר ביותר שרץ אי פעם לנשיאות. יש פרשנים פוליטיים הטוענים שהבוחרים היו מעדיפים לראות מועמד צעיר יותר, אבל היות שטראמפ צעיר מביידן רק בארבע שנים, קשה לראות בסוגיית הגיל הסבר לבעיה האלקטורלית של הנשיא המכהן מול הנשיא לשעבר. בניגוד לסוגיית הגיל, התחזקות כוחו של האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, ופוליטיקת הזהויות שאגף זה מקדם ללא לאות, בהחלט יוצרים בעיה אלקטורלית לנשיא המכהן.

לרבים מבוחרים אמריקאים נמאס לחלוטין מהטרלול הפרוגרסיבי של ה-Woke. כאשר הם מקשיבים למשנה הפרוגרסיבית הרדיקלית שמקדמים חברת בית הנבחרים אלכסנדרה אוקסיו-קורטז וחבריה מה-Squad, כאשר הם שומעים על עוד ניסיון לכפות את כללי ה- diversity and inclusionעל מוסדות ציבוריים ופרטיים, וכאשר הם צופים בטקס מדליות בו גבר גבוה ושרירי שמזדהה כאישה, מקבל מדליית זהב לאחר שביס את מתחרותיו בתחרות שחייה לנשים, הם משייכים זאת, בסופו של דבר, לביידן.

לאחרונה נטען שגם התמיכה האיתנה של הנשיא בישראל לאחר טבח השבעה באוקטובר, פגעה בפופולריות שלו בקרב מצביעים דמוקרטים צעירים ומשכילים שתומכים בפלסטינים. חברת בית הנבחרים הפלסטינית-אמריקאית ממישיגן, רשידה טליב, כבר הזהירה את ביידן באיום לא מוסווה במיוחד "אנחנו נזכור זאת ב-2024". אבל האמת היא שההפגנות האנטי-ישראליות שכוללות קריאות להשמדה דה-פקטו של מדינת ישראל, והגילויים האנטישמיים כלפי יהודים, בעיקר באוניברסיטאות, מסבים פגיעה משמעותית יותר למפלגה הדמוקרטית, בעיקר בקרב מצביעי המעמד הבינוני הלבן בפרברים שרובם תומכים בעמדת ישראל במלחמה וסולדים מחמאס.

למרות כל האמור לעיל ניכר שהבעיה המרכזית של המפלגה הדמוקרטית, והיתרון המרכזי של המפלגה הרפובליקנית, מצויים בשינוי שחל במוטיבציה של המצביעים – במיוחד במדינות המפתח. בעוד הבוחרים שהצביעו בעד טראמפ במדינות המפתח בבחירות 2020, יהיו מוכנים לעמוד בתור לקלפי אפילו בזמן סופת שלגים כדי להבטיח את ניצחונו בנובמבר 2024, ספק רב אם הבוחרים שהצביעו בעד ביידן במדינות אלו, יהיו מוכנים לעמוד בתור לקלפי אפילו תחת גשם קל. ואם מדינות המפתח ייצבעו באדום, נזכה לחזות בשובו של הדונלד.

 ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי ופרשן לעניינים גלובליים, ובעבר מרצה למדע המדינה באמריקן יוניברסיטי ועמית מחקר במכון קאטו