הרוצה לשקר ירחיק עדותו – על תרומתו של בנימין נתניהו למימוש תהליך אוסלו

שוב ושוב מנסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לנקות מעצמו את כתם הברית שכרת עם שלטון החמאס ברצועת עזה. ברית ארורה זו הכפיפה מאות אלפי ישראלים בדרום הארץ לחסדי החמאס, ובסופו של דבר אפשרה את טבח השבעה באוקטובר.

במהלך ישיבת ועדת החוץ והביטחון שנערכה אתמול, שוב ניסה נתניהו להתנער מאחריותו לאסון הנורא והפעם עשה זאת באמצעות השוואה בין מספר הקורבנות בטבח השבעה באוקטובר לבין מספר הקורבנות בתהליך אוסלו: "הסכמי אוסלו הם הטעות היסודית. לקחו את הגורם הכי אנטי ציוני והכי אנטי יהודי והביאו אותו לכאן. אוסלו הוא אסון שהביא לאותו מספר קורבנות כמו שבעה באוקטובר, במשך זמן ארוך יותר".

הבה נבדוק אפוא מה היה חלקו של נתניהו בתהליך אוסלו.

כבר בקמפיין לבחירות שנערכו בשנת 1996 התחייב נתניהו שיכבד את הסכמי אוסלו ושימשיך את התהליך המדיני. בעימות שנערך בינו לבין שמעון פרס לפני הבחירות, נשאל נתניהו מה המדיניות שהוא מציע ביחס לפלסטינים. נתניהו השיב כך "אני לא מתכוון לחזור לשם, לא לעזה ולא לג'נין. אני מתכוון להמשיך בדרך שתיארתי, דרך של מנהל עצמי תוך שמירה על הביטחון ועל ירושלים מאוחדת בידינו".

בהסכם אוסלו ב', שנחתם בספטמבר 1995, נקבעה פריסה מחדש של חיילי צה"ל בחברון, אולם רצח רבין הביא לדחיית יישום ההסכם. בינואר 1997 חתם נתניהו על "הסכם חברון" מול הרשות הפלסטינית. בהסכם התחייבה ישראל כ-80 אחוזים משטח העיר חברון לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. ב-2001, במהלך אירועי הדמים של האינתיפאדה השנייה, הביע נתניהו צער על שבתקופת כהונתו כראש ממשלה העביר את רוב חברון לידי הרשות הפלסטינית, ואמר כי היה נכנס לשטחים שהועברו וכובש אותם בחזרה. נתניהו כיהן כראש ממשלה ב-13 מתוך 14 השנים האחרונות והוא טרם יצא לכבוש את כל חברון בחזרה.

נתניהו קיים שיתוף פעולה ביטחוני הדוק עם הרשות הפלסטינית לאורך כל תקופות כהונתיו כראש ממשלה. בזכות שיתוף פעולה זה הייתה ירידה חדה באפקטיביות של טרור החמאס במהלך כהונתו הראשונה של נתניהו, וכן מאז חזר לשלטון בשנת 2009. מוסכם על כל חלקי מערכת הביטחון כי שיתוף הפעולה הזה הציל את חייהם של עשרות אם לא מאות ישראלים.

"מצאתי ידיד" אמר נתניהו על יאסר ערפאת. בנאום בעצרת האו"ם, הוא הגדיל והזמין את אבו מאזן לכנסת.

אבל לשיא תרומתו לתהליך אוסלו הגיע נתניהו כאשר נסע לוואי פלנטיישן כדי לחתום על הסכם שיפרט את הצעדים למימוש הסכמי אוסלו. בהסכם ואי נקבעו נסיגות נוספות של ישראל משטחי יהודה ושומרון, חיזוק התיאום הביטחוני, פיתוח כלכלי של הגדה המערבית ורצועת עזה ועוד. נתניהו חתם על הסכם ואי מול הרשות הפלסטינית ואף הספיק לממש את השלב הראשון בו, לפני שממשלתו נפלה. כאשר תריסר מחברי "חזית ארץ ישראל" – קבוצה של חברי כנסת מהימין שפעלה לסייע להתנחלויות – הציבו לנתניהו את ביטול הסכם ואי כתנאי להמשך תמיכתם בממשלה, הוא דחה את האולטימטום שלהם בתוקף. כתוצאה מכך, חלק מחברי החזית החליטו לתמוך בהצעת החוק שהצעתי להתפזרות הכנסת, ובזכותם הובטח רוב להצעה. כלומר, נתניהו העדיף שלא להפסיק את תהליך אוסלו גם במחיר נפילת ממשלתו.

לפיכך, לא רק שנתניהו אחראי מאז 2009 למדיניות הדו-קיום עם שלטון החמאס ברצועת עזה, אלא הוא גם מילא תפקיד חשוב במימוש הסכמי אוסלו במהלך כהונתו הראשונה כראש ממשלה.

בהקשר זה חשוב להזכיר שלא היה זה תהליך אוסלו אשר הביא לאינתיפאדה השנייה, כי אם החלטתו של ראש הממשלה אהוד ברק להסתלק מהמתווה של אוסלו ולרוץ בעיוורון לקראת הסכם קבע לו אף אחד מהצדדים לא היה מוכן. ההחלטה הפזיזה של ברק ללכת להסכם קבע, והדרך הרשלנית בה עשה זאת, העלו תרומה מכרעת להחזרת הטרור לרחובות ישראל, לאחר ארבע שנים שקטות באופן יחסי (2000-1996). כשר ביטחון בממשלתו, ברק היה גם שותפו הבכיר של נתניהו בתכנון קונספציית הדו-קיום עם שלטון החמאס ויישומה (2013-2009).

הניסיון הנואל של נתניהו לתלות את טבח השבעה באוקטובר בהסכמי אוסלו היא לא יותר מאשר ניסיון שקוף של בריחה מאחריותו לברית עם השטן החמאסי. נתניהו חוזר שלושה עשורים אחורה בתקווה שרבים לא יזכרו כיצד פעל לממש את הסכמי אוסלו במהלך תקופת כהונתו הראשונה בראשות הממשלה. ועל כך נהוג לומר "הרוצה לשקר – ירחיק עדותו".

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל