אונסק"ו וביטול חופש המחקר בשם הקיימות

בשנת 2015 הציגה ועדה מטעם האו"ם 17 "יעדי פיתוח קיימות" (Sustainable Development Goals, בקיצור SDGs) במסגרת האג'נדה של האו"ם לפיתוח קיימות עד שנת 2030 (The 2030 Agenda for Sustainable Development). המועצה הבינלאומית למדע (ICSU) בחנה את היעדים ומצאה שרק 29 אחוזים מהן נמצאו כמוגדרות באופן נהיר ומושתתות על ידע מדעי. חלקן אף סותרות אחרות. הסתייגות זו לא מנעה מ-193 המדינות החברות באו"ם לחתום על האג'נדה.

כך, כבר מראשית הדרך היה ברור לגורמים מקצועיים כי מושג ה-"קיימות" וערכים שנלווים אליו, זקוקים להבהרה מושגית ולפיתוח מחקרי. ה-ICSU אמנם ציין את הקושי במימוש אפקטיבי של מטרות עמומות וסותרות, אך לא הדגיש את הסכנה הפוליטית הנובעת מהתנהלות כזו.

סול אלינסקי, בספרו "כללים לרדיקלים", עוזר לנו בתיאור מהלך פוטנציאלי במצב עניינים זה המזכיר סכמה שיווקית המכונה "פתה והחלף". אולינסקי טוען כי ניתן לארגן אנשים סביב נושא עם הסכמה כללית כמו "התנגדות לזיהום". לאחר שהתארגנות זו מומשה קל להמיר את הנושא ל "זיהום פוליטי" או "זיהום פנטגון".

נדמה כי בכל הקשור ל-"קיימות" אימץ ארגון אונסק"ו את הטקטיקה שהציע אולינסקי בספרו. בכנס בינלאומי שנערך בברצלונה במאי 2022, הציגה אונסק"ו יוזמה שעסקה ביעדי פיתוח קיימות, ושבמסגרתה הוצגו דרישות קיצוניות בנושא הקיימות ממוסדות השכלה גבוהה בעולם – וזאת למרות שאונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, כלל לא מוסמך להגן על קיימות או לקדמה.

בכנס, הציגה אונסק"ו יוזמה בה נכללה דרישה "שמוסדות חינוך גבוה יעמידו דרישות ליבה אוריינות בקיימות וביעדי פיתוח קיימות עבור כל חברי הסגל והסטודנטים". בנובמבר, חצי שנה לאחר קיום הכנס, השתלטה קבוצת פעילי סביבה מארגון "End Fossil Barcelona" על הקמפוס של אוניברסיטת ברצלונה וערכה בו שביתת שבת בתביעה שהמוסד יקבל את הדרישה שהועלתה ביוזמה של אונסק"ו. בסופו של דבר נענו רשויות האוניברסיטה לתביעת השובתים והחל משנת 2024, יידרשו 14 אלף הסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני ללמוד קורס חובה על משבר האקלים. תכני קורס החובה לסטודנטים לא ייקבעו על ידי המנגנונים האקדמיים המקובלים כי אם על ידי ועדה של מומחים ואקדמאים, שרוב חבריה מונו על ידי הפעילים. בנוסף, הודיעה האוניברסיטה שתוכן תוכנית הדרכה בסוגיות אקלימיות ל-6,000 אנשי הסגל האקדמי שלה.

פדריקו דמריה, מרצה לכלכלה אקולוגית ולפוליטיקה אקולוגית ואחד מ-200 אנשי הסגל שתמכו באופן פעיל בדרישת השובתים, טען שהמהלך הצליח בעקבות "שינוי תרבותי כללי" ובהחלט אפשר להעריך כי הכנס שערך אונסק"ו בברצלונה תרם לשינוי התרבותי הזה. יצירת קורס חובה ליעדי קיימות באוניברסיטת ברצלונה לבטח יסייע לפתח את התנאים למימוש של מטרות הרדיקליות יותר של היוזמה של אונסק"ו בעתיד.

ראוי לציין כי היוזמה של אונסק"ו טוענת באופן מפורש כי נדרשת "חתרנות" על מנת לממש חלק מהיעדים שסימנה לעצמה. היוזמה אינה מבארת מה טיבה של אותה "חתרנות" אולם לאחרונה התרחשו מספר אירועים ונדליזם של פעילי סביבה במוזיאונים לאמנות. כדרכן של מטרות עמומות ואמצעים עמומים לא פחות, נתפסו אנשים למחשבה שמא יש קשר כלשהו בין טינוף יצירות אומנות לבין "קיימות".

Activists with @JustStop_Oil have thrown tomato soup on Van Gogh’s Sunflowers at the national Gallery and glued themselves to the wall. pic.twitter.com/M8YP1LPTOU

— Damien Gayle (@damiengayle) October 14, 2022

היוזמה של אונסק"ו גם הציגה המלצה למנות בכל מוסד להשכלה גבוהה, נאמן או ועדה שיוודאו כי המוסד האקדמי מכוון את מחקריו בהתאם לאותם יעדי קיימות. נטען במפורש כי על מוסדות להשכלה גבוהה לסרב לעריכת מחקרים שעומדים בסתירה לתפיסת הקיימות (נניח, למשל, כמו מחקר לשיפור דלקי מאובנים או הפקתם):

"כדי לעגן פעילויות קיימות במבני הניהול של המוסדות להשכלה גבוהה, על מוסדות ההשכלה הגבוהה לשקול יצירת תפקיד של מנהל קיימות ראשי או מנהל יעדי פיתוח קיימות ו/או ועדת קיימות ברמה העליונה... מוסדות להשכלה גבוהה חייבים לסרב לעיסוק במחקר שתומך בפרקטיקות שאינן בנות קיימא [הדגשות במקור]"

בעוד שהוספת מטלת חובה ללימודי התואר אינה מהווה בהכרח פגיעה בחופש האקדמי, הרי שאיסור על עריכת מחקרים שלא עולים בקנה אחד מטרות פוליטיות, נאצלות ככל שתהיינה, הינו פגיעה מובהקת וחד משמעית בחופש זה. צנזורה כזו היא איום על המחקר האקדמי, על חדשנות, וממילא גם על הסיכויים שלנו לקדם "קיימות" באמצעות המדע. יתר על כן, יצירת מנגנוני פיקוח כגון "מנהל יעדי פיקוח קיימות" או "ועדת קיימות" (שלא מוצע כל מנגנון פיקוח מעליהם) עלולים בקלות להפוך למנגנוני השתקה של דעות לא רצויות ושל חוקרים לא אורתודוקסיים. חופש המחקר וההוראה הם ערכי יסוד שבלעדיהם קשה יהיה לקדם ערכים הומניסטיים. לפיכך, חשוב לדון בערך הקיימות וללבן את משמעויותיו ובייחוד מהם יחסי הגומלין של ערך זה עם ערכים חשובים אחרים.

צבי שלם עוסק בפיתוח והדרכה בתחום החינוך המתמטי במרכז הישראלי למצוינות בחינוך

יחיאל מ. בר אילן הוא מומחה ברפואה פנימית ופרופ' בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב העוסק בתחום האתיקה הרפואית