מלחמת רוסיה-אוקראינה – תמונת מצב שנייה

בתמונה נגמ"ש BMP-3 רוסי הרוס ברחובות מריופול, 7 במרץ 2022

במאמר קודם שפרסמתי בבמה זו תיארתי את תמונת המצב של המלחמה באוקראינה נכון ל-2 במרץ ("מלחמת רוסיה-אוקראינה – תמונת מצב"). עבר מאז חודש של מלחמה בעצימות גבוהה. מה השתנה ומה תמונת המצב האופרטיבי נכון ל-2 באפריל?

הרוסים טוענים: "המבצע באוקראינה מתנהל לפי התוכנית"

אחרי הכיבושים שהושגו בשבוע הראשון למלחמה, הפכה ההתקדמות הרוסית בכל הגזרות לאיטית ומוגבלת יותר או שאף נעצרה כליל. מתחילת המלחמה, פעלו הרוסים בניגוד לתורת הלחימה הרוסית הגורסת יצירת עדיפות מכרעת בכוחות ובאמצעים בגזרות מאמץ עיקרי נבחרות, והמשיכו בכל המאמצים שהחלו ביום הפלישה בלי ריכוז כוחות מכריע באף גזרה.

הסיבה לסטייה מתורת הלחימה הייתה הערכה שגויה של המודיעין הרוסי לגבי כוח ההתנגדות האוקראינית. הרוסים הסתמכו על כך שיכולת הפיקוד והשליטה של הצבא האוקראיני ושל הממשלה האוקראינית תקרוס במהירות והאמינו שהכוחות הפולשים יוכלו להתקדם בקלות יחסית ליעדים רבים בו זמנית.

ההחלטה לוותר על פיזור המאמצים היא החלטה פוליטית ולא צבאית ולכן עבר זמן רב עד שהפיקוד הרוסי הפנים שאי אפשר להמשיך את המלחמה בדרך הזו ושיש לחזור לעקרונות של תורת הלחימה על מנת להשיג תוצאות. באופן לא מפתיע, שינוי בתוכנית מכורח הנסיבות הוצג כביצוע מתוכנן של תוכנית שהוכנה מראש. כפי שהסביר ראש אגף המבצעים של המטכ"ל הרוסי קולונל-גנרל סרגיי רודסקוי בתדריך ב-25 במרץ, הפעולות סביב קייב, חרקוב (חרקיב), צ'רניגוב (צ'רניהיב), חרסון בעצם נועדו רק לפצל את הכוחות האוקראינים ולרתקם כדי שלא יוכלו לתגבר את גזרת המטרה העיקרית של הרוסים – דונבאס. כלומר, המטרה העיקרית של רוסיה בעצם הייתה כל הזמן רק כיבוש מלא של מחוזות דונצק (דונייצק) ולוגנסק (לוהנסק). "הרפובליקות העממיות" הבדלניות של דונצק ושל לוגנסק שלטו לפני המלחמה רק על חלק מהמחוזות ונכון לזמן תדרוכו של רודסקוי, הצליחו הרוסים לבסס את שליטת הבדלנים ב-93 אחוזים משטח מחוז לוגנסק וב-54 אחוזים משטח מחוז דונצק. לטענתו של רודסקוי, הושגו מטרות השלב הראשון במבצע במלואן ולצד ריתוק הכוחות ספגו האוקראינים פגיעות משמעותיות בצבא ובתשתית הצבאית בכל שטח המדינה ממהלומות של חיל האוויר ושל הטילים הרוסיים, מה שיאפשר לצבא הרוסי להתרכז במטרה העיקרית – שחרור דונבאס.

יחד עם זאת, קשה לקבל את ההסברים של הפיקוד רוסי לגבי מגוון המאמצים הצבאיים שנעשו מחוץ לדונבאס משום שסדר הכוחות שהופעל בהם הוא עצום. למעשה, הרוב המוחלט של הכוחות הרוסיים הופעל מחוץ לדונבאס. לפיכך, יותר משפיזור המאמצים של הצבא הרוסי ריתק את הצבא האוקראיני, הוא ריתק את עצמו. כדי לרתק כוחות אויב אפשר לרכז כוחות על הגבול או ליד הגבול או לבצע מהלכי הטעיה ופעולות מוגבלות אחרות. לעומת זאת, הנחתת כוחות בעורף האופרטיבי, פריצת עוצבות ממוכנות לחבירה עם הכוחות המונחתים וניסיונות חוזרים ונשנים להתקדם לכיוון קייב בתנועת מלקחיים ממערב וממזרח, תוך ספיגת אבדות משמעותית, לא מצביעים על מהלך ריתוק אלא על מאמץ אמיתי. כך עולה גם מהפעולות שנעשו בצ'רניגוב ובגזרות נוספת. אבל הרוסים לא יכולים להודות שהתוכנית הראשונה שלהם נכשלה לכן הם פועלים ברוח הפתגם הרוסי "לעשות פרצוף טוב כשהמשחק רע" ואומרים שהם כלל לא רצו לכבוש את הערים הגדולות ושהמבצע באוקראינה "מתנהל לפי התוכנית".

התקדמות הפלישה הרוסית עד 2 באפריל 2022

הגזרה הדרומית

בגזרה הדרומית-מערבית, נכשלו ניסיונות הרוסים להתקדם מחרסון לניקולייב ואז לבצע איגוף עמוק סביב ניקולייב לכיוון צפון-מערב. גם הניסיונות להתקדם לקריבוי רוג (קריבי ריה) ולניקופול כשלו. עדיין יש איום של התקדמות רוסית לזפורוז'יה בגזרה הדרומית-מרכזית, אבל לא בטוח שיש לצבא הרוסי מספיק כוחות בגזרה לצורך ביצוע מהלך זה. מן הצד השני, האוקראינים מפעילים לחץ מניקולייב לכיוון חרסון באמצעות התקפות נגד קטנות והפגזת ריכוזי כוחות ומפקדות של הרוסים בשדה התעופה הקדמי בצ'רנובייבקה. הרוסים סופגים אבדות בצ'רנובייבקה אבל הם חייבים לרכז את הכוחות שם מסיבות גיאוגרפיות (אין להם הרבה אפשרויות פריסה אחרות).

במהלך השבועות האחרונים נמשכו ניסיונות הנחתה מהים בגזרת אודסה, אבל מזג האוויר הסוער הפריע לביצוע והספינות הרוסיות הוחזרו לכיוון קרים. גם אם מדובר במאמץ אמיתי וגם אם מדובר במהלך הטעיה, ניסיונות ההנחתה מצליחים לרתק כוחות אוקראיניים ניכרים באודסה. מתמונת המצב הכללית לא נראה שהרוסים יבצעו הנחתה בשלב הנוכחי.

הלחימה העזה ביותר בגזרה הדרומית היא במריופול, בדרום-מזרח אוקראינה. המסדרון היבשתי בין קרים לרוסיה כבר קיים מצפון למריופול, אבל כיבושה יבסס אותו סופית. העיר מכותרת וסופגת הפגזות והפצצות ללא הרף.

הגזרה הדרומית מתאפיינת בשונות גדולה בין תתי-הגזרות. בעוד במריופול הלחימה בשטח בנוי מתקדמת בקצב איטי בסגנון סטילנגרדי – כך, למשל, משרד ההגנה הרוסי מדווח כי "כוחותיה של הרפובליקה העממית של דונצק התקדמו בתוך מריופול למרחק של 800 מטר" – הרי בגזרה הדרומית-מערבית כוחות רוסים ואוקראינים קטנים רודפים אחד אחרי השני למרחקים של עד 200 קילומטרים בסגנון מלחמת האזרחים הרוסית בשנים 1920-1918. התחושה ההיסטורית של מלחמת האזרחים הרוסית מקבלת חיזוק בדמות הפעלה של רכבת משוריינת רוסית בגזרת חרסון. השימוש בכלי תחבורה צבאי ותיק זה היה נושא ללעג מצד האוקראינים, אבל ארבע רכבות משוריינות עדיין מהוות חלק פעיל ב-"חיל מסילות הברזל" של צבא הרוסי (יש חיל נפרד לזה) והופעלו גם בזמן מלחמות צ'צ'ניה. שר ההגנה הקודם אנטולי סרדיוקוב הורה להוציא את הרכבות המשוריינות מהשימוש כציוד מיושן, אבל את הפקודה לא הספיקו לבצע והשר שהחליפו, סרגיי שויגו, הורה להשאיר אותן בשירות.

הפצצות רוסיות על מריופול, 3 באפריל 2022

הגזרה הצפונית

השינוי העיקרי בגזרה הצפונית בימים האחרונים הגיע כתוצאה מההודעה הרוסית על סיום "השלב הראשון" של המבצע וריכוז המאמץ בדונבאס. הרוסים החלו לדלל את נוכחותם בגזרות קייב וצ'רניגוב כדי להעביר כוחות משם למזרח אוקראינה. החל מ-29 במרץ משרד ההגנה האוקראיני מדווח בכל יום על הוצאה של יחידות רוסיות מגזרות קייב וצ'רניגוב חזרה לבלארוס ולרוסיה. חשוב להדגיש כי לא מדובר בבריחה רוסית אלא בנסיגה מסודרת עם קרבות השהייה, מיסוך ארטילרי, חיפוי ארטילרי ומיקוש רב. כתוצאה מהנסיגה הרוסית, השתלט הצבא האוקראיני מחדש על כשלושים כפרים ועיירות שנכבשו על ידי הרוסים. ב-2 באפריל הכריזו האוקראינים שכל מחוז קייב שוחרר מכוחות רוסיים.

כוח של משטרת אוקראינה נכנס לעיירה בוצ'ה במחוז קייב לאחר שהרוסים נסוגו ממנה, 2 באפריל 2022

החזית המזרחית

נכון לעכשיו אין הוצאת כוחות מגזרת חרקוב בצפון-מזרח אוקראינה אלא למטרות ריענון, משום שגזרה זו חיונית לרוסים. הגזרה הצפון-מזרחית משמשת בתור הבסיס הצפוני למהלך הכיתור של הכוחות האוקראינים במזרח. המאמץ הרוסי העיקרי מצפון מתפתח מהעיר איזיום דרומה. הרוסים כבשו את איזיום, הקימו מעברים על נהר סוורסקי דונץ ומנסים להמשיך דרומה – בינתיים ללא הצלחה יתרה. בדרום מתפתח מאמץ מקביל מוולנובאחה צפונה. לצד הזרוע הצפונית והזרוע הדרומית של מהלך הכיתור מפעילים הרוסים גם לחץ ממזרח, בפרט בחזית רוביז'נה-סוורודונצק-פופסנאיה. בינתיים, הכוחות האוקראינים מצליחים להחזיק מעמד. אולם, עם תגבור הכוחות הרוסים בגזרה המזרחית ביחידות עתודה וביחידות שיועברו מהצפון, הכוח האוקראיני במזרח יעמוד בפני מצב בעייתי. יש לציין כי הכוחות המועברים מצפון יצטרכו תקופת זמן לריענון והחזרה לכשירות, אבל נשאלת השאלה האם הרוסים ירשו לעצמם תקופה זו. לכוחות החדשים מארמיה 5 שהרוסים מעבירים מהמזרח הרחוק גם ייקח זמן להתרכז ולהתארגן. האוקראינים ינסו לתגבר את הכוח בדונבאס על ידי שימוש בקווים הפנימיים הקצרים יותר, אבל לא ברור כמה יחידות הם יוכלו לשחרר מחזיתות אחרות וכמה מהן זקוקות לריענון.

נכון ל-2 באפריל, נקודות הכובד העיקריות של המאמץ הרוסי מצויות בחזית המזרח, במריופול ובגזרת ניקולייב-חרסון.

התכנסות כוחות של צבא רוסיה ושל המליציה של הרפובליקה העממית של לוגנסק בעיירה נובואיידר במחוז לוגנסק

אבדות הצדדים

סוגיית אבדות הצדדים מהווה כר פורה לתעמולה ולדיסאינפורמציה.

מבחינת אבדות הרוסים, ב-25 במרץ דיווח רודסקוי על 1,351 הרוגים ו-3,825 פצועים רוסיים (מאז לא פרסמו הרוסים את שיעור האבדות שלהם). כפי שהסברתי בתמונת המצב הקודמת, מלבד תעמולה יש גם סיבות אדמיניסטרטיביות מדוע מצוין מספר הרוגים נמוך בדיווחים הרוסים, שכן משרד ההגנה אחראי רק על הצבא הרוסי, בעוד יחידות המשמר הלאומי (רוסגוורדיה), המשטרה, וכוחות הפ.ס.ב לא נמצאות באחריותו. גם הרוגי "המיליציות העממיות" של דונצק ולגנסק אינם מופיעים בדיווחים הרוסיים ושכירי חרב הרוגים לא נספרים בכלל.

ב-25 במרץ דיווח משרד ההגנה האוקראיני על 16,100 אבדות לרוסים וב-2 באפריל דווח על 17,800 נפגעים רוסיים. התעמולה האוקראינית נוהגת לכתוב אבדות כהרוגים אבל היות שהדבר לא נכתב במפורש בהודעות של משרד ההגנה, ייתכן שהמספר כולל גם פצועים. משרד ההגנה האוקראיני שם דיווח שהצבא הרוסי מפעיל באוקראינה 75 צק"גים, כ-34 צק"גים מצויים בתהליך ריענון והחזרה לכשירות וכ-16 צק"גים הושמדו (על הצק"גים – צוותי הקרב הגדודיים – ראו בתמונת המצב הקודמת).

בדיווחיהם, האוקראינים אוהבים להדגיש פגיעות בקצינים בכירים רוסיים. לצד הרוגים ופצועים משדרת הפיקוד הרוסית, האוקראינים נוהגים לפרסם גם פרטים של גנרלים שכביכול הודחו או נעצרו בגלל הפיקוד הכושל שלהם בשדה הקרב. כך, למשל, האוקראינים דיווחו שמפקד ארמיה 49 לוטננט-גנרל יקוב ריאזנצב נהרג, מפקד ארמיה 6 לוטננט-גנרל ולדיסלב יירשוב הודח ונעצר, מפקד ארמיה 58 לוטננט-גנרל מיכאיל זוסקו הודח ונעצר, מפקד ארמית שריון 1 לוטננט-גנרל סרגיי קיסל הודח, סגן מפקד ארמיה 41 מייג'ור-גנרל אנדריי סוחובצקי נהרג (מותו של סוחובצקי זכה לאישור גם ממקורות רוסיים רשמיים). רמ"ט ארמיה 41 מייג'ור-גנרל ויטלי גרסימוב נהרג, מפקד ארמיה 29 מייג'ור-גנרל אנדריי קולסניקוב נהרג, מפקד דיוויזיה 150 מייג'ור-גנרל אולג מיטייב נהרג, מפקד רג'ימנט 141 של רוסגוורדיה מייג'ור-גנרל מגומד טושייב נהרג, מפקד ארמיה 8 לוטננט-גנרל אנדריי מורדביצ'ב נהרג (עשרה ימים אחרי הפרסום האוקראיני על מותו של מורדביצ'ב, שידרה הטלוויזיה הרוסית כתבה בה הוא נצפה חי וקיים בפגישה עם נשיא צ'צ'ניה רמזן קדירוב במריופול). רמ"ט ארמיה 35 מייג'ור-גנרל סרגיי נירקוב נפצע, רמ"ט ארמיה 36 מייג'ור-גנרל אנדריי סריצקי נפצע. בנוסף לגנרלים האוקראינים טוענים גם שמספר גדול של אלופי משנה וסגני אלופים נהרגו בלחימה.

מבחינת אבדות האוקראינים, ב-12 במרץ הודיע הנשיא וולודימיר זלנסקי על 1,300 חיילים אוקראינים הרוגים (מאז לא יצא דיווח אוקראיני רשמי עם שיעור אבדות מעודכן). ב-25 במרץ דיווחו הרוסים על יותר מ-14 אלף הרוגים לכוחות האוקראינים ועל יותר מ-16 אלף פצועים.

שרידי מטוס רוסי שיורט בצ'רניגוב, 5 במרץ 2022

פגיעות בתשתית הצבאית האוקראינית

עד עתה, הפעלת חיל האוויר הרוסי הייתה חלשה יותר ממה שהמומחים המערביים ציפו שתהיה. הרוסים אמנם השיגו עליונות אווירית, אבל זו עדיין לא עליונות מוחלטת, והרוסים חוששים מהגנה האווירית האוקראינית שממשיכה לפעול "בצורה נקודתית" (כך הודיע משרד ההגנה הרוסי). מערכות הטק"א (טילי קרקע-אוויר) האוקראיניות מסוג S-300 עדיין פועלות, אבל הייתה זו מערכת טק"א Buk-M1 שהתגלתה כקוץ עקשן במיוחד והצבא הרוסי מתקשה בהשמדתה. פועל יוצא, הרוסים נזהרים בהפעלת מטוסים (כלומר נוקטים בגישה של הימנעות מסיכון). התנאים הנוחים שחיל האוויר הרוסי התרגל אליהם בסוריה – מבחינת הגנה אווירית וגובה טיסה מבצעי – לא מתקיימים באוקראינה. גם מבחינה טכנית לא כל המטוסים הרוסיים מצוידים במיטב המכשור המודרני כפי שהעיד אחד הטייסים השבויים (אם כי לנאומים של שבויים תמיד יש להתייחס בעירבון מוגבל).

חיל האוויר הרוסי ממשיך לפגוע בשדות תעופה אוקראינים, בין היתר באמצעות טיל אוויר-קרקע לטווח ארוך X-101 המשוגר ממפציצים אסטרטגיים טופולב-160 וטופולב-95. הרוסים גם מפציצים מהאוויר תשתית אוקראינית אסטרטגית ובעיקר מפעלי תעשיה צבאית, מצבורי דלק ומצבורי תחמושת. מלבד הפצצה מהאוויר, הרוסים משגרים גם טילים מהקרקע ומהים נגד מטרות תשתית.

חיל האוויר האוקראיני עדיין מצליח לשמור על מספר מטוסים כשירים אבל האוקראינים לא מפרסמים את מספרם. נכון ל-30 במרץ, הרוסים טוענים להשמדה של 123 מטוסים אוקראינים מתוך 152, 77 מסוקים מתוך 149 ו-152 מערכות טק"א לטווח ארוך ובינוני מתוך 180.

מערכת טילי קרקע-אוויר Buk-M1 אוקראינית מושמדת על ידי טיל קרקע-קרקע איסקנדר רוסי

פגיעות באזורים מיושבים

היות שלרוסים לא הייתה עדיפות כוחות מכרעת בגזרות הלחימה השונות שלהם בשבועות האחרונות, הם ניצלו עדיפות באמצעים כדי לפגוע באוקראינים. לצורך הפגזת הערים האוקראיניות הם משתמשים בכל הארסנל שלהם. חיל האוויר הרוסי מפגיז ערים לא רק בטילים מונחים אלא גם בפצצות ברזל "טיפשות". כוחות הארטילריה יורים על אזורים מיושבים בתומ"תים, בתותחים נגררים, ובמטל"רים "גראד", "אוראגן", ו-"סמרץ'" וכן במערכת "בוראטינו" (TOS-1) כולל בתחמושת תרמובארית. מבחינת טילים, הרוסים מטווחים את הערים בטילי שיוט "קאליבר" ובטילי קרקע-קרקע "איסקנדר" שמשמשים בדרך כלל נגד מטרות צבאיות ופחות נגד אזורים אורבניים.

למרות שהתמונות מאוקראינה מלמדות על נזק רב מאוד, הרוסים עדיין לא מתקרבים לממדי ההרס שזרעו בצ'צ'ניה ובסוריה. יחד עם זאת, אפשר לראות בבירור את העלייה בממדי ההרס הנגרם באוקראינה. כך, למשל, ב-10 במרץ הודיע ראש העיר של חרקוב שנהרסו כ-400 בניינים רבי קומות. ברם, היות שחרקוב היא עיר עם 1.4 מיליון תושבים, עדיין מדובר בשיעור הרס נמוך יחסית (בהקשר דנן חשוב להזכיר שהמאמר הזה לא עוסק בהיבט המוסרי או ההומניטרי של הלחימה אלא בהיבט הצבאי גרידא). ההפגזות על חרקוב מתרכזות בדרך כלל בשכונות מסוימות, כמו "סאלטובקה צפונית", ולא כל שכונה "זוכה" להפגזה מרוכזת. אבל, כאמור, התמשכות הלחימה מביאה לעלייה בממדי ההרס. לכן, ב-19 במרץ, כבר דווח על 600 בניינים ו-50 בתי ספר הרוסים. ב-31 במרץ דווח על יותר מ-1,500 בניינים ו-70 בתי ספר הרוסים, וסך הכל 15 אחוזים מכלל הבניינים רבי הקומות בעיר נהרסו. אבל המצב בחרקוב הוא עוד טוב יחסית בהשוואה למריופול הנצורה. עוד ב-17 במרץ דווח כי במריופול נהרסו 80 אחוזים מהבניינים. מאז שיעור הבניינים הפגועים עלה והוא כבר מתקרב ל-100 אחוזים. גם בצ'רניגוב ההרס קשה מאוד ואלה רק הערים הגדולות. בעיירות וכפרים לפעמים מספיק מטח מטל"ר אחד כדי לגרום לשיעור הרס גבוה.

לפי נתוני האו"ם, נכון ל-31 במרץ, נהרגו 1,276 אזרחים אוקראינים ו-1,981 נפצעו, אבל הארגון עצמו מציין שהמספר האמיתי גבוה יותר.

בניין של האוניברסיטה הלאומית של חרקוב עולה בלהבות לאחר הפגזה רוסית, 2 במרץ 2022

שלב ההתשה

כפי שעולה מהכתוב לעיל, הרוסים הסיקו מסקנות מהחלק הראשון של המלחמה והם מצויים עתה במעבר מאסטרטגיה של פיזור מאמצים לאסטרטגיה של ריכוז מאמצים. הצבא הרוסי שולח כוחות מצפון אוקראינה למזרחה וזאת כדי להניע מאמץ מרוכז לכיבוש מחוזות דונצק ולוגנסק.

האוקראינים ממשיכים בגיוס כוחות מילואים ובקליטת אמצעי לחימה מחו"ל בדגש על טילי נ"ט, טילי נ"מ, תחמושת לנשק קל ותחמושת ארטילרית. הכוחות האוקראינים מנהלים קרבות בלימה וממשיכים לתקוף את הרוסים בהתקפות ארטילריה וכתב"מים, תוך שהם מסבים להם אבדות באנשים ובאמצעי לחימה. במקביל, האוקראינים יוצאים להתקפות נגד מקומיות אולם בינתיים התקפות אלו טרם הצליחו להשיג שינוי משמעותי בתמונת המערכה הכללית.

האוקראינים סופגים אבדות לא מבוטלות בלחימה, ובעיקר בקרב היחידות הסדירות. גיוס המילואים לא תמיד מפצה מבחינת האיכות על שחיקת הכוחות הסדירים וזאת על אף שחלק ניכר מאנשי המילואים האוקראינים צברו ניסיון קרבי משמונה שנות לחימה בעצימות נמוכה במזרח המדינה.

הכוחות האוקראינים מאבדים ציוד חיוני רב שהם אינם מקבלים תחליפים עבורו מחו"ל, ובעיקר פלטפורמות עיקריות כמו טנקים, כלי רק"ם אחרים, מטוסים, ארטילריה ומערכות טק"א. משום כך ידיעות על סיוע בהעברת פלטפורמות עיקריות לאוקראינה מתקבלות בהתלהבות רבה. גרמניה כבר הסכימה שצ'כיה תעביר לאוקראינה נגמ"שי BMP-1 ישנים שהיו שייכים פעם למזרח גרמניה. בריטניה אולי תספק תומ"תים מדגם AS-90 וייתכן שארצות הברית תעביר לאוקראינה טנקים סובייטיים ישנים מבעלות בריתה במזרח אירופה (לפולין לבדה יש יותר מ-500 טנקי טי-72). האוקראינים משיגים ציוד שלל רב, אבל לא בטוח שציוד זה מספיק כדי לפצות על אובדן הפלטפורמות העיקריות בלחימה (האוקראינים עצמם טוענים שהם תפסו יותר ציוד שלל מהציוד שהם איבדו).

התעשייה הצבאית של אוקראינה ערכה גיוס מהנדסים ופועלים מסיבי ודיווחה שבמשך שבועיים בתחילת המלחמה היא הצליחה להעביר לצבא יותר כלים משהעבירה במשך חצי השנה שלפני כן. יחד עם זאת, עדיין מדובר במספר כלים נמוך באופן יחסי לשחיקת הציוד במלחמה זו. פועל יוצא, האוקראינים מנסים להחזיק מעמד בהגנה ניידת ואף מצליחים לבלום את הרוסים ברוב הגזרות, אבל אין להם כרגע מספיק כוחות ואמצעים להתקפות נגד משמעותיות, ומצבם ממשיך להיות קשה.

כפי שכבר ציינתי בתמונת המצב הקודמת, בזירה הפנימית, יציגו הרוסים כל מצב בו תסתיים המלחמה כניצחון, גם אם יכבשו עוד ערים ושטחים (עם או בלי סיפוח), גם אם יישארו במקומם, ואפילו אם ייסוגו כפי שהם נסוגים עתה מאזור קייב. המטרות המוצהרות של רוסיה מאפשרות להם להציג תמונת ניצחון בכל מקרה. כך, למשל, הרוסים יכולים לטעון שהפגיעה הקשה בצבא ובתשתית הצבאית של אוקראינה, יחד עם הסכמת הממשלה האוקראינית לא להצטרף לנאט"ו משיגות את המטרה המוכרזת של "דה-מיליטריזציה". על המושג הערטילאי "דה-נאציפיקציה" אפשר להלביש הלכה למעשה כל הישג שרוצים (לדוגמא, הפגיעה במיליציית אזוב). ואם הרוסים יצליחו לכבוש את כל שטח המחוזות דונצק ולוגנסק (כולל מריופול), הם יגשימו באופן מובהק את המטרה של "הגנת דונבאס". כך שהצהרות נוסח "הישגנו את כל המטרות שהצבנו לעצמנו בדיוק לפי התוכנית והחיילים גיבורים הרוסיים שבים הביתה עטורי ניצחון" ממתינות במגירה, אבל אנחנו עדיין לא שם. כרגע, אנו בשלב של מלחמת התשה. ובמקביל למשא ומתן המדיני נמשיך לראות לחימה קשה בחזית והפצצות בעורף.