דְּיוֹמָא

  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
דְּיוֹמָא
רביעי, 29 ביוני 2022
  • פייסבוק
  • טוויטר
  • ראשי
  • פוליטיקה וממשל
  • חוץ והעולם
  • צבא וביטחון
  • פנים וחברה
  • חוק ומשפט
  • כלכלה ועסקים
  • מדע וטכנולוגיה
  • תרבות ובידור
ענייני דיומא:
  • מדד-דיומא
  • פרק מספר
  • ביקורת ספרים
  • בית המשפט העליון
  • גדעון סער

בין התפשטות נאט"ו לאימפריאליזם רוסי – מה הניע את רוסיה לפלוש לאוקראינה?

מדוע החליט נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפלוש לאוקראינה? פרופ' אריה קרמפף מציג שתי תזות מרכזיות שהתגבשו כתשובה לשאלת זו – תזת "התפשטות נאט"ו" ותזת "האימפריאליזם הרוסי" – ומסביר מה אפשר ללמוד ממהלך האירועים על נכונות כל תיאוריה

אריה קרמפף
14 במרס 2022
דגל נאט"ו ודגל רוסיה   מקור: פריפיק (סלון.פיקס וג'אנון28)
 הדפסה 
בתמונה דגל רוסיה (משמאל) ודגל נאט"ו

לאחר הפלישה לאוקראינה עלתה השאלה מדוע החליט נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להורות על מהלך זה. שתי תזות מרכזיות התגבשו כתשובה לשאלה זו – תזת התפשטות נאט"ו ותזת האימפריאליזם הרוסי.

תזת התפשטות נאט"ו גורסת כי בפלישה לאוקראינה פוטין הגיב להתפשטות ברית נאט"ו במזרח אירופה ולכוונת הארגון להמשיך ולהתפשט באזור זה באופן המסכן את האינטרסים האסטרטגיים של רוסיה. תזה זו מטילה את האחריות לפלישה לאוקראינה על ברית נאט"ו על סמך ההנחה שהמדינות המרכזיות בארגון – ארצות הברית ומדינות מערב אירופה – היו צריכות להכיר בלגיטימציה של המעצמה הרוסית להגן על האינטרסים שלה והשפעתה במזרח אירופה.

תזת התפשטות נאט"ו הוצגה הן על ידי חוקרים המזוהים עם עמדות ניאו-ריאליסטיות ביחסים בינלאומיים כמו פרופ' ג'ון מירשהיימר ופרופ' סטיבן וולט, והן על ידי דוברים המזוהים עם השמאל כמו העיתונאי האמריקאי פיטר ביינרט (בישראל, הביע הבלוגר הישראלי אישתון תמיכה בתפיסה זו)

John Mearsheimer

ג'ון מירשהיימר

לעומת זאת, תזת האימפריאליזם הרוסי גורסת כי בעשור האחרון פוטין פועל בעקביות בהתאם לחזון לאומי רוסי, לפיו התפרקותה של ברית המועצות הייתה טעות היסטורית, וכי יש לתקן טעות זאת באמצעות הרחבת אזור ההשפעה הרוסי לממדים קרובים לאלו שהיו לאזור ההשפעה הסובייטי.

כך, למשל, העיתונאית האמריקאית ממוצא רוסי, יוליה יופה, שסיקרה את הזירה הרוסית במשך שנים, טענה בראיון נרחב לתוכנית Frontline כי פוטין מחזיק בתפיסה לפיה נגנבו מרוסיה משאבים רבים במהלך התפרקות ברית המועצות ובכוונתו להשיב משאבים אלו בחזרה לעם הרוסי. יופה טוענת שדווקא לרוסיה יש כוונות התפשטות כפי שניתן ללמוד, למשל, מהמעורבות הרוסית בסוריה, ומהניסיונות (הלא מוכחים) להשפיע על תוצאות הבחירות בארצות הברית.

"הדרך של פוטין למלחמה": ריאיון עם יוליה יופה, פרונטליין

 

אז איך מכריעים בין התזות?

התומכים בתזת ההתפשטות של נאט"ו מביאים כסימוכין אמירות של דמויות מפתח במדיניות החוץ של ארצות הברית בזמן המלחמה הקרה כמו הנרי קיסינג'ר וג'ורג' קנאן. קיסינג'ר שכיהן כיועץ לביטחון לאומי וכמזכיר המדינה של ארצות הברית, הזהיר כבר במהלך המשבר באוקראינה ב-2014 מפני ההשפעות של התפשטות נאט"ו על ההתנהלות הרוסית. קנאן שהגה את "תורת הבלימה" – תורה שעיקרה בלימת ההתפשטות הקומוניסטית ובידוד ברית המועצות – טען כבר ב-1996 כי התפשטות נאט"ו לתוך מה שהיה אזור ההשפעה הסובייטי היא "טעות אסטרטגית בעלת פרופורציות אפיות". ביינרט מעלה טענה מעניינת שמדובר בשסע דורי – בעוד הדור הוותיק של המדינאים שצבר ניסיון במהלך המלחמה הקרה, הזהיר מפני התפשטות של נאט"ו מזרחה, הדור החדש של מדינאים לא מכיר מספיק את ההיסטוריה של רוסיה ושל מזרח אירופה ואינו מכיר בחשיבות של שמירה על איזון אסטרטגי בין המערב לרוסיה.

George F. Kennan 1947

ג'ורג' קנאן

הטענות התומכות בתזת האימפריאליזם הרוסי מדגישות את העובדה כי ארצות הברית ומדינות מערב אירופה ומרכזה כבר אינן נאבקות על עיצוב הסדר העולמי, כפי שעשו בתקופת המלחמה הקרה, אלא מתמקדות בהגנה על "הגוש המערבי" אשר עוצמתו נמצאת בתהליך נסיגה. לאחר שנסוגה מאפגניסטן וקיבלה את הנוכחות הרוסית בסוריה, קשה לטעון שארצות הברית פועלת כיום מתוך מניעים אימפריאליסטיים באותה מידה בה פעלה על בסיס מניעים אלו בתקופת המלחמה הקרה ואפילו בשנות התשעים. את ההתגייסות הנרחבת במערב כנגד פלישה הרוסית לאוקראינה יש לראות כפעולה הגנתית ולא כפעולה התקפית ואת טענת השסע הדורי שמעלה ביינרט, אפשר לפרש גם בצורה הפוכה – הדור הוותיק של המדינאים לא הפנים שהתנאים ששררו בתום מלחמת העולם השנייה כבר אינם שוררים כיום, שלושה עשורים אחרי התפרקות ברית המועצות.

כדי להכריע באופן חד משמעי בין שתי התזות, צריך לענות על השאלה מה היה קורה לולא התפשטה נאט"ו למדינות מזרח אירופה – האם הוואקום היה גורם לרוסיה להתפשט חזרה לתוך מזרח אירופה עוד לפני 2014 או שמא ההתפשטות הרוסית מערבה הייתה הופכת למיותרת? מובן מאליו שאין לנו תשובה ודאית לשאלה זו. אולם, בחינת ההתפתחויות המדיניות שחלו מאז פלשה רוסיה לאוקראינה, מחזקת את תזת האימפריאליזם הרוסי על פני תזת התפשטות נאט"ו.

רוסיה הציבה לאוקראינה מספר תנאים לסיום הלחימה: התחייבות של אוקראינה לא להצטרף לאיחוד האירופאי ולברית נאט"ו; הכרה של אוקראינה בכך שחצי האי קרים הוא שטח רוסי; הכרה של אוקראינה בכך שהרפובליקה העממית של דונצק (דונייצק) והרפובליקה העממית של לוהנסק (לוגנסק), הן מדינות עצמאיות. כידוע, תנאים אלו אינם מקובלים על אוקראינה. רוסיה מצידה, אינה מסתפקת במבצע מוגבל במזרחה של אוקראינה. הצבא הרוסי ממשיך להרחיב את מהלך הפלישה, חותר לכיתור עיר הבירה קייב ופוגע באופן נרחב באזרחים. ניתן להעריך שאם מטרתו של פוטין הייתה למנוע הצטרפות של אוקראינה לנאט"ו ולאיחוד האירופאי, הוא היה יכול להסתפק בכיבוש דונצק ולוהנסק ולנהל משא ומתן על אי הצטרפות של אוקראינה לנאט"ו. המשך ההתפשטות הרוסית בתוך אוקראינה והמהלך לכיתור קייב מצביעים על מטרות נרחבות יותר, ולכן מחזקות את תזת האימפריאליזם הרוסי.

אם כן, על אף שלא ניתן להגיע להכרעה חד משמעית בין שתי התזות, ההתפתחויות בשבועות האחרונים מחזקות את הטענה שההחלטה של פוטין לפלוש לאוקראינה נובעת ממניעים אימפריאליסטיים. הדאגה הרוסית מפני הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופאי ולנאט"ו היא אפוא רק זרז או תירוץ.

President of the Russian Federation Vladimir Putin during the address On the conduct of a special military operation February 24 2022 Presidential Executive Office of Russia

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מכריז על "מבצע צבאי מיוחד" באוקראינה, 24 בפברואר 2022

 

מפגש מפתיע

בשולי הדברים, עולה גם השאלה כיצד דוברים משמאל כמו ביינרט מאמצים פרשנות היסטורית זהה כמו חוקרים ניאו-ריאליסטיים כמו מירשהיימר. לא זאת בלבד, מירשהיימר וביינרט ממליצים על תגובה מדינית זהה – הכרה באינטרס הרוסי במזרח אירופה והכלת ההתפשטות הרוסית שם.

תשובה אפשרית לשאלה זו היא ההתעלמות של מירשהיימר ושל ביינרט מהפער בין אופיו הסמכותני של המשטר הרוסי לבין רצונם של תושבי אוקראינה לחיות בדמוקרטיה ליברלית. הגישה הניאו-ריאליסטית ביחסים בינלאומיים מתבססת על ניתוח יחסי כוח בין מדינות, מבלי להתייחס למבנים הפנימיים בתוך אותן מדינות ולאידיאולוגיה השלטת בהן. כלומר, בעיני ניאו-ריאליסטיים, אין הבדל בין מדינות ליברליות-דמוקרטיות לבין מדינות סמכותניות מבחינת אינטרסים והתנהלות בזירה הבינלאומית. באופן מפתיע, נדמה שגם הפרשנות משמאל מאמצת גישה זו. ביינרט, למשל, כלל אינו מתייחס לשאלת זכותם של האזרחים האוקראינים לחיות בדמוקרטיה ליברלית (גם אם פגומה). למעשה, ישנם זרמים מסוימים בשמאל התופסים את הליברליזם הדמוקרטי כמרכיב בתוך האימפריאליזם המערבי והרצון של אזרחים, כגון אזרחי אוקראינה, לחיות בדמוקרטיה ליברלית נתפס בעיניהם לא כשאיפה אותנטית אלא כתוצאה של התפשטות האימפריאליזם המערבי. באופן פרדוקסלי, הרציונל הזה של דוברים מן השמאל החפצים לבקר את האימפריאליזם האמריקאי, מציב אותם לצידם של דוברים מן הימין המבקשים להכיר בזכותו של החזק לממש את עוצמתו.

Peter Beinart 2014 Joe Mabel

פיטר ביינרט

אריה קרמפף הוא פרופ' בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב יפו, מתמחה בכלכלה פוליטית ובהיסטוריה כלכלית

users: אריה קרמפף
  • נאט"ו
  • ולדימיר פוטין
  • מלחמת רוסיה-אוקראינה (2022)
הצג תגובות

נו
15 במרס 2022
ביינרט הוא תועמלן ותיק עבור רודנים למיניהם. משקלו האינטלקטואלי כמשקל נוצה

Report

עוד בנושא

  • אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר

    רותם אורג | 26 ביוני 2022
  • האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה האם יש לחסל את יחיא סינוואר? – קריאה להסתכלות חדשה

    גרשון בסקין | 30 במאי 2022
  • יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של... יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של... יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות רוסית יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות רוסית יום ה-9 במאי במדינות הבלטיות – מסמל של כיבוש סובייטי לסמל של לאומנות...

    יעקב לופט | 09 במאי 2022
  • "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל "איחוד הזירות" – על האסטרטגיה שאימץ חמאס מול ישראל

    דני אורבך | 05 במאי 2022
  • טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון... טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון... טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון הרוסי טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון הרוסי טביעת סיירת הטילים "מוסקבה" – על ההצלחה האוקראינית ועל הכישלון הרוסי

    אייל פינקו | 28 באפריל 2022

אולי יעניין אותך

הנקראים ביותר

  • 1

    ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות ראש הממשלה נפתלי בנט איבד כל קשר למציאות

    חיים רמון | 09 ביוני 2022
  • 2

    הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלו הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"... הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה של פרידה קאלו הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה" בתערוכה על חייה... הלזה ייקרא תערוכה? – ערך ויקיפדיה, שמלות מקסיקניות ושערי "לאשה"...

    דניאלה ש. | 06 ביוני 2022
  • 3

    הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי... הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור

    ניסים סופר | 22 ביוני 2022
  • 4

    בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה בלי פתקי החלפה

    אסף פרי | 19 ביוני 2022
  • 5

    "לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור? "לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור? "לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור? "לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור? "לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור?

    ניסים סופר | 31 במאי 2022

המלצת העורכים

הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)הסולטאנות הממלוכית 1517-1250 – קרב ואדי אל-חַ'זְנַדאר (1299)

אמיר מזור | 01 ביוני 2022

Read more

"לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור?"לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט..."לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור?"לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור?"לא הובטחו כספים חדשים" – האם ראש הממשלה נפתלי בנט שיקר לציבור?

ניסים סופר | 31 במאי 2022

Read more

יוסף רז – דברים לזכרויוסף רז – דברים לזכרויוסף רז – דברים לזכרויוסף רז – דברים לזכרויוסף רז – דברים לזכרו

אלון הראל | 26 במאי 2022

Read more

פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?פרס ישראל או פרס בית המשפט העליון?

ניר מסיקה | 25 במאי 2022

Read more

תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריביםתובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין...תובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריביםתובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריביםתובנות ראשוניות על מלחמת רוסיה-אוקראינה – יחסי העוצמה בין הצבאות היריבים

עדו הכט | 23 במאי 2022

Read more

החדשים ביותר

אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר אדוני הנשיא, אנחנו צריכים לדבר

רותם אורג | 26 ביוני 2022

מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011 מדד-דיומא – משרד התקשורת, 2021-2011

מערכת דיומא | 25 ביוני 2022

פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "מערבה" מאת מוחסין חאמיד פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "מערבה" מאת מוחסין חאמיד פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "מערבה" מאת מוחסין חאמיד פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "מערבה" מאת מוחסין חאמיד פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "מערבה" מאת מוחסין חאמיד

מוחסין חאמיד | 24 ביוני 2022

מ-"צדק השוק" ל-"צדק פוסט קפיטליסטי" – על השינוי הנדרש במשפט הפלילי מ-"צדק השוק" ל-"צדק פוסט קפיטליסטי" – על השינוי הנדרש במשפט הפלילי מ-"צדק השוק" ל-"צדק פוסט קפיטליסטי" – על השינוי הנדרש במשפט הפלילי מ-"צדק השוק" ל-"צדק פוסט קפיטליסטי" – על השינוי הנדרש במשפט הפלילי מ-"צדק השוק" ל-"צדק פוסט קפיטליסטי" – על השינוי הנדרש במשפט הפלילי

יוסף זהר | 23 ביוני 2022

הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי... הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור הגישה הדמוקרטית – בחירת השופטים לבית המשפט העליון על ידי נבחרי הציבור

ניסים סופר | 22 ביוני 2022

מידע שימושי

  • אודות דיומא
  • תנאי שימוש

כלים

  • RSS דיומא
  • Push דיומא
  • ניוזלטר דיומא

פרסום

  • מדיניות פרסום
  • מדיניות פרטיות

צרו קשר

  • פנייה למערכת
  • שלחו מאמר

© 2020 כל הזכויות שמורות להוצאת דְּיוֹמָא