על עמדותיהם האמיתיות של בכירים במערכת הפוליטית, במערכת הביטחון ובאמצעי התקשורת כלפי מדיניות "הדו-קיום" עם חמאס וכלפי קונספציית "חמאס מורתע"

מאז טבח שמחת תורה, אחראים מרכזיים למגה-מחדל המדיני, הצבאי, המודיעיני והתודעתי של שבעה באוקטובר נוקטים במאמצים קדחתניים של שכתוב ההיסטוריה וזאת כדי להתנער מאחריותם. מהלך שכתוב ההיסטוריה הזה נעשה בעיקר במדיות החברתיות שדרכן האשמים מנסים לשכנע את הציבור שהם לא אחראים למחדל אלא אנשים אחרים, אבל גם בכתבות ובתוכניות "תחקיר" שבאות לנקות את כתם האשמה מחלק מהאחראים כדי למקד את כל האחריות במי שהכתבים והעורכים רוצים לתקוף מבחינה פוליטית. אף על פי כן, משכתבי ההיסטוריה לא יצליחו לשנות את האמת.

ראש הממשלה נתניהו הוא מי שנושא באחריות העיקרית למגה-מחדל של שבעה באוקטובר, הן אחריות מיניסטריאלית והן אחריות מדינית בתור מי שהוביל את מדיניות "הדו-קיום" עם חמאס במשך כל שנות שלטונו. אבל נתניהו אינו אשם יחידי כמו שיריביו הפוליטיים, שונאיו בתקשורת והרל"ביסטים מנסים לטעון. ראשי הממשלה בנט ולפיד ולצידם כל שרי הביטחון, כל הרמטכ"לים, כל ראשי אמ"ן, כל בכירי המטכ"ל, כל ראשי השב"כ וכל ראשי המל"ל שכיהנו בין יוני 2007 לבין אוקטובר 2023, תמכו בכל לב במדיניות הדו-קיום עם חמאס, קידמו את קונספציית "חמאס מורתע" ולא תמכו במהלך צבאי מקיף למיטוט שלטון חמאס ברצועה. גם עיתונאים בכירים בעיתונים ובאולפני החדשות אימצו בהתלהבות את מדיניות הדו-קיום עם חמאס – כולל עיתונאים שנוהגים להתנגד לנתניהו בכל דבר ודבר – והם אחראים להטמעת מדיניות אסונית זו בציבור בציבור ולהשתקת הקולות המעטים שיצאו נגדה.

כדי להוכיח את דבריי אביא בפניכם כמה עשרות ציטוטים מפי בכירים במערכת הפוליטית, במערכת הביטחון ובאמצעי התקשורת, שמלמדים על תמיכתם הנלהבת במדיניות הדו-קיום עם חמאס ועל אמונם המלא בקונספציית "חמאס מורתע".

הודאת בעל דין כמאה עדים דמי.

ראשי ממשלה

בנימין נתניהו

• 3 בפברואר 2009 – זמן קצר לפני הבחירות, הצטלם נתניהו באשקלון והבטיח את הדברים הבאים: "אני התרעתי מפני חמאסטן לפני כמה שנים. אני התרעתי בפני זה שיעופו טילים מעזה לאשקלון. ציפי ליבני וקדימה גיחכו. הם ביטלו את האיומים האלה, הם אמרו שאנחנו רואי שחורות, שאנחנו מפחידים את העם. מסתבר שאנחנו יכולנו לראות נכוחה את מה שהם בעיוורונם לא ראו. ולא רק שהם לא ראו את הסכנה, כשהיא התעוררה, הם גילו חולשה מולה. הם הבליגו, הם עשו תהדייה, הם נתנו לחמאס להתחמש עם עוד ועוד טילים. ולבסוף, כשהם כבר יצאו לפעולה וצה"ל עשה עבודה יוצאת מן הכלל, ציפי ליבני וממשלת קדימה עצרו את צה"ל לפני השלמת המלאכה. אז אני רוצה להגיד כאן ועכשיו: אנחנו לא נעצור את צה"ל, אנחנו נשלים את המלאכה, אנחנו נמוטט את שלטון הטרור של חמאס, אנחנו נחזיר את הביטחון לתושבי אשקלון, לתושבי אשדוד, לתושבי שדרות ובאר שבע ויבנה, אנחנו נחזיר את הביטחון לתושבי ישראל".

• 19 באפריל 2017 – בדיון בדו"ח המבקר על מבצע "צוק איתן" בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, תיאר נתניהו את התוכנית האופרטיבית שחמאס הכין לפני מבצע "צוק איתן", שדומה מאוד למתקפה שהוצאה לפועל ב-7 באוקטובר: "מתקפה משולבת רבת זרועות. התקפה קודם כל אווירית, כלומר, התקפה טילית עם אלפי טילים, דבר ראשון, על ערי ישראל, במקביל התקפה דרך הים באמצעות כוחות של פשיטות קומנדו ימי, באוויר גם באמצעות מצנחי רחיפה וביבשה מתחת ליבשה חדירה בעשרות מנהרות שהם חפרו, חלקן חצו כבר לתוך שטחינו, באמצעות כוחות מיוחדים שהם אימנו להם, עם מעבר של כוחות בסדר גודל של גדוד, על מנת לחטוף, להרוג גם ביישובים גם במוצבים ולקחת גם חזרה לשטחם (לעזה)... הם (חמאס) העריכו שיוכלו אם הם יפתיעו אותנו להוציא את הדבר הזה אל הפועל, זאת אומרת בכל רגע נתון הם היו יכולים להפעיל את התוכנית הזו ואנחנו לא שולטים לצערי בהחלטות של היריב".

• 11 במרץ 2019 – בפגישה עם פעילי הליכוד, אמר נתניהו כי "העברת הכסף היא חלק מאסטרטגיה להפריד בין הפלסטינים בעזה והגדה. כל מי שמתנגד להקמת מדינה פלסטינית, צריך לתמוך בהעברת הכספים מקטר לחמאס, כך נסכל את הקמתה של מדינה פלסטינית".

• 15 במאי 2023 – רה"מ נתניהו בהצהרה על מבצע "מגן וחץ'": "שינינו את משוואת ההרתעה, כמו שעשינו נגד חמאס במבצע 'שומר החומות'. מאז לא ירה הארגון רקטות לעברנו משום שהוא מורתע. לפני שנתיים הנחתנו על חמאס את המכה הקשה בתולדותיו שהשמידה את יכולותיו".

• מאי 2023 – בישיבת סיעת הליכוד הציג נתניהו את תפיסת חמאס מורתע "כמה רקטות מאז שומר חומות חמאס ירה לשטחנו? למיטב ידיעתי יש אפס, אני לא יודע, אולי יש אחת. הם לא ירו לשטחנו – כי הם מורתעים... מבצע שומר חומות הנחית על החמאס את המכה הקשה ביותר בתולדותיו – השמיד את היכולת האווירית, היכולת הימית והיכולת התת קרקעית... הדבר הזה גרם לשינוי משוואת ההרתעה".

• יולי 2009 – בישיבת ועדת החוץ והביטחון האחרונה שבה השתתפתי לפני פרישתי מהכנסת הבעתי באוזני נתניהו את עמדתי שחייבים למוטט את שלטון חמאס ובמהרה. הסכמתי עם טענתו של נתניהו שממשלת אולמרט הייתה אחראית לקסאמים שנורו על באר שבע ועל אשדוד אחרי ההתנתקות, בדיוק כפי שהממשלה בראשותו של שרון הייתה אחראית לקסאמים שנורו על שדרות לפני ההתנתקות. עם זאת, הזהרתי אותו: "אם לא תגרום לקץ שלטון חמאס, כפי שהבטחת, אתה תהיה אחראי לקסאמים שייפלו על תל אביב".

• 5 במאי 2019 – אלוף במיל' גרשון הכהן על נתניהו: "צריך לומר האמת: האסטרטגיה של נתניהו היא למנוע את אופציית שתי המדינות, ולכן הוא הפך את חמאס לשותף הכי קרוב שלו. בממד הגלוי חמאס אויב, בממד הסמוי הוא בן ברית".

נפתלי בנט

• 22 ביוני 2022 – "אחד ההישגים שאני גאה בהם הוא החזרת השקט והחיים הנורמליים לתושבי הדרום. שיקמנו את ההרתעה הישראלית מול האויב... לאחר שנה אני מוסר חזרה דרום שקט ופורח, חמאס מורתע... שינינו את המציאות מקצה לקצה. מבעירה וטרור – לצמיחה ושקט... חייבים להמשיך במדיניות המוצלחת של נחישות ביטחונית לצד נדיבות אזרחית".

• 27 ביוני 2022 – "הכנסתי מדיניות חדשה: הפצצת חמאס גם על בלון בודד. אין יותר 'הכלה' או התעלמות. בכל פעם אנחנו מפציצים מפעל רקטות או סדנת ייצור, וזה מאד כואב לחמאס. ראה"מ הקודם חשש לעשות זאת, כנראה כי פחד שחמאס יירו רקטות חזרה. לראשונה מזה שנים אפשרתי להכניס פועלים עזתים לישראל – בתנאי שיש שקט. משך שנים ראה"מ הקודם חשש לעשות זאת, כנראה מפחד של ביקורת בימין, וגם בשל התנגדות של חלק מארגוני הביטחון. שיניתי זאת... כרגע מאות אלפי עזתים מתקיימים על המשכורות של אותם הפועלים, לכן אין לחמאס אינטרס לפגוע בהם... סגרנו את הברחת האמל"ח לתוך עזה דרך מעבר רפיח... המדיניות הצליחה, בגדול! את כל הפעולות הללו עשינו יחד עם שר הביטחון... הרמטכ"ל וראש השב"כ, מפקד פיקוד הדרום, ומתפ"ש ואני מבקש להודות להם על כך. החזרנו את השקט לדרום".

• 5 ביולי 2022 – "אני שמח שאני מעביר הלאה מדינה שקטה ובטוחה – דרום שקט שלא היה מזה 15 שנה".

יאיר לפיד

• 12 בספטמבר 2021 – לפיד מציג את תוכניתו "כלכלה תמורת ביטחון" לרצועת עזה: "מעולם לא הונחה על השולחן לעזה הצעה רצינית ל'כלכלה תמורת ביטחון'. יהיו שיגידו שאין למהלך כזה היתכנות, אך מעולם לא ניסינו... אין לנו מה לחפש שם. סבבי הלחימה שוחקים את צה"ל, את הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, ואת חוסנה ולכידותה של החברה הישראלית... קידומה של נוסחת כלכלה תמורת בטחון, ייאלץ את החמאס להסביר לתושבי עזה למה הם חיים בתנאים של עוני ומחסור ואלימות ואבטלה גבוהה. בלי תקווה... צריך להגיד לעזתים בכל דרך ומעל כל במה – החמאס מוביל אתכם לאבדון. אף אחד לא יבוא להשקיע כסף אמיתי ואף אחד לא ינסה לבנות כלכלה במקום שממנו החמאס יורה ואותו ישראל מפציצה על בסיס קבוע. הגיע הזמן להעביר את הלחץ אל החמאס. לגרום לתושבי עזה ללחוץ על החמאס, מפני שהם מבינים מה הם מפסידים מהטרור המתמשך ומבינים מה יש להם להרוויח אם הוא יפסק. במקום שהחמאס יקדם את האינטרסים שלו כארגון טרור רדיקלי על חשבון תושבי עזה – אנחנו נציג תוכנית איך לשפר את תנאי החיים בעזה אם החמאס יפסיק להתנהל כארגון טרור רדיקלי... אם סינוואר והניה ימשיכו לפעול נגד ישראל – אנחנו נדע, הקהילה הבינלאומית תדע, ובעיקר תושבי עזה יידעו, שהחמאס מסרב לשפר את החיים בעזה, מפני שהדבר היחיד שמעניין אותו זה להרוג יהודים. מהלך כזה יחזק את הלגיטימציה של ישראל באופן דרמטי... אנחנו נדע להגן על עצמנו מפני כל מי שמאיים עלינו, אבל אנחנו גם יודעים לתת עבודה ופרנסה וחיים של כבוד לכל מי שרוצה לחיות בשלום לצידנו".

• 8 באוגוסט 2022 – ראש הממשלה יאיר לפיד פעל במבצע עלות השחר לפגוע רק בג'יהאד האסלאמי, והורה שלא תהיה כל פגיעה בחמאס. וכך הוא הציג את הישגי המבצע: "המבצע החזיר לישראל את היוזמה ואת ההרתעה הישראלית. כל המטרות הושגו. כל הצמרת הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בעזה סוכלה תוך שלושה ימים. עוצמתו ותחכומו של צה"ל היכו את האויב מכה קשה".

שרי ביטחון

אהוד ברק

• שר הביטחון בממשלת אולמרט, הראשון לגבש את אסטרטגיית "הכלת חמאס", קידם תהדייה, מנע מצה"ל למוטט את שלטון חמאס במבצע "עופרת יצוקה", מנע את חיסול הנהגת חמאס במבצע ולפני המבצע כינה את אלו שקראו למלחמה נגד חמאס "מתלהמים". כאשר קידם את הרגיעה מול חמאס ב-2008 הוא הסביר כי "מנהיגות אחראית חייבת לתת הזדמנות לרגיעה".

• 21 בדצמבר 2008 – בתגובה לדרישתי "לקבל החלטה אסטרטגית להביא לקץ שלטון החמאס ברצועה" ולדרישות של שרים אחרים לצאת למלחמה מול חמאס השיב ברק כך: "אנחנו מקשיבים וכואבים עם תושבי דרום הארץ אבל חלק מהקולות המתלהמים מזיקים ומיותרים ופוגעים בכושר העמידה".

• ינואר 2009 – אחרי הפסקת האש שסיימה את מבצע "עופרת יצוקה" הסביר ברק כי "נוכח התוצאות המבצעיות יוצאות הדופן והשגת היעדים של צה"ל. לאור ההבנות מרחיקות הלכת שהושגו עם המצרים לגבי המאבק בהברחות, בהתחשב בצרכים ההומניטאריים המחריפים ברצועת עזה ומתוך כוונה לאפשר מיצוי מהלכים נוספים להעמקת ההישגים, מקבלת ישראל את הבקשה המצרית לכונן הפסקת אש, אך נמשיך לשמור על מוכנות כוחותינו לכל התפתחות".

• 28 בינואר 2009 – אחרי מבצע "עופרת יצוקה" אמר ברק כי "צה"ל ימשיך ויפעל ברצועת עזה, בתגובה להרג הגשש אתמול. יכול להיות שיעבור עוד אירוע כזה, או שניים, אבל אנחנו חשים שאנחנו הולכים לקראת שקט כתוצאה ישירה ממבצע עופרת יצוקה".

• 23 בדצמבר 2010 – ברק הסביר בתוכנית "עובדה" כי "ברור שצה"ל יכול היה לרסק את החמאס ולחזור לשלוט בעזה, אבל יש הבדל בין פארודיה על צ'רצ'יליאניות של מנהיגים לבין קבלת החלטות על חיי אדם. אין צורך לעשות מועד ב' של מלחמת לבנון השנייה. אני והרמטכ"ל דאגנו שזה לא יקרה".

• 23 בדצמבר 2010 – אהוד אולמרט על ברק: "הוא עשה ככל יכולתו להגן על החמאס ולמנוע את הפלתו ברצועת עזה, תוך פעולה חתרנית נגד הממשלה וראשה".

• 30 באוקטובר 2011 – בן כספית על ברק: "בדרום רצה אולמרט לעשות מה שעשה בצפון, אבל לא נתנו לו... ברק רצה לקפל את עופרת יצוקה אחרי יומיים. דיבר על 'תהדיה' עם חמאס. מי שהולך לתהדיה עם חמאס, ראוי למה שאנחנו מקבלים היום. עם חמאס, בלי חמאס, עשרות גראדים על אשדוד, אשקלון, באר שבע, והיד עוד נטויה. מי שמניח לקבוצות טרור חמושות לירות רקטה אחת על יישוביו פעם אחת, יהפוך לילד הכאפות האזורי בפעם השנייה. וזה בדיוק מה שנהיה מאיתנו".

• 13 במאי 2022 – דניאל פרידמן על ברק: "במבצע עופרת יצוקה התגלה החמאס בכל חולשתו ולא היה קושי לחסל את שלטונו. אהוד ברק, שר הב יטחון בממשלת אולמרט, חסם אפשרות זו, חרף העובדה שחייב היה להיות ברור שמדינת ישראל איננה יכולה להרשות לעצמה קיום מדינת טרור בדרומה".

• 23 בינואר 2024 – אלוף במיל' גרשון הכהן על ברק: "מבצע עופרת יצוקה, ראש הממשלה אולמרט רצה להכניע את חמאס ואהוד ברק שהיה שר ביטחון רצה לסיים את זה כסבב מהר ולהגיע להצלחה, התחלה אמצע וסוף כמו אנטבה".

משה יעלון

• 27 באוגוסט 2014 – תוך כדי מבצע צוק איתן אמר יעלון כי "רצועת עזה אינה נראית היום כפי שהיא נראתה ערב המבצע ולא בכדי השיח שם ובחמאס הוא שיח של כעס ותסכול. שיח שמדבר על שיקום של עשר שנים לפחות".

• 30 בספטמבר 2014 – אחרי מבצע "צוק איתן" אמר יעלון "לא נכון היה להציב לצבא את היעד למוטט את חמאס, גם לא במחשבה של היום שאחרי".

• 15 באוקטובר 2014 – חודש וחצי אחרי מבצע צוק איתן, הסביר יעלון מדוע ישראל מתירה הזרמה של מיליארדי דולרים לשיקום הרצועה ומאפשרת למשאיות מלט להיכנס לשם: "בוודאי שיש צורך לשחרר את הלחץ ולאפשר לעזתים, ולא לחמאס, לחיות בכבוד. יש 120 אלף חסרי בית בעקבות המבצע ברצועה. הם שילמו מחיר כבד. צריך לאפשר להם להתפרנס, ולכן חלק מהאינטרס שלנו זה לאפשר את המהלכים הללו".

• 1 באפריל 2015 – "חמאס לא בשלטון אבל הוא כן השולט והוא מקפיד על הפסקת האש אבל במקביל הוא מנסה להתחמש אבל מתקשה מאוד".

• 27 במאי 2015 – "הנבוט של צוק איתן עדיין מונף באוויר וחמאס עדיין מורתע".

• 3 בנובמבר 2015 – "אנחנו רואים את הנכונות של חמאס להפסקת האש ולא להצטרפות לסבב הטרור הנוכחי. זה לא משום שהם הפכו להיות ציונים אלא בגלל המחיר שהם שילמו בצוק איתן, אנו מנהיגים מדיניות המובילה למציאות שבה חמאס מורתע מלהביא להסלמה".

• ינואר 2017 – "מערכת צוק איתן הייתה קשה, הגענו ערוכים לסיכול תקיפות החמאס. הגדרנו מדויק טרם המערכה את ידעדיה והשגנו אותם. הפסקת אש שהושגה על פי תנאינו וחשוב מכל מאז חמאס מורתע הדרום נהנה משקט חסר תקדים מאז".

• 31 בינואר 2017 – "חמאס מורתע כבר שנתיים וחצי".

• 6 באוגוסט 2019 – "חייבים לחזור למציאות שלאחר 'צוק איתן' בה חמאס היה מורתע".

אביגדור ליברמן

• 29 במרץ 2018 – "אנחנו מצפים שתושבי עזה יעיפו את חמאס. אנחנו לא מתכוונים לעשות במקומם את העבודה. חמאס הבין שהפיוס נכשל. אין להם שום תמיכה לא מצד אבו מאזן ולא מצד העולם הערבי וגם לא מצד הקהילה הבינלאומית. האחריות על תושבי רצועת עזה. אם הם רוצים לדאוג לעתיד ילדיהם, אם הם רוצים מקומות עבודה, אם הם רוצים לטוס חופשי לכל העולם, עליהם להחליף את השלטון".

• 15 באוגוסט 2018 – "אני מבדיל בין הנהגת חמאס לבין תושבי עזה מן השורה. לכן החלטתי לפתוח את מעבר כרם שלום ולהרחיב בחזרה את מרחב הדייג לתשעה מייל, כמסר ברור לתושבי הרצועה: שקט משתלם ואלימות לא משתלמת. לתושבי עזה יש מה להרוויח כשאזרחי ישראל נהנים משקט וביטחון, ומה להפסיד כאשר השקט מופר".

• 15 באוגוסט 2018 – ליברמן פנה בפוסט בערבית לתושבי רצועת עזה אחרי שפתח את מעבר "כרם שלום" והרחיב את מרחב הדייג: "הדרך להפיל את החמאס, הדרך היחידה, כמו במלחמה הקרה, לתקוע טריז בין חמאס לתושבי עזה. הם חייבים לעשות את זה, לא אנחנו... אני מוביל מדיניות ברורה. האנדגיים שלנו להפיל את החמאס, אבל לא באמצעות חיילים שלנו ואנחנו לא צריכים בשביל זה להקריב את כוחותינו. אנחנו צריכים להביא את תושבי עזה להכרה שזה בידם להפיל את שלטון חמאס".

בני גנץ

• 12 במאי 2021 – שר הביטחון בני גנץ סבר אחרי מבצע "שומר החומות" כי יחיא סינואר "מתחרט חרטה גדולה" על כך שהורה לפתוח בירי נגד ישראל, והוסיף כי "עכשיו לא נשמע ממנו".

• דצמבר 2021 – "המכשול המתקדם הזה שהקמנו מתחת לאדמה ומעליה, הוא עוד דוגמא לחזון וליצירתיות של מערכת הביטחון".

• 8 באוגוסט 2022 – "ארגון חמאס הוא זה שנושא באחריות על השטח ברצועת עזה. במקום שבו האחריות לא תמומש – אנחנו נפעל בעוצמה, ונשתמש בכל האמצעים שלרשותנו – צבאיים ואזרחיים... בשנה האחרונה מאז מבצע 'שומר החומות' שיצר הרתעה גבוהה ישראל מנהלת מדיניות ברורה. מצד אחד – יד חזקה מול כל הפרת ריבונות, ומאמץ התקפי והגנתי לסיכול בכלל הזירות. מצד שני, מדיניות אזרחית הומניטרית אחראית תוך חיזוק הכוחות המתונים על חשבון ארגוני הטרור".

חברי כנסת ושרים בולטים אחרים

בצלאל סמוטריץ'

• 7 באוקטובר 2015 – "הרשות הפלסטינית היא נטל, וחמאס הוא נכס".

שר בכיר בממשלת נתניהו הנוכחית

• מאי 2023 – בשיחה פרטית שניהלתי עם בכיר בממשלת נתניהו במהלך מבצע "מגן וחץ" הוא אמר לי כי "אסור בשום פנים שהרשות תחזור לשלטון בעזה גם במחיר שימור שלטון חמאס".

יאיר גולן

• 9 באוגוסט 2022 – כחבר בממשלת בנט-לפיד קבע גולן כי "חמאס הוא כבר מזמן פרטנר".

בכיר במפלגת כחול לבן

• 2019 – לפני בחירות 2019 פניתי לאחד הרמטכ"לים לשעבר שעמדו אז בראש כחול לבן והצעתי לו לחשוף בפני תושבי הדרום את אסטרטגיית "הבידול" בין רצועת עזה ליהודה ושומרון שלמענה הקריב נתניהו את שלומם וביטחונם. הוא חזר אליי ואמר שהאסטרטגיה שלהם היא "רק לא ביבי" ותו לא.

המטכ"ל של הרצי הלוי

הרצי הלוי

• 9 בספטמבר 2018 – כמפקד פיקוד הדרום, אמר הלוי כי הוא "לא רואה איך כיבוש עזה ומיטוט שלטון חמאס משנה את המצב בשטח".

אהרן חליוה

• 21 במאי 2021 – "חמאס מורתע – יש הטוענים שמעטפת ההרתעה נסדקה. אני חושב שהיא מאוד חזקה. סינואר בולם את ההסלמה כי הוא הוא מבין את ההפסד מול הרווח".

• 25 ביוני 2021 – "אני מאמין שאפשר להגיע לחמש שנים של שקט מול עזה. שקט מוחלט".

• 13 בספטמבר 2022 – "אני אמרתי בפומבי בהיותי ראש אגף המבצעים שאני צופה שהשקט אחרי 'שומר חומות' יימשך חמש שנים ולמרות מבצע 'עלות השחר' אני עומד מאחורי האמירה הזאתי. ואני אומר אותה לא עם גרגר של מלח אלא עם הרבה גרגרים כי זה תפקידי, תמיד להטיל ספק ותמיד לחפש את הדעה האחרת. אבל בעזה אני מזהה שלצד הפעלת הכוח וההרתעה המשמעותית מול חמאס, התהליכים שמובלים על ידי ישראל... לייצוב כלכלי, הכנסת פועלים, שיפור בחיים... יש בו פוטנציאל לשקט ארוך שנים".

עמית סער (רח"ט מחקר באמ"ן)

• 23 ביולי 2020 – עוד בטרם כניסתו לתפקיד רח"ט מחקר, הסביר סער, אז קצין המודיעין של פיקוד דרום כי "לחמאס אין עניין בעימות עם ישראל. הוא מורתע. מה שמדאיג אותו יותר מכל הוא המצב הכלכלי ברצועה... הרכיב המדינתי בתפיסה של חמאס הולך ומתחזק. לחמאס היו מלכתחילה שתי זהויות, של ארגון התנגדות דתי ושל תנועה לאומית. מ־2007 יש לה גם את הזהות של הריבון בעזה, והיא נמדדת עליה מדי יום. המעצב העיקרי שקובע את המציאות של חמאס הוא הכלכלה. זה הדבר הראשון שגם המנהיגים וגם הציבור קמים איתו בבוקר, והדבר האחרון שהם הולכים לישון איתו בלילה".

• 27 באפריל 2022 –"חמאס לא רוצה להיכנס לאירוע עם ישראל, זה גם עולה לנו בכל סנסור אפשרי. ואני גם רואה את זה במעשים שלהם. מה חמאס עושה שדי חריג? הוא מרסן, מבצע מעצרים... אני חושב שכרגע חמאס וג'יהאד מורתעים ולא מעוניינים להיכנס למערכה... נכון לעכשיו אין לחמאס רצון ליזום הסלמה... ראינו כמה הלחיצה אותם סגירת מעבר ארז. חמאס עשה מעצרים ופעולות ריסון עבור עצמם לא כי הם ציוניים, אלא כי הוא רוצה להחזיר את הפועלים".

• 28 באפריל 2022 – "חמאס, הוא משוכנע, אינו רוצה במערכה נוספת בעזה. 'זאת לא הערכה, זה מידע חזק מאוד. למה הוא לא רוצה? משילוב של סיבות, לא רק בגלל הרתעה. אנחנו מרתיעים כמובן בעזה, ואין לו עניין להיכנס כל שנה למערכה, בטח לא כשהוא עדיין בתהליכי שיקום צבאי ואזרחי, אבל להרתעה יש גבולות והיא רק אחד מהגורמים. יש גם סיבות אחרות. אחרי שומר החומות פעלנו נכון לייצר בולמי זעזועים אזרחיים. השיקום האזרחי והעבודה בישראל משפיעים על האזרחים ומייצרים לחמאס מחיר הפסד. התושבים בעזה רוצים שקט, וחמאס - בניגוד לדימוי שלו - קשוב אליהם מאוד. לכן הוא מעוניין להלהיט את יו"ש ואת מזרח ירושלים, ושזה לא יגיע לעזה'... חמאס, הוא אומר, מתקשה להשתקם צבאית מאז שומר החומות. 'חלק מהדברים הם משקמים, ובחלק הם מתקשים ועובדים על כמות ולא על איכות. לא כולם מסכימים איתי במערכת הביטחון, אבל אני חושב שייקח להם שנים להשתקם'".

• 29 באפריל 2022 – "האירוע מול עזה הוא להשאיר אותה כמה שיותר שקטה. לנסות להאריך את האינטרוולים בין העימותים. עזה זו מחלה כרונית, שאתה שולט בה בכדורים נהדר. אם תהיה התפרצות, תצטרך לטפל בה"... השינוי הגדול שעבר חמאס זה שינוי של הריבונות. אתה מרגיש את זה על סינוואר, זה לא אותו אדם שיצא מהכלא והלך לנאום באיצטדיון. הוא לא יכול להכניס את הציבור שלו כל שנה למלחמה, במיוחד אם הוא רוצה להיות מנהיג חמאס. הוא רואה את הכניסה המטורפת לאישורי הפועלים מעזה, את הטורים של 30 אלף בני האדם שרוצים להיכנס. אז מה הוא יגיד לעם? 'אני לוקח לכם את זה'?".

רמטכ"לים קודמים

אביב כוכבי

• מאי 2022 – כשראש הממשלה נפתלי בנט הורה לרמטכ"ל לקדם מבצע לחיסול יחיא סינואר השיב לו כוכבי: "אם אתה רוצה שאני אקדם תוכנית לחיסול סינואר, אתה צריך לשכנע אותי קודם שזה שווה את המלחמה שתיפתח בעקבות החיסול הזה, כי אני זה שאצטרך להסביר אחר כך לחיילים וגם להורים השכולים".

• 13 בינואר 2023 – בראיון הפרישה שלו כוכבי הסביר כי "בזירה הפלשתינית ייצבנו קודם כל את עזה. כל המערכת הפלסטינית היתה מתנהגת אחרת אם עזה היתה מתנהגת אחרת, ואני מעריך שיש לה סיכוי להישאר יציבה ועם רמת ביטחון גבוהה".

בני גנץ

• 12 באוקטובר 2011 – בישיבת הממשלה בה הוחלט על עסקת שליט אמר הרמטכ"ל גנץ: "אני שולח חיילים לקרב ומחובתי לומר את עמדתי המקצועית בנושא. העסקה היא כרגע הדרך היחידה. לא מן הנמנע שנפגוש חלק מהמשוחררים בפעילות הצבאית בעתיד, אבל בהערכות המצב שלנו אנחנו חושבים ששחרור האסירים הוא בר-הכלה מבחינה ביטחונית".

• 10 באוגוסט 2014 – בעיצומו של מבצע "צוק איתן" אמר הרמטכ"ל בני גנץ את הדברים הבאים: "יש פה קיץ חם. הסתיו יבוא אחריו. הגשם ישטוף את אבק הטנקים. השדות יוריקו, ו'דרום אדום' במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות, יהיו פה, ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה".

• 6 באוגוסט 2014 – אחרי מבצע "צוק איתן" אמר הרמטכ"ל על התנהלות ישראל כלפי רצועת עזה בשליטת החמאס: "אנחנו נסייע בשיקום לא רק מהשיקול האסטרטגי, אנחנו נסייע בשיקום גם מהצד ההומני".

ראשי אמ"ן קודמים

עמוס ידלין

• יוני 2007 – זמן קצר לפני שחמאס השתלט על רצועת עזה, הסביר ראש אמ"ן ידלין לשגריר ארצות הברית בארץ, ריצ'ארד ג'ונס, כי ישראל "תשמח" אם חמאס ישתלט על הרצועה, משום שצה"ל יוכל אז להתמודד עם עזה כמדינה עוינת.

• 1 בפברואר 2009 – כאשר הירי לעבר ישראל התחדש שבועיים אחרי סיום מבצע "עופרת יצוקה" הסביר ידלין כי "פעילי טרור שאינם שייכים חמאס מאתגרים את הארגון ומבצעים פיגועים כדי לגרום להסלמה מחודשת. חמאס מצדו מורתע, הוא עצמו מכבד את נצירת האש, אבל אינו מרתיע מספיק את האחרים".

• דצמבר 2018 – במסמך הערכה אסטרטגית של ה-INSS העריך ידלין שנראה "כי אין לחמאס אופציות צבאיות משמעותיות" ולכן "יש לחזור ולוודא שקיימת תוכנית צבאית שאינה מכוונת לכיבוש עזה, אך מתמרנת למרכזי כובד של החמאס במטרה להכות בו קשות".

• 20 במאי 2021 – תוך כדי מבצע "שומר החומות" הסביר ידלין כי "חמאס החליט להתחיל את העימות אבל מבחינה צבאית הוא מובס, הוא הפסיד בנוק אאוט. הנזק בעזה אדיר, הפגיעה בתשתיות התת קרקעיות משמעותיות, פגיעה במשגרים, חמאס יצטרך לחשוב בפעם הבאה טוב טוב לפני שהוא יורה לירושלים".

• 24 באפריל 2022 – אחרי שחמאס ירה רקטות לעבר ישראל, ללא תגובה ישראלית, הסביר ידלין כי "היעד של מדינת ישראל הוא לא להגיע לעוד סיבוב בעזה".

• 12 במאי 2023 – ידלין הסביר כי חמאס "מורתע מאז 'שומר חומות'".

• 17 בספטמבר 2023 – שלושה שבועות לפני טבח שבעה באוקטובר, הסביר ידלין כי "חמאס, שהשקיעה מאמץ רב בשיקום הרצועה מאז 'שומר החומות', מעדיפה ככלל להותיר את עזה מחוץ לעימות".

תמיר הימן

• 29 בספטמבר 2014 – אחרי מבצע "צוק איתן" אמר הימן כי "צה"ל לא הופתע מקיומן של המנהרות, אלא מהיקפן".

• 31 בדצמבר 2018 – "חמאס מבינה שמלחמה תגרום להרס כל ההשגים שהשיגה עד כה ותפגע בבניין הכוח שלה... חמאס שומרת על רעיון ההתנגדות כיסוד חשוב לקיומה וזה עלול להוביל אותה לתגובה אמוציונלית למהלכים שלנו ברצועה, מה שיכול להסלים למלחמה רחבת היקף בניגוד לאינטרס שלה".

• 5 ביוני 2019 – הימן הצהיר כי חמאס "מאוד מורתע ממלחמה, ונמצא ברצון להישאר בנתיב מסוים של הסדרה. הם מאוד לא רוצים מלחמה" והוסיף כי לחמאס יש "מחויבות ריבונית הולכת וגוברת שיוצרת מתחים בזהויות של חמאס בין ארגון התנגדות לבין ריבון שצריך לדאוג לביוב לאזרח בעזה".

• 26 במאי 2022 – "חמאס יכול להפעיל את הכוח בכל רגע, מבלונים ועד טילים. הוא בוחר שלא לעשות זאת. שומר החומות יצר לחמאס מאזן הפסדים שקצת מצנן את ההתלהבות שלו לצאת למערכה נגד ישראל".

• אוגוסט 2022 – בריאיון שקיים לאחר שחרורו מצה"ל הסביר הימן כי "מערכת הביטחון נקלעה למציאות מורכבת שבה אין אסטרטגיה כוללת לזירה הפלסטינית ובמקביל לא ניתן היה להתעלם מהמציאות בשטח ולהישאר באין אונים. וכך, בשל העובדה שהדרג המדיני לא קיבל החלטות מסוימות בעניין הזירה הפלסטינית והעדיף 'לנהל את הסכסוך' ולדחות המשבר, נאלצה מערכת הביטחון להתמודד בנפרד מול רצועת עזה ולפעול ל'הסדרה' מול חמאס".

• אוגוסט 2023 – "אנחנו לא בפתח מלחמה רב-זירתית ותרחיש יום כיפור".

• אוקטובר 2023 – הימן הסביר כי "הכלכלה הפלסטינית בעזה התרגלה לכך ש-18 אלף איש מכניסים 55 מיליון שקל ומזרימים את הכלכלה... המענק הקטרי... זה עוד שישה מיליון דולר בחודש" והוסיף והביע חשש שפגיעה ישראלית בהזרמת כספים לרצועה שבשליטת החמאס, עלולה להביא ל-"עוד מבצע מיותר, של רקטות ושל התשת העורף, שיתחיל בסתם ושיסתיים סתם".

בכירים במטכ"לים קודמים

יאיר גולן

• 27 בדצמבר 2017 – כסגן רמטכ"ל, הסביר האלוף יאיר גולן כי "היעדר האחדות בעולם הפלסטיני והנתק הקיים בין יהודה ושומרון לעזה הוא נכס ביטחוני משמעותי".

ישראל זיו

• 29 בספטמבר 2014 – אחרי מבצע "צוק איתן" אמר האלוף במיל' ישראל זיו כי "תוצאת הפעולה והנזק שהיא גרמה, יכולה להביא לכמה שנים של שקט".

• 30 במאי 2018 – "צריך להתייחס לחמאס כדבר הכי פחות גרוע שאיתו צריך להגיע לאיזשהו פתרון אסטרטגי. הודנה זה לא פתרון, זה נותן להם שקט לאורך זמן. מה שצריך פה זה אומץ. צריך לשלב את האירופים, לעשות מהלך יותר ארוך, לשפר קצת את הכלכלה ואת התנאים בעזה".

עמוס גלעד

• 13 בספטמבר 2014 – אחרי מבצע "צוק איתן" הסביר גלעד כי בחמאס "מתמקדים כעת בפרויקט שיקום רצועת עזה, שבשלב זה חשוב יותר לחמאס מאשר חידוש יכולותיו הצבאיות".

• 22 באפריל 2016 – "באזור עזה אנחנו צפויים לשקט, ההרתעה שלנו פועלת".

• 26 בספטמבר 2023 – "היום למעשה חמאס יותר ויותר מצטרף לציר האיראני ואני חושד בהם שהם אורבים לנו לקראת חג סוכות כדי שאם תעלה אש בירושלים או בכל מקום אחר הם יוכלו להתסיס".

נמרוד שפר

• 2 באפריל 2015 – ראש אגף תכנון, האלוף נמרוד שפר הסביר איך מבצע "צוק איתן" השיג "פוטנציאל ליותר יציבות עם עזה לאורך זמן", והוסיף "שאנחנו צריכים להשקיע בלספק להם אנרגיה ומים, או לאפשר להם לספק זאת בעצמם, כדי שהם יוכלו להשתקם משמעותית, כי ככל שהשיקום יהיה יותר מוחשי, ואנשים ירגישו שיש שינוי אמיתי, היכולת להגיע ליציבות תהיה יותר טובה".

• 23 בינואר 2017 – "אפשר להגיע להסכם עם כל אחד, גם עם חמאס, גם אם לא קוראים לזה הסכם שלום".

גדי שמני

• 24 באפריל 2022 – האלוף במיל' גדי שמני טען שכיבוש רצועת עזה (כדי להביא למיטוט שלטון חמאס) "זאת כנראה לא הדרך" והוסיף "אני חושב שהמדיניות הזאת של בידול בין עזה לבין הגדה, לטפל בעזה כבעיה נפרדת מהגדה, עד כמה שניתן לעשות את זה, היא מדיניות נכונה". שמני ציין כי החלטת ממשלת בנט-לפיד להכניס פועלים מרצועת עזה לישראל "זה צעד נכון" והסביר כי "לחמאס יש אחריות על השטח. חמאס בסך הכל חושב אסטרטגית. הוא רוצה... למצב את עצמו כגוף שמסוגל להוביל את העם הפלסטיני, להנהיג את העם הפלסטיני, וככזה יש לו אחריות. הנושא הזה של תעסוקה, של שיפור רווחת התושבים וכולי, אחרי כל הביקורת שהוא ספג בשנים מאז ההתנתקות שהוא למעשה לא קידם את עזה לשום מקום, אלא רק דרדר את המצב הכלכלי והמצב החברתי שם. הם קשובים לקהל שלהם והם רוצים לעשות את זה. וזה בהחלט מנוף שלא היה קיים, וזה נכון להשתמש בו".

הערכות צה"ל ואמירות של קצינים בכירים

• 8 במרץ 2008 – "המטכ"ל של אחרי מלחמת לבנון יודע היטב ש'עצירת קסאמים' אינה משימה צבאית, ואפילו הקטנת מספרם דורשת שליטה בשטח, שמחירה עצום... בחדרי חדרים דיברו השבוע במטכ"ל במונחים של 'זהות אינטרסים'. צמרת החמאס, אמרו שם, הבינה גם היא את הנזק שנגרם לה מהמשך ההסלמה. בניגוד לתדמית המשודרת לציבור, שלפיה מדובר בארגון קנאי שמוכן להתאבד קולקטיבית תוך המשך המלחמה בישראל, אשכנזי ורוב בכיריו חושבים שהחמאס נוהג בהיגיון – היגיון משלו, אבל היגיון – ועוד יותר מזה מקבל על עצמו אחריות, בניגוד למצב ביהודה ושומרון".

• 14 בדצמבר 2014 – קצין בכיר בפיקוד דרום על הישגי מבצע "צוק איתן": "מנענו טבח בעוטף, הרסנו את המנהרות, החמאס הופתע, כל הגדודים הוכרעו, התשתיות נהרסו, החמ"לים הושמדו והבורות שיגור נתקפו".

• 4 בינואר 2015 – בכיר באמ"ן: "ישראל היא מדינה חזקה וצריכה לנצח מלחמות בתבונה. ישראל צריכה את חיזבאללה וחמאס כי היא לא יודעת מה יבוא במקום".

• 19 באפריל 2015 – קצין בכיר במטכ"ל: "אנחנו נעים בתפר בין לסכל התעצמות לבין לשקם את רצועת עזה. האתגר המרכזי – הרחקת עימות וסיוע לאוכלוסייה... חמאס מורתע, עכשיו צריך לתת לאזרחים שם תקווה לשקם חשמל, מים, כי אם הם יחיו בגיהינום, לא ניתן יהיה לאיים עליהם".

• 26 בדצמבר 2021 – קצין בכיר במטכ"ל: "עזה מורתעת! כל מה שקורה שם זו פונקציה של הרתעה, במיוחד במישור האזרחי. חוץ מהכנסת פועלים כרגע אין שינוי במדיניות. עניין הפועלים מאוד משמעותי... יכולנו לסיים את מבצע 'שומר החומות' עם עוד 400-300 מחבלים הרוגים, אבל זה היה גורם למותם של עוד 1,000 חפים מפשע... חמאס ברמת הרתעה גבוהה מאוד... חמאס לא מצליח להתאושש משומר החומות".

• 9 במאי 2022 – "עוד עולה מההערכה כי חמאס רוכב על הצלחת הפיגועים ולא מכווין אותו. לפי הצבא, מהחומר המודיעיני עולה כי חמאס בעזה מורתע, אפילו מורתע מאוד. בצה"ל טענו כי אנחנו במצב ביטחוני טוב וכן כי צריך לזקק רעש וספינים בהערכת המצב כפי שהוצגה לראש הממשלה ולשר הביטחון".

• 23 במאי 2022 – "על פי הצבא, חמאס מורתע כפי שלא היה שנים, מורתע ברמה הגבוהה ביותר מאז מבצע צוק איתן שהביא שקט לדרום. סינוואר, לפי צה"ל, לא העלה על דעתו שירי הטילים ביום ירושלים על בירת ישראל בשנה שעברה, יביא עליו אחד עשר ימים של מבצע צבאי. לטענתם, אחרי יממה הוא כבר התחנן להפסקת אש אבל בצד הישראלי לא הרימו את הטלפון. רק לאחר חמישה ימים אמרו בצה"ל לדרג המדיני שאפשר לקפל, אך הדרג המדיני, שקיבל רוח גבית מהעולם, דרש להמשיך את הקו התוקפני, לייצר מטרות ולכתוש את חמאס".

• 7 באוקטובר 2023 – "מתקפת הפתע של ארגוני הטרור הפלסטיניים על ישראל הבוקר (שבת) באה אחרי שבימים האחרונים אמרו גורמי ביטחון בכירים בצה"ל לדרג המדיני שחמאס אינו מעוניין בהסלמה. בדיונים שנערכו בשבועיים האחרונים אמרו אותם גורמים לדרג המדיני כי חמאס מורתע".

ראשי השב"כ

יובל דיסקין

• 21 בדצמבר 2008 – זמן קצר לפני המטחים שהביאו את ישראל לצאת למבצע "עופרת יצוקה": "[חמאס] רוצה שנסיר את המצור ונפסיק את ההתקפות ונרחיב את הרגיעה גם ליהודה ושומרון".

יורם כהן

• 12 באוקטובר 2011 – יורם כהן שתמך בעסקת שליט בה שוחררו יותר מאלף מחבלים ביניהם יחיא סינואר, הסביר כי "אחנו נעמוד מול האיומים הביטחוניים ונוכל להתמודד איתם בצורה טובה. אי אפשר להבטיח שלא ייצא מהם טרור. לפי הסטטיסטיקה, 60% מהם חוזרים לטרור ו-15% מהם חוזרים לכלא". על חזרת אסירים ביטחוניים לרצועת עזה אמר כהן כי "יש כבר 20,000 לוחמי חמאס בעזה ואם יגיעו עוד 200 לא יתהפך עלינו העולם".

• 17 במאי 2018 – כהן אמר כי חמאס אינו מעוניין בעימות עם ישראל אלא רוצה "מדינה ככל המדינות, להיות עם ככל העמים".

• 21 במאי 2021 – על מיטוט שלטון חמאס בתמרון קרקעי: "אפשר למוטט את שלטון חמאס... ואם אנחנו נכנסים ונלחמים באזור אורבני, אנחנו גם נפגע בנשים וילדים ובאזרחים לא מעורבים, זה גם יכול להגיע לאלפים. אף אחד בעולם לא ייתן לנו לגיטימציה לזה... אנחנו לא אימפריה שיכולה לעשות מה שהיא רוצה רק בגלל שהיא צודקת והצד השני מעצבן אותנו וקוראים לו ארגון טרור... אפשר לעשות [את זה]... אני לא ממליץ לעשות". על מוחמד דף והתועלת בחיסולו: "העיסוק שלנו בו הוא מעבר לפרופורציה. אני לא אוהב את זה שגם משווים את הפונקציונרים באזורים האלה למקומות אחרים. הרמטכ"ל הפלסטיני, או הרמטכ"ל של חזבאללה, או הרמטכ"ל של החמאס. עם כל הכבוד, האנשים האלו לא מובילים צבאות ולא עוברים גבול ולא נלחמים באף אחד. הם במקסימום שולחים אנשים להתאבד על אזרחים. במקסימום".

נדב ארגמן

• 12 ביולי 2016 – בסקירה שנתן בפני ועדת חוץ וביטחון אמר ארגמן כי חמאס "עדיין מורתע ואינו ערוך למלחמה נוספת נגד ישראל".

• 21 במאי 2021 – אחרי מבצע "שומר החומות" אמר ארגמן כי המבצע הזה "לא דומה למבצעים קודמים מבחינת המכה שקיבל חמאס. המבצע הזה יכול להיות מבצע משנה מציאות, בכפוף כמובן לדרך שאנחנו נתנהל מכאן ואילך. כללי המשחק השתנו. מה שהיה לא יהיה. חמאס לפני המבצע הנוכחי לא דומה לחמאס של היום שאחרי".

• 13 באוקטובר 2021 – בנאום הפרישה שלו אמר ארגמן כי האסטרטגיה של חמאס היא "שקט ברצועת עזה וביצוע פיגועים בישראל וביהודה ושומרון".

עיתונאים

אור הלר

• 8 באוגוסט 2016 – אור הלר, הכתב הצבאי של חדשות 13, הופיע לאחרונה בפני ועדת החקירה האלטרנטיבית והסביר בעדותו כי "אבי הקונספציה הוא רה"מ הנוכחי... רה"מ אמר לי לאורך השנים שהוא לעולם לא יורה לצה"ל לכבוש את הרצועה ולמוטט את שלטון חמאס". הלר צודק אבל הוא שכח לציין שגם הוא תמך בקונספציה הזו לאורך כל השנים. כך, למשל, ב־2016, הסביר הלר כי בעוד הביקורת על מבצע צוק איתן נכונה, "צריכה להישאל עוד שאלה אחת: מה היה אפשר לעשות אחרת?", והשיב כי "בהינתן העובדה שישראל לא תמליך את אבו-מאזן (שממילא נמצא בדמדומי שלטונו) על כידוני צה"ל והשב"כ בעזה, ובהינתן ששלטון דאעש יהיה גרוע יותר, אין למדיניות הישראלית אלטרנטיבה".

יואב לימור

• 10 בנובמבר 2018 – "כל מי שמתנגד להכנסת הכסף והסולר לעזה, שיתחייב מראש להגיע להלווית החיילים שייהרגו במלחמה עם חמאס".

עמית סגל

• 10 באוגוסט 2018 – "ישראל, שזה שם קוד לבנימין 'נפיל את החמאס' נתניהו, אביגדור '48 שעות' ליברמן וגדי 'מכה קשה לחמאס' אייזנקוט, החליטה שלא להכריע את חמאס. זו בחירה לא קלה וגם הגיונית למדי".

פרשן פוליטי בכיר שמקורב למפלגות המרכז

• 2019 – פניתי לפרשן פוליטי בכיר שמקורב למפלגות המרכז, ושאלתי אותו מדוע הוא לא מנסה להשפיע על יש עתיד והמחנה הממלכתי להציג אלטרנטיבה למדיניות נתניהו ולקרוא למיטוט שלטון חמאס, הוא השיב שמבחינתו "שום נושא לא חשוב מלבד 'רק לא ביבי'.

גדעון לוי

• 27 במאי 2021 – "אפשר להציע קריאה אחרת של המציאות. למשל, שגם חמאס בעזה הם בני אדם, עם שאיפות וחלומות, חולשות, פגמים וגם תכונות מעוררות הערכה. למשל, שגם לחמאס יש מטרות צודקות... שאולי גם הם לא רוצים כל חייהם רק להרוג ולהיהרג, וגם לא להשמיד את ישראל".

אהוד יערי

• 9 באוגוסט 2022 – אחרי מבצע "עלות השחר" הסביר יערי כי "חמאס רוצה להפעיל תוכנית שיקום שתיתן פריצה כלכלית לרצועת עזה... סדר היום של סינוואר ברור – לטפל באוכלוסייה האזרחית ובתשתיות הכלכליות המפורקות של רצועת עזה. הם עכשיו יטפלו בדרכים שלהם כדי לוודא שהג'יהאד לא לוקח יוזמות חדשות משלו, דעת הקהל בעזה היא בהחלט נגד הג'יהאד. חמאס החליט שהוא לוקח פרק מהכרך של נסראללה... במערכת הביטחון הסבירו לדרג המדיני באותות ומופתים שיש תועלת בשיקום עזה".

אמנון אברמוביץ

• 9 באוגוסט 2022 – אחרי מבצע "עלות השחר" הסביר אברמוביץ' כי בהקשר של יציאה למלחמה מול חמאס נתניהו שייך אצלו ל"טובים" ולא ל"רעים" כי "הוא לא שש אלי הדק, הוא מאופק, מכיל, מבין לעומק באופן אישי, מעשי ותיאורטי את מחיר המלחמה וסכנותיה". עוד שיבח אברמוביץ' את הכלת החמאס בתקופת ממשלת בנט-לפיד: "בשנה האחרונה נהג גנץ, בתיאום עם ראשי הממשלה בנט ולפיד, לטפל ברובד האזרחי ולא רק הצבאי. אישור להכנסת יותר פועלים מעזה, סחורות ומוצרים עברו במעברים, הכסף הקטארי נותב לתושבים, המצרים והאו"ם שולבו בפעילות בעת רגיעה ובתיווך בעת לחימה. המדיניות הזו הוכיחה את עצמה מעל הצפוי".

בן כספית

• 13 באוגוסט 2022 – אחרי מבצע "עלות השחר" הסביר כספית כי "חמאס המשיך להשקיע בשיקום עזה, העלאת רמת החיים ושמירה על שקט בגזרת ישראל... בג'יהאד (וגם בחמאס) יוצאים מעלות השחר עם תחושה ברורה שאין לאן לברוח... אם זו אינה הרתעה, אין הרתעה בעולם... עלות השחר הוא המבצע הראשון מאז עופרת יצוקה (2009) שממנו יוצאים צה"ל והציבור הישראלי בתחושת ניצחון ברורה".

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל