בטורו מיום שישי, תיאר העיתונאי עמית סגל מחלוקת בין הדרך המדיני לדרג הפוליטי אודות חלופה שלטונית לשלטון האזרחי של החמאס ברצועת עזה:
"מצד אחד, ניצבת מערכת הביטחון שדורשת חלופה שלטונית בדמות נוכחות של הרשות הפלסטינית בשינוי אדרת. לזה נתניהו ושרי הימין מתנגדים בכל תוקף. מצד שני, בממשלה רוצים שצה"ל הוא שיחלק את הסיוע ההומניטרי, תחילה באזור צפון הרצועה שכבר טוהר למדי: לוקחים שכונה, מגיעים אליה עם שיירה ממוגנת, יוצרים מרחב שאליו ייכנס רק מי שנבדק. על זה הרמטכ"ל לא מוכן לשמוע. מבחינתו אסור לגעת במקל עם כל מה שמתחרז, מזכיר או נראה כמו ממשל צבאי".
מדובר במחלוקת מזויפת. הרשות הפלסטינית כלל לא מסוגלת לחזור ולשלוט ברצועה לפני שצה"ל יחסל את החמאס ככוח צבאי ויבסס שליטה ביטחונית מלאה או כמעט מלאה בשטח. זו פיקציה מוחלטת. כל גורם שינסה לשלוט ברצועה עכשיו – הרשות, כוחות מקומיים או כוחות בינלאומיים – חמאס יחסל אותו.
הפתרון הישים היחידי הוא הקמת ממשל צבאי זמני ברצועה וזאת במקביל לכיבושה המלאה ולביסוס שליטה ביטחונית ישראלית שם למשך שנים. אין דרך אחרת. התנגדותו העיקשת של הרמטכ"ל הרצי הלוי לממשל צבאי זמני היא הסיבה העיקרית מדוע שלטון החמאס עדיין שולט שליטה כמעט מלאה ברצועה גם אחרי עשרה חודשי מלחמה. אבל בניגוד למתואר אצל עמית, הדרג המדיני אשם בכך לא פחות מהרמטכ"ל. ראשית, שר הביטחון יואב גלנט הוא המתנגד העיקרי להקמת ממשל צבאי זמני. בחודשים האחרונים פעל גלנט לקדם מגוון חלופות שלטוניות לשלטון האזרחי של החמאס משליטה של "גורמים מקומיים" דרך "כוח רב-לאומי" ועד "בועות הומניטריות". למרות שכל התוכניות ההזויות של גלנט נכשלו כישלון חרוץ, הוא ממשיך להתנגד לממשל צבאי זמני. וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו אשם. בשום שלב נתניהו לא דפק על השולחן והורה לצבא להקים ממשל צבאי זמני והוא אפילו לא הביע תמיכה פומבית בכך.
הקבינט קבע כי מטרת המלחמה העיקרית היא מיטוט שלטון החמאס וחיסול יכולתו הצבאית. אחרי קרוב לשנה של מלחמה ישראל פגעה קשות ביכולת הצבאית של חמאס הצבאי אבל רחוקה מחיסולה, והיא אפילו לא החלה להחליף את שלטון האזרחי של חמאס, והאשמים בכך הם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל.
חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל
Report