גנץ נותן אישור סופי לכישלון האסטרטגי המוחלט של קבינט המלחמה ושלו במלחמת "חרבות ברזל"

הראיונות של בני גנץ אחרי שעזב את הממשלה נתנו אישור סופי לכישלון המוחלט של קבינט המלחמה. העובדה היא שקבינט המלחמה שניהל את המערכה יחד עם המטכ"ל, כשל בהשגת כל המטרות שקבע למלחמה.

גנץ, יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, קבעו כי מטרת המלחמה העליונה היא "מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולתו הצבאית". הטענה שגנץ טוען עתה כי החמאס למעשה הוכרע ברצועת עזה, רחוקה מהמציאות. המערך הצבאי של החמאס עדיין מתפקד, וכוחותיו ממשיכים להילחם בכוחות צה"ל ולגבות מהם מחיר יקר. גם יכולות השיגור של החמאס לא חוסלו, כפי שאפשר היה לראות מהירי מהרצועה לכיוון העוטף וגוש דן בחודשיים האחרונים. גנץ מספר שאין "מקום שצה"ל רוצה לפעול בו, והוא לא יכול בדרום", טענה שאינה מדויקת בפני עצמה, אך חשוב מכך, באותו ראיון עצמו הוא קורא לוותר על מטרת המלחמה המרכזית ומציע לא רק להשאיר את שלטון החמאס על כנו ולהפסיק את המאמץ הצבאי להשמדת יכולתו הצבאית, אלא גם לאפשר לחמאס להשתלט מחדש על כל חלקי הרצועה, לשקם את כוחו הצבאי ולתת לו להתכונן באין מפרע במשך שנה לפחות למערכה נוספת נגד ישראל.

גנץ חזר בראיון על ההזיה של שלטון "גורמים מקומיים" ברצועת עזה, שאותה הוא מקדם כבר חודשים ארוכים. למרות שכל תוכניות "הגורמים המקומיים" של גלנט, נתניהו ושלו נכשלו כישלון חרוץ, גנץ מתעקש לשוב ולהציע אשליה זו. כשדני קושמרו מציין נכונה כי חמאס יהרגו כל גורם מקומי שיקרא תגר על שלטונו "תוך שלוש דקות", לגנץ אין שום תשובה לכך. והכי מדהים זה כשהוא מסביר כי "הרשות הפלסטינית, אין בכוחה, בנקודת הזמן הזו, להיכנס לרצועת עזה". גנץ כמובן צודק בטענה זו, אבל אם הכוחות החמושים והמיומנים של הרשות הפלסטינית לא יכולים לקחת את השליטה האזרחית ברצועת עזה, כי הכוחות החזקים יותר של החמאס יחסלו אותם מייד, איך הוא מצפה שגורמים מקומיים יצליחו לעמוד מול אלפי לוחמי חמאס? הרי אחרי שמערכת הביטחון ניהלה מגעים עם חמולת דוע'מוש כדי להעביר לידיה את השליטה האזרחית, נכנסו כוחות החמאס למתחם המרכזי של החמולה, ערפו את ראשו של מנהיגה ושל עוד כמה בני דוע'מוש. יום למחרת הכריזו כל החמולות הגדולות ברצועה על תמיכה בשלטון החמאס (ראו חיים רמון, "הכתב ניר דבורי משווק עוד פנטזיה הזויה של מערכת הביטחון אודות שלטון 'הכוחות המקומיים' ברצועת עזה"). בשורה התחתונה, מה שהיה נכון במשך כל חודשי המלחמה, נכון גם הלאה – או שברצועת עזה יהיה ממשל צבאי זמני של ישראל או שיימשך שם השלטון האזרחי של החמאס. אין אפשרות שלישית.

יותר מחודשיים עברו מאז שגנץ דיבר על "צימוח של יכולות ניהול אזרחי" ברצועת עזה וטרופר דיבר על "כוח מקומי" שישלוט שם.

כמעט חודשיים חלפו מאז שגלנט הציג את תוכנית "הסוחרים המקומיים" וכנופיות הפשע שישמרו עליהם מפני החמאס.

יותר מחודש עבר מאז שביבי דיבר על "גורמים מקומיים בעלי ניסיון…

— חיים רמון (@ramonhaim) March 27, 2024

במהלך כהונתו בקבינט המלחמה, גנץ תמך בתוכנית המלחמה של המטכ"ל המתבססת על השתלטות על שטח, ואז נסיגה ממנו. תוכנית זו נכשלה כישלון חרוץ מבחינה אסטרטגית משום שכל מקום שצה"ל יצא ממנו לאחר שכבש אותו במחיר דמים, החמאס חזר אליו במשנה כוח. כפועל יוצא מתוכנית המלחמה שגנץ תמך בה, צה"ל נאלץ לתקוף בשנית ובשלישית מקומות אותם עזב לאחר שהשתלט עליהם ובכל פעם שילם על כך מחיר יקר בחיי חיילים (ראו חיים רמון, "הרמטכ"ל הרצי הלוי מנסה לנקות עצמו מאחריותו לכישלון שנחל בהכרעת החמאס"). ועכשיו גנץ מציע לעזוב את הרצועה לתקופה ארוכה ומבטיח כי "בעוד שנה נעשה את מה שצריך לעשות ברצועה או בעוד שנתיים נעשה את מה שצריך לעשות ברצועת עזה – אין עם זה בעיה". אם צה"ל לא יכול לעשות את "מה שצריך לעשות ברצועת עזה" אחרי שכוחות החמאס טבחו ב-1,150 ישראלים, איך הוא יוכל לעשות זאת עוד שנה או שנתיים?

בנושאים אלו, כמו גם בנושאים אחרים שלא הזכרתי, יש שותפות מוחלטת בין גנץ לבין נתניהו וגלנט, ואין שום הבדל ממשי ביניהם. קבינט המלחמה והמטכ"ל הובילו את ישראל לכישלון אסטרטגי חרוץ במלחמה. גם עכשיו, אחרי שעזב את קבינט המלחמה, גנץ ממשיך לתמוך באותם משגים אסטרטגיים ותוכניות חסרות היתכנות שנתניהו וגלנט תומכים בהם.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל