לא רלוונטיים לגיוס? – על החלטתו של הצבא לא לגייס 3,120 מתוך 4,000 חרדים שביקשו להתגייס אחרי שבעה באוקטובר

לאחרונה נתקלתי במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עם שלל נתונים אודות שיעורי גיוס לפי קבוצות אוכלוסייה. מכל הנתונים המרתקים במסמך, נתון אחד הדהים אותי במיוחד. על פי המסמך, בין שבעה באוקטובר לסוף פברואר, כ-4,000 חרדים הגישו, מיוזמתם, בקשות גיוס לצה"ל. רוצים לדעת מה צה"ל עשה איתם?

ובכן, צה"ל קבע כי 3,120 מתוך ה-4,000 הם "לא כשירים" לשירות, ומתוך ה-880 הנותרים גייס 600.

במהלך דיון בסוגיה שהתפתח במדיות החברתיות, היו מספר אנשים שהצדיקו את אי גיוסם של כל כך הרבה חרדים שביקשו להתגייס, בכך שמדובר במתגייסים לשלב ב' (על שלב זה אסביר בהמשך). כך, למשל, יוסי לוי, מנכ"ל ארגון "נצח יהודה", טען כי מדובר בחרדים "מבוגרים" החפצים לשרת בשלב ב', ואין לצה"ל חוסר סד"כ ביחידות בהן משרתי בוגרי שלב ב' במילואים. שחר אילן, פרשן לענייני חרדים, הגדיל וקבע שחרדים בגיל פטור (גיל 26 ומעלה), "רובם יותר מפריעים מעוזרים".

עם כל הכבוד לטוענים הנכבדים, הצדקת הדחייה של 3,120 מתוך 4,000 גברים חרדים שביקשו להתגייס, על בסיס הטענה כי מדובר בחרדים בני 26 ומעלה שהתנדבו למסלולי שלב ב', אינה מתקבלת על הדעת בעיני.

אבל לפני הכל, יש להסביר מהם מסלולי הגיוס העיקריים של חרדים בעת הנוכחית, כדי להבין מהו אותו "שלב ב'" המדובר.

המסלול הראשון, שלמעשה מקבץ בתוכו מספר מסלולים, הוא גיוס צעירים חרדים לשירות סדיר ייעודי. מסלולי "תומר" (ידועים גם כמסלולי "חרב") מכשירים חרדים בני 18 עד 21 עם פרופיל גבוה ליחידות קרביות כגן נצח יהודה, פלוגת ח"ץ, פלוגת תומר וכיוצא באלו. מסלולי שח"ר (ידועים גם כמסלולי "מגן") מיועדים לחרדים בני 21 עד 28 (אם הם נשואים אז בני 18 עד 28), שאינם יכולים להשתלב בתפקידי לחימה. מסלולים אלו מכשירים את החרדים לתפקידים תומכי לחימה או לתפקידים עורפיים כגון מש"קי אכ"א, מפעילי צמ"ה בחיל האוויר, מקצועות טכנולוגיים ביחידות החימוש המרחביות או במרכז שיקום ואחזקה בתל-השומר, אנשי מודיעין, מש"קי תקשוב, מש"קי פיקוד העורף ועוד.

המסלול השני, שגם הוא כולל מספר מסלולים בתוכו, הוא מסלול שלב ב'. מסלול זה מיועד לחרדים עם פטור, כלומר בני 26 ומעלה, ולחרדים מבוגרים ללא פטור שלא עשו צבא (כגון עולים חדשים). שלב ב' 02 כולל טירונות קצרה (טירונות 02) ומעבר מיידי לשירות מילואים במקצועות שונים. בדרך כלל, הצבא מנסה להתאים את המקצוע הצבאי במילואים למקצוע האזרחי של החרדי, וחותר לשבץ מהנדסים, מתכנתים, חשמלאים, מכונאים, טכנאי מזגנים, אינסטלטורים, מסגרים, יודעי ערבית ועוד, במקצועות צבאיים מתאימים לכישוריהם. שלב ב' 03 הוא שלב חדש שהתגבש בעקבות לקחי טבח שבעה באוקטובר. חרדים בני 26 ומעלה עם פרופיל קרבי שגרים ביישובים חרדים ביהודה ושומרון, עושים טירונות קרבית בסיסית (טירונות 03), כדי לשמש במילואים בכיתות כוננות ביישוביהם. שלב ב' פקע"ר כולל טירונות קצרה בחטיבת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף ואז מילואים ביחידה.

יש לציין כי מסלולי השירות של החרדים עוברים שינויים תדירים כך שהתיאור דלעיל נכון לזמן הנוכחי, אבל יכול להשתנות משמעותית תוך זמן קצר.

בכל אופן, אחרי שהבנו מהו שלב ב', הבה נבחן את הדברים שנאמרו בשתי ישיבות בכנסת במהלך פברואר, ושעליהם התבסס המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

בישיבה שנערכה ב-19 בפברואר בוועדת החוץ וביטחון של הכנסת, תא"ל שי חיים טייב, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח האדם, ציין כי כ-4,000 חרדים ביקשו להתגייס לצה"ל לאחר שבעה באוקטובר. תא"ל טייב אמר כי חלק מאותם 4,000 "ביקשו להתגייס בגילאים שהם לא גילאי פטור", כלומר מתוך ה-4,000, לא כולם היו מעל גיל 26. על כל פנים, טייב הוסיף וציין כי מתוך אותם 4,000, "כ-1,000 הם רלוונטיים וכ-600 כבר גויסו; פותחים טירונויות, עושים הכשרות וכן הלאה" (פרוטוקול מס' 149 מישיבת ועדת החוץ והביטחון, 19 בפברואר 2024).

תא"ל טייב לא פירט מה הפך 3,000 מתוך ה-4,000 ל-"לא רלוונטיים".

נתונים מפורטים יותר, וכנראה מדויקים יותר, ניתנו על ידי סא"ל עדינה אבני, ראש ענף תכנון כוח אדם סדיר, בישיבה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה מ-21 בפברואר. סא"ל אבני ציינה כי "הגיעו כמעט 4,000 בקשות [לשלב ב']... מתוכם היו רלוונטיים לגיוס... כ-880, ומתוכם התגייסו... כ-600" (פרוטוקול מס' 98 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 21 בפברואר 2024).

גם סא"ל אבני לא באמת הסבירה מדוע 3,120 חרדים שביקשו להתגייס היו "לא רלוונטיים", והסתפקה בהסבר סתום כי "צריך להבין שצה"ל כמובן בודק את הנרשמים. נדרשת כשירות לגיוס מסיבות שונות".

ההסבר הזה לא סיפק את חברי הכנסת, וחבר הכנסת גלעד קריב שאל אותה: "כשיש 4,000 חרדים שביקשו בגיל יחסית מבוגר להתגייס לטירונות ולמילואים, המעבר מ-4,000 ל-880 ואז ל-600 קצת מטריד, ממה הוא נובע?".

סא"ל אבני השיבה: "יש מגוון רחב של סיבות, אחת מהן היא הכשירות הרפואית. בנוסף, נבדקים כמו כל המועמדים האחרים לגיוס, גם בהיבטים של ביטחון מידע, גם בהיבטים של בריאות הנפש ועושים את כל הבדיקות הרלוונטיות, שהאדם שמועמד לשירות ביטחון יכול וכשיר לשרת בצה"ל, גם בשירות החובה וגם בשירות המילואים".

מדבריה של אבני עולה אפוא ש-3,120 מתוך 4,000 חרדים שביקשו להתגייס היו או לא כשירים גופנית, או לא כשירים נפשית או שהיוו סיכון מבחינת ביטחון מידע.

יכול להיות שאני לוקה באופטימיזם קיצוני ביחס לחברה החרדית אבל קשה לי להאמין ש-78 אחוזים מאלו שביקשו להתגייס היו פיסחים או לוקים בנפשם או מרגלים. מסלולי שירות הסדיר תומר ושח"ר הם חשובים ביותר, ובייחוד אלו שמכשירים את החרדים להיות לוחמים או תומכי לחימה, אך גם מסלולי שלב ב' חשובים. אנשי המילואים כורעים תחת הנטל, ובהנחה שרבים מקרב אותם 3,120 חרדים, כן מסוגלים להשלים שירות מקוצר בשלב ב' (ונזכיר שטירונות 02 מתאימה גם לבעלי פרופיל נמוך), הם היו יכולים להיקרא באופן מיידי למילואים בתפקידים תומכי לחימה ותפקידים עורפיים רבי חשיבות.

הצבא, וגם גורמים פוליטיים, מדברים שוב ושוב הן על החשיבות העקרונית של "שוויון בנטל" והן על הצורך המעשי של הצבא בחיילים (כזכור, הרמטכ"ל הסביר אך לפני מספר חודשים ש-"כולם צריכים להתגייס להגנה על הבית"). והרי הדיון בוועדת החוץ והביטחון שהזכרתי לעיל, לא הוקדש לסוגיית גיוס חרדים כי אם להצעת חוק להעלאת גיל הפטור משירות מילואים, וחקיקה זו, אם תעבור, תגדיל באופן ניכר את הנטל על משרתי המילואים. האם בסיטואציה כזו, בה צפוי שהנטל על חיילי המילואים, הכבד גם כך, יגדל עוד יותר, הגיוני שהצבא יפסול 3,000 חרדים מלהצטרף לשירות המילואים?

חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, הסביר בפתח הדיון בהצעת החוק כי "הכוונה שלנו היא לפתוח כמה שיותר מסגרות; זה הדבר שאנחנו צריכים, בעניין הזה, בעיקר כדי להקל על נטל המילואים". ברם, נדמה כי הצבא לא מצליח, או לא באמת רוצה, לפתוח מספיק מסגרות לגיוס המוני של חרדים. ואם הצבא לא מצליח לגייס 3,000 חרדים לשירות סדיר מקוצר של שבועות בודדים, איך יצליח לעמוד במכסה של גיוס 3,000 חרדים לשירות סדיר של שלוש שנים?

דובר צה"ל צריך להסביר לציבור איך לנוכח הצרכים הדוחקים בכוח אדם, קבע הצבא ש-78 אחוזים מהחרדים בני 26 ומעלה שביקשו להתגייס בין אוקטובר לפברואר, אינם כשירים, מבחינה רפואית או אחרת, לשרת שירות מקוצר בשלב ב' ולאחר מכן להצטרף לשירות המילואים.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל