ביום שישי, חשף הנשיא ג'ו ביידן את ההצעה שהעביר לו ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר לעסקה מול החמאס. על פי מתווה העסקה שנחשף, התמורה העיקרית שישראל תיתן עבור שחרור החטופים היא סיום מוחלט של המלחמה.
למרות שבתגובה לפרסום הודיעה לשכת נתניהו שתנאיה של ישראל לעסקה נותרו בעינם והם השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס, שחרור כל בני הערובה, והבטחה שרצועת עזה לא מהווה איום על ישראל, ראש הממשלה לא הכחיש את עיקרי המתווה שהציג הנשיא ביידן.
The Prime Minister's Office:
— Prime Minister of Israel (@IsraeliPM) June 1, 2024
Israel's conditions for ending the war have not changed: The destruction of Hamas military and governing capabilities, the freeing of all hostages and ensuring that Gaza no longer poses a threat to Israel.
על פי מתווה זה החזרת החטופים תתבצע בשלושה שלבים.
בשלב הראשון שאמור להימשך שישה שבועות, ישוחררו נשים, זקנים ופצועים (לפי פרסום אחד ישוחררו 33 ישראלים בלבד). ישראל תשחרר מאות אסירים פלסטינים בשלב זה והיא גם תתחייב להפסקת אש מלאה ולנסיגה מכל האזורים המאוכלסים ברצועה. תושבי הרצועה יורשו לחזור לבתיהם בכל הרצועה, גם בצפונה, הזרמת הסיוע ההומניטרי תוגבר, ויחלו דיונים בין ישראל לחמאס באשר לסיום המלחמה. אליבא דביידן, אם המשא ומתן בין ישראל לחמאס ייקח יותר משישה שבועות, הפסקת האש תימשך בהתאם.
בשלב השני ישוחררו כל החטופים החיים שנותרו ברצועה, ישראל תיסוג לגמרי מתחום הרצועה, והמלחמה תגיע לסיום פורמלי.
בשלב השלישי ישוחררו גופות החטופים, ויחל שלב השיקום של רצועת עזה.
במילים אחרות, הצעת נתניהו היא לסיים את המלחמה דה-יורה בשלב השני, אבל לסיים אותה דה-פקטו כבר בשלב הראשון, היות שלנוכח הלחצים בזירה הבינלאומית ובזירה הפנים-ישראלית סביר להניח שהממשלה תתקשה לחדש את הלחימה לאחר שישה שבועות. יתרה מכך, כמו שאנחנו מכירים את חמאס הוא ימתח את השלב הראשון הרבה יותר מהזמן שנקבע לו, וגם אם ישראל לא תתחייב לשמור על הפסקת אש מעבר לשישה השבועות שנקצבו לשלב הראשון, היא תתקשה מאוד לחדש את האש על בסיס הטענה שחמאס מאריך בכוונה את המשא ומתן.
מתווה השלבים של נתניהו עלול להביא למצב בו החמאס לא יחזיר את כל החטופים לידי ישראל, או למצער ימשוך את הליך השחרור שלהם למשך חודשים ארוכים, בעוד המלחמה תסתיים בפועל מיד עם תחילת השלב הראשון. היות שהמשך המלחמה הוא מנגנון הלחץ העיקרי של ישראל על החמאס, הפסקת המלחמה תוריד את המוטיבציה של ארגון הטרור להשיב את יתרת החטופים לידי ישראל.
ימים ספורים לאחר השבעה באוקטובר, קבע קבינט המלחמה כי מטרת המלחמה הראשונה היא "מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולתו הצבאית". האסטרטגיה שבחר המטכ"ל להשגת מטרה זו נכשלה כישלון חרוץ, שכן גם לאחר שמונה חודשי מלחמה החמאס עדיין שולט ברצועה ויכולותיו הצבאיות אמנם נפגעו אבל רחוקות מלהיות מושמדות. עם זאת, ברי שסיום המלחמה ונסיגה ישראלית מהרצועה לא רק שלא ישיגו את מטרת המלחמה הראשונה, אלא גם יאפשרו לחמאס לשקם את שלטונו ולבנות מחדש את יכולותיו הצבאיות.
אם ישראל תסכים להפסקת המלחמה לפני שתשיג את מיטוט שלטון החמאס ואת השמדת יכולתו הצבאית, התוצאות תהיינה הרות אסון. החמאס ישקם את כוחו, יחזור לירות ירי תלול מסלול לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בישראל, ויחתור להמשיך ולטבוח בישראלים. וכמו שראינו באסון השבעה באוקטובר, כשהאויב מגלה נחישות לפגוע באזרחי ישראל, גם אחרי שצה"ל מכה בו שוב ושוב, מתישהו הוא ימצא את הפרצה. חמור לא פחות, ישראל אמנם הסכימה בעבר לשחרר אסירים ביטחוניים בתמורה להשבת ישראלים חטופים, אבל הפעם מדובר במתן הישגים צבאיים ומדיניים לאויב בתמורה להשבת חטופים, תקדים מסוכן ביותר. חמור מכל, הסכמה של ישראל להפסיק את המלחמה כאשר שלטון החמאס נותר על כנו, תגביר את המוטיבציה של אויביה לתקוף אותה, ותביא אותם להתמקד בחטיפת ישראלים כדי להשיג את האמצעי המוכח לעצירת מהלכים צבאיים של ישראל.
מתווה שסופו הותרת החמאס על כנו ככוח השלטוני והצבאי בעזה משמעותו הותרת האיום על אזרחי ישראל בכלל ותושבי עוטף עזה בפרט. זאת תהיה תבוסה ישראלית ונצחון לחמאס שהשלכותיהם תהיינה מרחיקות לכת.
— Gideon Sa'ar | גדעון סער (@gidonsaar) June 1, 2024
לפיכך, הגיע הזמן שנתניהו וקבינט המלחמה ישנו מסלול, ויאמצו את האסטרטגיה היחידה שתאפשר לישראל להשיג את מטרת המלחמה הראשונה. על קבינט המלחמה להורות למטכ"ל לתכנן תוכנית לכיבוש מהיר של הרצועה כולה. אחרי שמונה חודשי לחימה, סביר להניח שצה"ל מסוגל להשלים את החלק הראשון של משימת הכיבוש – השגת שליטה "על הקרקע" – תוך ימים ספורים. לאחר מכן, על צה"ל לבצע טיהור של התת-קרקע ושל קיני התנגדות שייוותרו לחמאס עד שהרוב המכריע של כוחותיו יחוסלו או ייכנעו. במקביל, ישראל תצטרך להקים ממשל צבאי כדי לטפל באוכלוסייה האזרחית ברצועה מחד גיסא וכדי להשלים את מיטוט השלטון האזרחי של החמאס מאידך גיסא.
הבעיה העיקרית בתוכנית זו היא שישראל הייתה צריכה לבצע אותה מיד עם תחילת המלחמה, ולא עתה כאשר האשראי הבינלאומי שלה נשחק עד דק. ברם, הגיע הזמן שנתניהו יתחיל למלא את תפקידו כמנהיג של מדינה במלחמה, ויציג תוכנית זו למדינות העולם, כדרך לסיים את המלחמה וליצור מציאות חדשה ברצועת עזה, ללא שלטון החמאס. ואם כדי להשיג את הלגיטימציה הבינלאומית הנדרשת להגשמת מטרה זו, ישראל תצטרך להתחייב להעביר את השליטה האזרחית ברצועה לידי הרשות הפלסטינית בשלב כלשהו בעתיד הלא-רחוק, הרי זה תשלום מתקבל על הדעת, כל עוד השליטה הביטחונית נותרת בידי ישראל למשך שנים קדימה.
ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא
Report