הרמטכ"ל הרצי הלוי מנסה לנקות עצמו מאחריותו לכישלון שנחל בהכרעת החמאס

דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, נשאל בשבוע שעבר לאחר הצהרה לעיתונאים האם בשל העובדה שישראל לא מקימה אלטרנטיבה שלטונית לחמאס, כוחותינו נאלצים לחזור פעם אחר פעם לאותם המקומות ברצועת עזה. דובר צה"ל השיב כי "אין ספק שחליף חמאס [כלומר, חלופה לחמאס, ח. ר.] מייצר לחץ על חמאס, אבל זו שאלה לדרג המדיני".

דובר צה"ל בעצם הדהד את האמירות שהודלפו מהמטכ"ל לתקשורת בתקופה האחרונה ואת הדברים הקשים שהטיח הרמטכ"ל בראש הממשלה בישיבת הקבינט: "אנחנו פועלים כעת פעם נוספת בג'באליה. כל עוד לא יהיה מהלך מדיני שיצמיח גורם משילותי שאינו חמאס ברצועה – נצטרך לפעול שוב ושוב שם ובמקומות נוספים כדי לפרק את תשתית חמאס. זה יהיה מאמץ סיזיפי".

פרסמנו במהדורה: אזהרת הרמטכ״ל (הנוספת) לנתניהו בהיעדר קבלת החלטות אסטרטגיות

הרמטכ״ל הרצי הלוי הטיח בנתניהו באחד מדיוני הקבינט האחרונים: ״אנחנו פועלים כעת פעם נוספת בגבאליה. כל עוד לא יהיה מהלך מדיני שיצמיח גורם משילותי שאינו חמאס ברצועה אנחנו נצטרך לפעול שוב ושוב שם ובמקומות…

— Moriah Asraf Wolberg (@MoriahAsraf) May 11, 2024

הדברים שאמר הרמטכ"ל בקבינט והאמירה של דובר צה"ל מעידים על אחת הרעות החולות ביחסי ממשלה-צבא בישראל: הרמטכ"לים לדורותיהם בוחרים לעסוק בעניינים מדיניים במקום בעניינים צבאיים. עם כל הכבוד לרמטכ"ל הרצי הלוי, אין זה מתפקידו לעסוק ב-"הצמחת" גורמים משילותיים ברצועת עזה. זהו תפקיד של הדרג המדיני ושלו בלבד.

יתרה מכך, צה"ל נאלץ לפעול פעם שנייה בג'באליה ופעם שלישית בזייתון, בגלל שמלכתחילה זו הייתה תוכנית המלחמה שהוכנה במטכ"ל ושהרמטכ"ל הציג לאישור הדרג המדיני. לא זאת בלבד, אחרי שצה"ל כבש את ג'באליה ואת זייתון, החליט הרמטכ"ל להסיג את הכוחות משם ובכך לאפשר לחמאס להשתלט על אזורים אלו מחדש.

התפקיד של הרמטכ"ל הוא להשיג את מטרות המלחמה שקבע הקבינט, ובראשן השמדת יכולתו הצבאית של החמאס ומיטוט שלטונו האזרחי. וכשם שמשימת השמדת היכולת הצבאית של החמאס ניתנת לביצוע רק באמצעות כיבוש מלא של רצועת עזה, כך משימת מיטוט שלטונו האזרחי של ארגון הטרור ניתנת לביצוע רק באמצעות הקמת ממשל צבאי.

בעוד הצמחת גורם משילותי ברצועה אינה מעניינו של הרמטכ"ל, הקמת ממשל צבאי היא בהחלט בתחום סמכותו. הלוי היה צריך להמליץ לדרג המדיני להקים ממשל צבאי זמני מייד בתחילת המלחמה, אבל הוא התנגד לכך בכל תוקף. אפילו כאשר נתניהו ביקש (באיחור) ממתפ"ש להכין תוכנית ממשל צבאי, הרמטכ"ל לחץ (בהצלחה) על ראש הממשלה לוותר על הרעיון. אולם, האסטרטגיה שבחר הרמטכ"ל למלחמה ושאושרה על ידי קבינט המלחמה, נכשלה, שכן מלבד כיבוש מלא והקמת ממשל צבאי ישראלי, אין שום מהלך מדיני או צבאי שיכול "להצמיח" גורם משילותי ברצועה שאינו חמאס בעתיד הנראה לעין. האחריות לכישלון האסטרטגי מוטלת על קבינט המלחמה ועל הרמטכ"ל.

אם הלוי היה סבור שאין ביכולתו להביא להשמדת יכולתו הצבאית של החמאס ולמיטוט שלטונו האזרחי ללא הצמחת גורם משילותי חלופי, הזמן לומר זאת לדרג המדיני היה לפני תחילת המהלך הקרקעי באוקטובר. כשהוא אומר זאת עכשיו, מדובר בניסיון שקוף לנקות עצמו מאחריותו לכישלון שנחל בהכרעת החמאס. בשורה התחתונה, המפלה האסטרטגית שישראל נוחלת במלחמה היא כישלונם של הרמטכ"ל שתכנן את תוכנית המלחמה, ושל קבינט המלחמה שאישר אותה.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל